עוד לפני הבחירות הקרובות: חובות המפלגות הגיעו ל-340 מיליון שקל

חובות המפלגות לגורמים שונים הגיעו לסכום עתק של 340 מיליון שקל - רובם (182 מיליון שקל) הם הלוואות שנלקחו מהכנסת, והיתר (158 מיליון שקל) הם הלוואות ישנות מבנקים וחובות לספקים ולרשות המיסים - כך עולה מדו"ח מבקר המדינה על חשבונות הסיעות במערכת הבחירות לכנסת ה-24 (הנתונים נכונים לסוף 2021).

סביר להניח שמערכות הבחירות החוזרות תורמות למצב הזה, שמשמעותו שייתכן שהמפלגות לא יחזירו חלק מהכספים לעולם. מערכת הבחירות הקרובה כמובן צפויה להגדיל את החובות משמעותית.

קרוב לחצי מהחובות של המערכת הפוליטית מהווה החוב של הליכוד שמגיע ל-146 מיליון שקל, מתוכם 64 מיליון שקל הם חוב לכנסת ו-82 מיליון התחייבויות שוטפות. החובות האלה כוללים בין היתר סכום של 23 מיליון שנוכה מעובדים במערכת הבחירות עבור מס הכנסה אבל לא הועבר לרשות המיסים. המבקר מתניהו אנגלמן קובע שכספי המס שלא הועברו שימשו למפלגות כמימון ביניים בניגוד לחוק. המבקר קנס את הליכוד ב-250 אלף שקל על אי העברת התשלומים לרשות המיסים בזמן ואת אגודת ישראל במאה אלף שקל על עבירה דומה.

ליש עתיד חובות של 56 מיליון שקל, מתוכן 35 מיליון התחייבויות שוטפות ועוד 21 מיליון הלוואה מהכנסת. לש"ס חובות של 30 מיליון שקל, ולכחול לבן חובות של 27 מיליון. שלוש סיעות שאינן מיוצגות בכנסת - עצמאות של אהוד ברק, התנועה הירוקה של סתיו שפיר והבית היהודי - חייבות לאוצר המדינה ביחד 10.4 מיליון שקל. היחידה שהשיבה כספים עד כה היא התנועה הירוקה – כ-700 אלף שקל.

גודל החובות הוא בדרך כלל ביטוי לשלושה משתנים: גודל הסיעה, הפער בין גודל הסיעה לציפיות שלה במערכות הבחירות ומספר השנים שהיא פועלת. מתברר שהאפשרות לקחת הלוואות מהכנסת, על חשבון משלם המיסים, מאוד מעודדת את המפלגות לעשות זאת. בסוף 2014, כשנחקקה האפשרות לקחת הלוואות מהכנסת, עמדו חובות המפלגות לבנקים על 35 מיליון שקל בלבד. מאז שניתנה להן האפשרות ללוות מהכנסת גדלו החובות ביותר מפי 5 ל-182 מיליון שקל.

המבקר קובע כי "גדל הסיכון לכך שהלוואות שניתנות לסיעות לא יוחזרו ולמעשה יהיו בבחינת חובות אבודים. על הסיעות שקיבלו הלוואות מאוצר המדינה לפעול להשבת חובותיהן". עוד קורא המבקר למחוקק לשקול חובת מתן ערבויות על ההלוואות מהכנסת.

בעיה מסוג אחר היא של סיעות שאינן מיוצגות בכנסת, התפרקו ונשארו אצלן סכומי כסף גדולים של מימון בחירות בסך 12 מיליון ששקל שעליהן להשיב לאוצר המדינה, אך הן אינן עושות זאת. מדובר ב-6 מיליון שקל שנמצאים בקופת כולנו של משה כחלון, ב-4.5 מיליון שקל שנמצאים בקופת תל"ם של משה (בוגי) יעלון וב-1.5 מיליון שקל שנמצאים בקופת גשר של אורלי לוי אבקסיס. המבקר דורש שישיבו את הכספים, אך הניסיון המצטבר מלמד שסביר שימתינו להזדמנות להשקיע אותם במערכת בחירות נוספת.

המבקר קנס שתי מפלגות על חריגה מהוצאות המימון בבחירות האחרונות: תקווה חדשה, שחרגה ב-80%, נקנסה ב-250 אלף שקל, וימינה, שחרגה ב-8%, נקנסה ב-50 אלף שקל. תקווה חדשה סיימה את הבחירות לכנסת ה-24 עם גירעון של 14 מיליון שקל, יש עתיד עם גירעון של 12.5 מיליון שקל וש"ס עם גירעון של 9.5 מיליון שקל. את יו"ר העבודה מרב מיכאלי קנס המבקר ב-7,000 שקל בשל חריגה מתקרת ההוצאה המותרת בפריימריז.

מתקווה חדשה נמסר בתגובה: "ההתנהלות הפיננסית של המפלגה לאורך כל מערכת הבחירות הקודמת הייתה שקולה, זהירה וללא דופי. התקציב תוכנן באופן קפדני ונעשו בו התאמות תוך כדי מערכת הבחירות לפי הערכת מנדטים, בהתאם למחקר ולסקרים בתקופה הרלוונטית. היות ומדובר במפלגה חדשה תקרת ההוצאות נקבעת בעיקרו של דבר על פי מספר המנדטים שהתקבלו בבחירות בלבד, דבר המגדיל את רמת אי הוודאות".