אתרי קרווילות, דיור ציבורי או סיוע מקבלנים: איפה יגורו התושבים שפונו מהעוטף?

הממשלה מתחילה לגבש פתרונות מגורים זמניים לתושבי עוטף עזה. השבוע נעשו צעדים ראשוניים בעניין כאשר מתכנן מחוז דרום במנהל התכנון, נציגי משרד השיכון ונציגי רשות מקרקעי ישראל נפגשו עם ראשי הרשויות. המטרה היא לבנות את הפתרונות האלה עימם ועל פי הצרכים שלהם, שבשלב זה נוכח המכה הכבדה שנחתה עליהם עוד לא מגובשים.

בסופו של דבר מי שירכז את המאמץ הזה הוא משה אדרי שאמור לשמש ראש המנהלת לשיקום עוטף עזה. אדרי כבר נפגש עם מנהלים במשרדים השונים, אך עדיין לא התקבלה החלטת ממשלה על הקמת המנהלת, המבנה שלה והתקציב שלה.

בינתיים, משרד השיכון ורמ"י בונים סל פתרונות, שמבוסס בחלקו על תוכנית שגובשה עם פרוץ המלחמה באוקראינה ונועדה במקור לקלוט גל עלייה משם. בין הפתרונות שיוצעו יהיו ככל הנראה אתרי קרווילות. משרדי השיכון והפנים מקדמים מהלך שיאפשר ליבא את המבנים מחו"ל משום שקצב הייצור בארץ הוא כ־250 בחודש ויש צורך באלפים. בנוסף נבדקים מאגרי דירות בבעלות ציבורית בהן אפשר להשתמש ופגישות עם נציגי הקבלנים כדי להיעזר בדירות שהם יציעו.

כ־15 אלף איש שהתגוררו ביישובי עוטף עזה הרחוקים עד 4 קילומטר מהגבול מתגוררים כעת בכ־37 מלונות. אין מגבלת זמן ותקציב על השהות שלהם במלונות. עם זאת לממשלה ברור כי הם יתקשו להישאר שם יותר מכמה שבועות. משום שהליך שיקום ישובי העוטף ממושך, נרקמת אותה תוכנית לתקופת הביניים עד שובם לביתם.

נוסף להם יש עוד שתי קבוצות אוכלוסייה שפונו מביתן בתוכנית קצובה לשבוע: 23 אלף מיישובים במרחק 4 עד 7 ק"מ מגבול עזה, ו־27 אלף מיישובים שרחוקים עד 2 קילומטר מגבול לבנון. בשלב זה התוכנית היא כי הקבוצות האלה ישובו לביתן עם שוך הקרבות.