"אם משק החשמל לא יהיה תחרותי, נשקול הגבלת מחיר ליצרנים"

אמיר שביט, יו”ר רשות החשמל, עוד לא התאוששנו מהאירוע של הפסקות החשמל ב־2 ביוני. 300 אלף ישראלים ישבו בחושך. מה קרה שם?

“זה היה יום מאוד קשה. הבעיה המרכזית היתה היערכות מקדימה. ה־2 ביוני לא היה יום חריג מבחינת הביקוש לחשמל. הוא היה חריג ברמת תקלות בתחנות, ולכן ההיערכות היתה צריכה להיות קצת יותר טובה ומדויקת וקצת יותר שמרנית. כרגע משק החשמל יציב, אבל ללא השקעות אנחנו עלולים להגיע למצב כאוטי בשנים הקרובות”.

רשות החשמל - הגוף הממשלתי האחראי על אסדרת שוק החשמל. בין היתר, הרשות קובעת את תעריף החשמל ומעדכנת אותו. הרשות היא הממונה על הענקת רישיונות לייצור חשמל ומפקחת על הפעילות של יצרני החשמל הפרטיים ועל חברת החשמל

אחת הסיבות להפסקות החשמל היתה בעיות בתקשורת בין חברת החשמל לנגה, חברת ניהול המערכת. חברת החשמל לא ידעה אם להפעיל תחנת כוח נוספת או לא כי היא קיבלה את ההנחיה במייל שמנוסח בצורה לא ברורה. זה לא התפקיד שלכם לפקח על הקשר ביניהן?

“אנחנו כרשות אישרנו את כל ההסכמים שקשורים בין נגה וחברת החשמל, ולא ירדנו לפרטים של האם זה קורה באיזה צורה. שיפור התקשורת בין הגופים האלה היה אחת ממסקנות התחקיר שערך משרד האנרגיה בעקבות הפסקות החשמל, ואנחנו כמובן נעקוב אחרי זה כדי לראות שהתקשורת ביניהן נעשית בצורה יותר מסודרת וברורה.

אתה יכול להבטיח שאירוע כזה לא יחזור על עצמו?

“מה זה יעזור? אנחנו נוקטים בהרבה מאוד אמצעים כדי שזה לא יקרה שוב. זה היעד המרכזי שלנו. לא כל הבעיות בשוק ייפתרו תוך שנייה, ואחד הדברים המרכזיים שימנעו חזרה של אירועים כאלה זה הגדלת ההשקעות במשק החשמל שתייצר אמינות אספקה ותחרות, וגם את האפשרות להתמודד עם הביקוש הגדל לחשמל. במקביל אנחנו מקדמים הגדלה של יכולות ייצור החשמל בישראל והקמה של מתקני אגירה, וגם פתרונות מידייים יותר כמו האפשרות לחיבור תחנות כוח בשלב מוקדם יותר או הפעלה חלקית של תחנה, ככל שאפשרי, אם היא נמצאת בתקלה או בתחזוקה”.

על הפסקות החשמל הארוכות לפני כחודש: "אנחנו נוקטים בהרבה מאוד אמצעים כדי שזה לא יקרה שוב. מה שימנע אירועים כאלה זה הגדלת ההשקעות במשק החשמל"

גם באירוע הפסקות החשמל, אז פעל מנכ”ל חברת החשמל להחזרת החשמל ביישובים דתיים לקראת כניסת השבת, וגם בנושא החשמל הכשר — יש תחושה של העדפה מגזרית.

“לגבי הפסקות החשמל — לפי תחקיר משרד האנרגיה, יש נוהל של ניתוק צרכנים שלא עודכן לדעתי כבר עשר שנים, והוא לא מתייחס למגזרים. זו החלטה ישנה שצריך לבחון מחדש אך מבחינתנו כרגע זה הנוהל. העבודה העיקרית שלנו היא לדאוג שלא נגיע למצב שצריך להפעיל את הנוהל הזה”.

והחשמל הכשר?

“אנחנו הולכים לקדם אסדרה רחבה שתאפשר את החשמל הכשר. יש היום בעיות של זיהום אוויר ובעיות בטיחותיות שמתקני אגירה יכולים לפתור (כיום, עשרות אלפי משפחות חרדיות מתחברות לגנרטורים מזהמים ולא חוקיים לייצור חשמל בשבת — עא”מ). ככל שיש אפשרות לעשות את זה בצורה יותר נאותה וטובה, אנחנו לא רואים סיבה לא לאפשר את זה. בסוף אנחנו משרתים את כל הצרכנים. כמובן שהתשלום על החשמל הכשר לא צריך לבוא על חשבון התעריף הכללי — אלא להיות ממומן על ידי מי שמבקש את השירות. אסור לאפשר מצב של סבסוד צולב (העלאת תעריף החשמל לכלל הציבור בשביל לממן הקמת מתקנים של חשמל כשר — עא”מ). אנחנו גם לא יכולים לממן דבר כזה. התפקיד שלנו הוא לוודא שלא תהיה עליית מחירים בעקבות הדבר הזה. זה החוק”.

על החשמל הכשר: "אנחנו הולכים לקדם אסדרה רחבה שתאפשר את החשמל הכשר. יש היום בעיות של זיהום אוויר ובעיות בטיחותיות שמתקני אגירה יכולים לפתור"

ניתן לראות שהשוק הפרטי מבולבל כרגע. בימים אלה מתקדמת ההפרטה של תחנת הכוח של חברת החשמל באשכול. ההצעה הגבוהה ביותר במכרז עמדה על 12.4 מיליארד שקל, והשנייה על 7.1 מיליארד שקל. אחד ההסברים לפער הגבוה הוא שאין ודאות בנוגע למחיר שיקבלו יצרני החשמל הפרטי עבור החשמל שהם מייצרים.

“אני מאמין שהשוק יודע להתמודד, גם במסגרת מכרז אשכול וגם במסגרות אחרות. אנחנו מבהירים בצורה ברורה, גם במכרז אשכול, שככל שנידרש לכך, נתערב בצורה משמעותית בשוק ה־SMP (יצרני החשמל הפרטיים יכולים למכור את החשמל ללקוחות פרטיים. את שאר החשמל הם יכולים למכור לרשת החשמל בתמורה למחיר שהם מציעים, המכונה SMP — עא”מ). שלא יהיה ספק בעניין הזה — אנחנו לא נאפשר מחירים מופרזים בשוק וניצול מצב של מחסור. כולם יודעים שזה המצב”.

אתם מתכוונים להגביל את המחיר?

“אין לנו תשובות ברורות כי יש פה שאלות מורכבות הנגזרות מניתוחי נתונים. יש צוותים שלמים שעובדים על הבחינה של הנושאים המקצועיים. ככל שהמחירים במשק החשמל ימשיכו להיות לא תחרותיים, נשקול הגבלה של המחיר”.

האם בעקבות ההפרטה של התחנה באשכול אנחנו בדרך לראות ירידה בתעריף החשמל?

“כן. אני לא מתייחס ספציפית להצעות המחיר, אבל אנחנו נקדם הפחתת תעריף עם הכניסה של הכסף מהמכרז. אני לא רוצה לנקוב במספרים אבל התשובה היא כן. ההפחתה תהיה זהירה, ותשמור גם על ההתחייבות שלנו לחברת החשמל”.

“הרפורמה בחברת החשמל מוצדקת. בסקטור הייצור היא משמעותית”

בינתיים הרווח של יצרני החשמל הפרטיים גדול מאשר בתקופה שבה תחנות הכוח היו תחת חברת החשמל.

“חלק מזה נובע מהיקף היצע קטן במשק, מזה שפשוט אין מספיק תחנות כוח. אנחנו מצפים שההיצע במשק ימשיך ויגדל. למשל, אם חברת החשמל היתה משלימה את ההקמה של יחידות 70־80 בחדרה, שכבר היו אמורות להתחבר לרשת (התחנות יקומו בעיכוב של קרוב לשנתיים מהמועד המקורי — עא”מ), תחנות שהן חדשות ולכן זולות יותר להפעלה, מחיר ה־SMP היה יורד. אי אפשר להסתכל רק על תשואה רגעית של שנה מסוימת, אלא לבחון לטווח רחוק. אנחנו פועלים בטווח ארוך להגדיל את ההיצע במשק כדי שרמת המחירים תהיה תחרותית ולא כפי שאולי עולה”.

על הרווחים הגדולים של יצרני החשמל הפרטיים: "חלק מזה נובע מהיקף היצע קטן במשק, מזה שפשוט אין מספיק תחנות כוח. אנחנו פועלים להגדיל את ההיצע כדי שרמת המחירים תהיה תחרותית"

מחירי החשמל עלו, ולפי מבקר המדינה יש יותר דקות בשנה של אי־אספקת החשמל. אולי הרפורמה שנעשתה בחברת החשמל בשנת 2018, שפתחה את השוק לתחרות, היתה שגויה?

“הרפורמה מוצדקת ונעה קדימה בצורה משמעותית. בסקטור הייצור היא מצליחה והיא משמעותית. תאר לעצמך שחברת החשמל היתה צריכה להקים את כל תחנות הכוח החדשות שצריכות לקום. איך זה היה קורה ומי היה עושה את זה בכלל? לא בטוח שלחברת החשמל יש את היכולת לבצע השקעות עתק כאלו בתחום הייצור. לכן הרפורמה חשובה, אבל שינויים לא קורים בדקה ותחרות לא מתפתחת ביום. כדי לפתור את בעיית אי האספקה חברת החשמל צריכה להשקיע הרבה יותר ברשת החלוקה בתוך הערים. אנחנו עובדים עם חברת החשמל על תוכנית לשיפור רשת החלוקה, שאמורה להיות מאושרת בקרוב. אנחנו עוד לא יודעים את המספרים הסופיים, אבל מדובר בהשקעה בסדר גודל של 20 מיליארד שקל בשנים הקרובות. ההצלחה של התוכנית קשורה בשיתוף הפעולה של הרשויות המקומיות כדי לאפשר הטמנות קווים, עבודות תשתית מורכבות בתוך העיר, בתוך השטח האורבני הצפוף. המורכבות של זה מאוד מאוד גדולה”.

“פתחנו לתחרות גם את סוגיית הייצור של הטורבינות”

כדי לייצר תחרות, צריך ריבוי של תחנות כוח ויצרנים. אבל מתוך ארבע תחנות כוח שעלו לאישור הממשלה לפני כחודש וחצי, רק שתיים אושרו. מתוכן רק אחת בגוש דן — שהוא אזור הביקוש המרכזי לחשמל. הביקורת שנשמעה היתה שלא תתאפשר תחרות במצב הזה.

“אנחנו רואים הישג גדול באישור התחנות, גם אם ההישג לא מושלם, כי חיכינו הרבה זמן לאישורן. שנכון שלשם קידום התחרות היה רצוי שיאושרו יותר תחנות. בעבר היו תחנות כוח שהוקמו בהליך של הסדרה ולא בהליך מכרזי. התחנות החדשות הן מדגם H, שהן בנצילות ויעילות גבוהה ויאפשרו הוזלת מחירים. בימים אלה אנחנו מתעתדים להקים חמש יחידות מחז”מ (מחזור משולב — יחידות ייצור חשמל בגז טבעי הנחשבות ליעילות, שעושות שימוש גם בחום המופק בהליך הייצור לייצור חשמל נוסף — עא”מ), שיהיו מאושרות בשנים הקרובות. בחודש הקרוב אנחנו צופים שייצא המכרז של תחנת הכוח בשורק. בנוסף אנחנו מאפשרים להקים יחידות ייצור גדולות יותר מבעבר, דבר שיאפשר גם תחרות בקרב יצרני הטורבינות. במקום שכל יחידה תייצר 670 מגה־וואט, במכרז להפרטת תחנת אשכול הוספנו את האפשרות להקים יחידת ייצור נוספת בהספק של 670־900 מגה וואט, לפי ההחלטה של המקים. ככה גם אם יקומו חמש יחידות ייצור חדשות, זה יהיה מקביל לשש או שבע יחידות ייצור”.

נגה, חברת ניהול המערכת, לא מאפשרת לחבר יחידות של 900 מגה וואט לרשת.

”הגענו איתם להסדר לפיו מחברים את התחנות במלואן: בהתחלה מאפשרים 670 מגה־וואט, ובהמשך, למשל בתחנת אשכול זה יהיה בשנת 2035, יש התחייבות לקחת את כל ההספק. עד אז יהיו יותר הגנות על תדר החשמל באמצעות מתקני אגירה. בינתיים נגה תוכל לקבל יותר הספק אם תרצה. זה הכרחי על מנת לייצר תחרות בשוק הטורבינות. האנשים שלנו מכירים את הפרטים, מכירים את הטורבינות ואת היכולות שלהן, ולכן פתחנו את זה לתחרות כמה שיותר כדי שהתחרות תעשה את שלה. אנחנו לא מכתיבים הגדרות ספציפיות ומאפשרים לכל יצרן טורבינות ראוי להיות בתהליך הזה ולספק טורבינות כמה שיותר מהר וכמובן כמה שיותר זול”.

אמיר שביט (50)

• גר בקיבוץ נען
• נשוי ואב לארבעה
• השכלה: תואר ראשון בכלכלה וביחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית
• כיהן כרכז תחום מים ואנרגיה באגף תקציבים במשרד האוצר וכחבר מליאה ברשות החשמל, ולאחר מכן כסמנכ”ל הכספים ומ”מ מנכ”ל רכבת ישראל. בהמשך כיהן כמנכ”ל חברת בת של אדלטק ובתפקידו האחרון היה מנכ”ל חברת האחזקות משקי הדרום