מהלכי הממשלה ירחיבו עוד את מעגל העוני

שני מסמכים חמורים התפרסמו היום על מצב העוני בישראל. דו"ח העוני האלטרנטיבי קובע שעלות המחיה בסיסית המינימלית גבוהה ב־32% מקו העוני שמחשב הביטוח הלאומי. למשפחה של שני מבוגרים ושני ילדים שנמצאת ממש מעל קו העוני דרושה הכנסה של 12,950 שקלים בחודש - 3,100 שקל יותר מקו העוני הרשמי עבור משפחה זו, שעומד על 9,850 שקלים בחודש - כדי לעמוד בצרכים הקיומיים הבסיסיים ביותר. בנוסף, מחקר של מרכז טאוב מגלה שכמעט שליש מהילדים והילדות עד גיל 4 חיים מתחת לקו העוני.

הבעיה אינה רק הממצאים הקשים שממשלות נתניהו והחרדים מגלות אליהם אטימות. הבעיה היא שברור שדו"ח העוני האלטרנטיבי של השנה הבאה יהיה הרבה יותר גרוע. זאת משום שהממצאים הקשים, כולל המיקום של ישראל במקום השני בטבלת העוני בעולם, הם תנאי הפתיחה של הכניסה למלחמה ואחריה זה יכול רק להתדרדר.

מנכ"ל לתת עו"ד ערן וינטרוב אומר: "כאשר יוקר המחיה בשמיים, האינפלציה גבוהה וישראל במקום השני בעוני ב־OECD; כאשר הוצאות המלחמה נאמדות ב־200 מיליארד שקל ולאור המיתון, צפוי שיועמקו הפערים החברתיים, יתווספו אלפי משפחות עניות והמצב של מי שנכנס למלחמה בעוני יחמיר".

מה תעשה הממשלה? במקרה הטוב היא תלך לבחירות ואז אף אחד לא יתעסק בעוני - חוץ מש"ס, שתנסה לקנות קולות בוחרים באמצעות כרטיסי המזון. במקרה הרע הממשלה הזו תמשיך למשל להשקיע בישיבות, התנחלויות וכפיית זהות יהודית במקום בשיפור השכלה ושרוג תשתיות ותעסוקה.

הנה כמה דוגמאות להחמרה שחלה במלחמה. 20% מהציבור מעידים בסקר שערכה "לתת" בנובמבר שהכנסתם נפגעה כבר מתחילת המלחמה במידה רבה או רבה מאוד. 46% מהציבור חוששים שיתדרדרו למצוקה כלכלית בעקבות המלחמה. כל זה עוד לפני שברור כמה ארוכה תהיה המלחמה, האם תהיה מלחמה בצפון וכמה זמן יצטרכו לשהות מאות אלפי מפונים הרחק מביתם.

עוני של פעוטות הוא החמור ביותר. זאת בשל ההשלכות הקשות שצפויות לו על סיכוייהם בחיים, ההשכלה שירכשו, יכולת ההשתכרות, הסיכויים שיחלצו ממצוקה ומנגד הסיכויים שיקלעו לחיים עבריניים. מחקר חדש של מרכז טאוב שערכו ד"ר יעל נבון וליאורה בוורס מגלה שכמעט שליש מהילדים והילדות הצעירים (עד גיל 4) בישראל חיים מתחת לקו העוני, כולל מעל מחצית מהילדים החרדים (58%) והערבים (63%).

על פי מחקרים בעולם, השהות במעון יום עשויה לשפר מאוד את סיכוייהם של פעוטות משכבות נמוכות. זאת, בין היתר, משום שהם עשויים לקבל במעונות כלים וכישורים שהוריהם אינם מסוגלים להקנות להם. אלא שהחוקרות מגלות שההוצאה הממוצעת למעונות יום, פעוטונים ומשפחתונים במשפחות עם פעוטות מתחת לקו העוני עומדת על 890 ש"ח בחודש בממוצע לעומת 1,928 ש"ח בחודש במשקי בית מעל לקו העוני. אחת הסיבות האפשריות היא שאחד מבני הזוג במשפחות אלו לא עובד או עובד במשרה חלקית, אבל כאמור למשפחות עצמן במקרים רבים אין כלים להעניק לילד מה שיקבל במעון.

ביקורת קשה נמתחת לאורך השנים על העוני החרדי שהוא עוני מבחירה. ממצאי המחקר מחזקים טענה זו. שיעור ההכנסה מעבודה במשקי בית ערביים דומה לשיעור במשקי בית יהודיים לא־חרדיים — כ־75%, לעומת 54% בקרב חרדים. ומנגד, בקרב חרדים 36% מהכנסת משק הבית מקורה בהעברות ממשלתיות ואילו בקרב יהודים לא־חרדים וערבים השיעור עומד על כ־20% ו־23% בלבד בהתאמה.

במקום לצמצם את מעגל העוני, הממשלה מקדמת מהלכים שמרחיבים אותו, למשל באמצעות הזרמת מיליארדים לישיבות לגברים שלא עובדים ולחינוך חרדי ללא ליבה, עיכוב תקציבים לתוכניות הפיתוח הכלכלי של החברה הערבית, וחלוקת כרטיסי מזון עם העדפה למשפחות לאברכים.

דבר אחד טוב בכל זאת קרה: הממשלה לא הספיקה לקדם את הרשות למאבק בעוני שיזמה ש"ס. לכן אפשר לקוות שבממשלה הבאה הרשות הזו תקום ללא מינויים פוליטיים אלא עם אנשי מקצוע. אז יהיה פה גוף שינהל את המאבק בעוני לא רק בימים של דו"חות עוני.