הסוף לשליטת הבנקים באשראי לעסקים קטנים?

המצב הפיננסי של כמעט כל המגזר העסקי בישראל עומד להיות חשוף לנותני האשראי במשק. מטיוטת חוק ההסדרים עולה כי מאגר נתוני אשראי, שכולל היום מידע על הלקוחות הפרטיים, עומד להתרחב למגזר העסקי ולכלול מידע על עסקים עם מחזור פעילות של עד 250 מיליון שקל בשנה, קרי הרוב הגדול של העסקים בישראל.

מטרת הצעד הזה היא לנסות ולשפר את התחרות במגזר העסקים הקטנים, שכיום נשלט באופן מוחלט ע"י הבנקים. לאורך השנים נעשו ניסיונות שונים להקטין את כוחה של המערכת הבנקאית בשוק האשראי בישראל.

באשראי לעסקים גדולים זה הצליח, וכיום המערכת הבנקאית אחראית על פחות מ־50% מאשראי בזכות התפתחות שוק ההון והתחזקות המשקיעים המוסדיים כגופים נותני אשראי.

באשראי הצרכני יש גם שיפור מסוים, עם ירידה בנתח השוק של הבנקים מ־80% ב־2017 ל־67% ב־2021. ואולם בכל הקשור לאשראי לעסקים קטנים, לא נרשמה הצלחה בשבירת ההגמוניה של הבנקים, שאחראים על 93.4% מהאשראי למגזר זה - ירידה זניחה לעומת 94.4% נכון לשנת 2017.

מזה קרוב לארבע שנים פועל מאגר נתוני אשראי הכולל נתונים לגבי משקי הבית בישראל. מדובר במאגר שמנהל בנק ישראל, השואב נתונים מהבנקים ומגופי אשראי נוספים על לקוחותיהם. הנתונים שנכללים במאגר כוללים בין היתר את היקף הלוואות, מסגרות אשראי, ומידע על פיגור ושעבודים, והם מאפשרים להעריך טוב יותר את רמת הסיכון של הלווה.

הרקע להקמת המאגר הוא שלבנקים יש מידע על הלקוחות שאין לגופים חוץ בנקאיים בזכות העובדה שהלקוח מנהל את חשבון העובר ושב שלו אצלם. המחסור במידע מאלץ את הגופים החוץ בנקאיים לגדר את הסיכון, כך שהתוצאה היא שלרוב הוא יציע ריבית גבוהה בהלוואות לעומת הבנק. מטרת מאגר נתוני אשראי היא הסרת חסם המידע.

בשוק החוץ בנקאי מציינים כי מאגר נתוני האשראי אכן סייע להם בתמחור ההלוואות, ובהתאמת המחיר לרמת הסיכון של הלקוח, בעוד לפני המאגר לקוחות טובים ולקוחות מסוכנים יותר קיבלו הצעות במחירים דומים. יחד עם זאת, קשה לומר שחלה ירידה בריבית הממוצעת באשראי הצרכני מאז הקמת המאגר, והוא מהווה בעיקר כלי לגופים החוץ בנקאיים לניהול יעיל יותר של הסיכונים, ונותן להם יותר ביטחון בהעמדת ההלוואות.

כעת רוצים במשרד האוצר להרחיב באופן משמעותי את המאגר גם אל המגזר העסקי. נציין כי כבר בטיוטת חוק ההסדרים הקודמת שפורסמה אשתקד עלתה הכוונה הזו, אולם כידוע הממשלה נפלה והחוק לא קודם.

בנק ישראל ניסו לקחת את היוזמה לידיהם, והודיעו לפני חצי שנה כי יקדמו את המאגר בשיתוף שר המשפטים וועדת הכלכלה, אולם לא חלה מאז התפתחות משמעותית, שכן הכנסת והממשלה היו בתקופת בחירות.

כעת עולה הנושא בחוק ההסדרים, ובו אמורים להיקבע לוחות זמנים מוגדרים להקמת המאגר (בטיוטה הנוכחית עדיין לא הוחלט מה יהיו לוחות הזמנים), כאשר נגיד בנק ישראל יקבע אילו נתונים יועברו למאגר, בהסכמת שרי המשפטים והאוצר.

השליטה של הבנקים באשראי לעסקים קטנים נובעת גם מכך שרמת הסיכון במגזר זה נחשבת לגבוהה, כאשר עשרות אלפי עסקים קטנים נסגרים בשנה. הססמוגרף הטוב ביותר למצב העסק הוא מצב חשבון הבנק שלו, ולכן לבנק יתרון משמעותי לעומת נותני האשראי האחרים במשק בהערכת הסיכון של העסק.

בשוק החוץ בנקאי מרוצים מהמהלך, ומקווים שיצליחו לסדוק את ההגמוניה של הבנקים בתחום: "הסיכון במתן אשראי לעסקים קטנים הוא גבוה. חלק גדול מהעסקים הקטנים נסגרים אחרי פחות מחמש שנים. בעייתי מאד מבחינתנו לתת להם אשראי ללא ביטחונות, והבעיה היא שלרוב הם נותנים את הביטחונות שיש להם לבנקים, וכך נוצר מעגל שקשה לנו לשבור. מאגר נתוני האשראי אמור לתת לנו אינפורמציה אמינה, כך שנהיה מוכנים להיחשף ללקוח, שיש לו היסטוריה טובה", אומר גורם בתחום האשראי החוץ בנקאי.

לצד היתרונות, חשוב להדגיש כי יש גם חסרונות בהרחבת מאגר נתוני האשראי לעסקים. החיסרון הראשון הוא שחשיפת המידע עלולה להגדיל את מעגל העסקים שיהיו מודרי אשראי, שכן אצל עסקים שהנתונים הפיננסים שלהם יהיו חלשים יותר, קיים סיכוי טוב שיסורבו כאשר יפנו לקבלת הלוואות.

בנוסף לכך המאגר עלול להחליש את הגמישות של עובדי הבנקים באישור הלוואות לעסקים קטנים. ישנם עסקים קטנים שאיתנותם הפיננסית היא בינונית, אבל בסניף הבנק הם נחשבים ללקוחות ותיקים וטובים, בעלי מוסר תשלומים טוב.

המאגר יהפוך את תהליך הערכת הסיכון של הלקוח לכזה עם סטנדרטיזציה מובנית, שבסיומה כל עסק מקבל ציון קשיח. עלול להיווצר מצב בו ההחלטה אם לאשר לעסק אשראי תהיה פחות לפי שיקול דעת אנושי, ויותר לפי הדירוג, מה שיפגע בגמישות בבנקים לאשר הלוואות גם למי שאינם הלקוחות החזקים והיציבים ביותר.

"יש גם חסרונות במאגר נתוני האשראי, אבל בשורה התחתונה התועלת שבו גוברת באופן משמעותי לעומת הנזק", מעריך בכיר לשעבר במערכת הבנקאית.

מאגר נתוני אשראי, בשילוב של רפורמת הבנקאות הפתוחה, אמורים לשפר משמעותית את המידע שיש לנותני האשראי על הלווים, אולם האם זה יספיק בכדי לשפר את התחרות?

אין כיום מספיק גופים, בטח לא גופים גדולים כמו המוסדיים, שרואים בתחום זה מקום אסטרטגי לצמיחה, אלדא מעדיפים צמיחה באשראי בתחומים סולידיים יותר. צעדים שיקטינו את רמת הסיכון כמו הקרן בערבות המדינה, שהלכה והתפתחה בשנים האחרונות, יכולים לשפר את התחרות, אולם לא ברור עד כמה תרצה המדינה לסבסד אשראי במגזר זה.