מחדל אסותא: הילד ייוולד לפני ההכרעות המשפטיות

"תבוצע בדיקה גנטית לבדיקת קשרי משפחה לאלתר", כך קבע היום (ד') בית המשפט המחוזי מרכז במסגרת הקרב המשפטי על ההורות בתיק מחדל ההפריה החוץ-גופית באסותא, שהחל בבקשה לביצוע בדיקה גנטית לאיתור הוריו הביולוגיים של העובר. שופטי המחוזי צבי ויצמן, אבי גורמן וצביה גרדשטיין פפקין אישרו את פסק דינה של שופטת בית המשפט למשפחה חני שירה והורו לבצע את הבדיקה בניגוד לרצונה של האם שנושאת את העובר כ"פונדקאית בעל כורחה", כמי שהופרתה בטעות ומגדלת ברחמה עובר של אחרים.

אם לא תוגש בקשת רשות ערעור לעליון והבדיקה תתבצע, יעברו הצדדים להכרעה העיקרית – מי יהיו ההורים שיגדלו את התינוק. ניתן להתרשם מפסק דינו של המחוזי שבסבירות גבוהה תתקבל שוב עמדתם של ההורים הביולוגיים. "זכותו של העובר כי כבר מעת צאתו לעולם יידע מי הוריו או למצער למי שייך 'קול הדם' הקורא לו. ידיעת מוצאו הגנטי של העובר כבר עתה תסייע במיסוד ההורות לכאן או לכאן בהקדם ומיד בסמוך לאחר הלידה", נכתב בפסק הדין. "אמנם טרם באנו לשלב מיסוד ההורות אולם ראוי שיהיו לפנינו כל הכלים בהקדם על מנת שנוכל למסדה בבוא העת מוקדם ככל האפשר".

המרוץ אל הטרגדיה נמצא בעיצומו. מסתמן שהאם הנושאת תלד את הילד לפני שתוכרע השאלה מי ההורים שיגדלו אותו. ככל שהילד יגדל אצל האם היולדת וההכרעה לגבי ההורים הקבועים תתעכב – ייכנס לתמונת השיקולים גם האינטרס שלא הופיע עד כה: טובת הילד שלא לנתקו מההורים שאליהם נקשר מרגע ניתוק חבל הטבור. וזה יסבך את העניינים או לפחות יקטין מהיתרון שלכאורה מסתמן כרגע: העדיפות להורים הביולוגיים.

אף שלא מונה אפוטרופוס שייצג את האינטרס של העובר, קובע בית המשפט ש"אינטרס העובר ברור", וזאת משלל טעמים: "הן מטעמים גשמיים – בריאות ורפואה, הן מטעמים דתיים ואתיים – מניעת נישואי קרובים, והן מטעמים שבנפש וברוח – עצם הידיעה מנין בא".

פסק הדין מתאר את הנסיבות שבהן צמחה הטעות, ומהן גם עולה הסבירות לזהותה של האם הביולוגית. "למערערת (האם הנושאת – מ"ג) ולמשיבה (האם הטוענת להורות גנטית – מ"ג) הוקפאו באותו יום מספר זהה של עוברים (שלושה) בשלב התפתחותי זהה (יום שלישי לאחר שאיבה), כאשר לא היו באותו יום מטופלות נוספות שלהן הוקפאו שלושה עוברים בשלב התפתחותי זה. העובדה שאותו אמבריולוג ביצע את פעולת ההקפאה לעוברי המערערת והמשיבה 2, והעובדה שעוברי המערערת והמשיבה 2 אוחסנו בסמיכות במקרר ההקפאה, מה שעשוי להעיד על סמיכות זמנים בטיפול - צבר נסיבות אלו מצטרף ויוצר את אותו 'סיכוי סביר' לסברה כי קיים קשר גנטי בין המשיבים לעובר שהורתו באותה טעות קטסטרופלית שהביאה לבלבול בין העוברים. מעת שכך, קם ועולה הצורך בבדיקה הגנטית".

השופטים מודעים לצורך במהירות ההכרעה, מהירות שעלולה להיתקל במחסום מירוץ המכשולים של הפרוצדורות המשפטיות: שלוש ערכאות (משפחה, מחוזי, עליון ואולי דיון נוסף) לבירור שתי השאלות – האם לבצע בדיקה גנטית ומי ההורים שיגדלו את הילד. השאלה הראשונה סיימה כרגע את התחנה השנייה. "ומדוע כבר עתה, מדוע שלא נמתין אחר היוולדו של העובר?" שואלים שופטי המחוזי ומשיבים: "בנדון כמה טעמים לכך - האחד, זכותו של העובר כי כבר מעת צאתו לעולם ידע מי הוריו או למצער למי שייך 'קול הדם' הקורא לו. ידיעת מוצאו הגנטי של העובר כבר עתה תסייע במיסוד ההורות לכאן או לכאן בהקדם ומיד בסמוך לאחר הלידה".

באות כוחו של אסותא, עו"ד ליאל גולני ברנס, עו"ד אפרת שפירא-אורן ועו"ד אביטל ברוקר-ימין ממשרד יגאל ארנון-תדמור לוי, מסרו: "אסותא מברכת על כך שבקשתה לביצוע הבדיקה הגנטית התקבלה. אסותא תפעל, כמובן, ליישומו של פסק הדין בהקדם האפשרי".