נזק סביבתי גבוה ותמלוגים נמוכים: האם הדחפורים של כיל בדרך לשדה בריר?

המשרד להגנת הסביבה פרסם הבוקר (ב׳) את עמדתו בנוגע לכריית הפוספטים בשדה בריר, וקבע כי לתעשיית הפוספט השפעה סביבתית ניכרת אל מול גובה תמלוגים נמוך. הבחינה מעלה שאלות בנוגע לכדאיות וישימות קידום תוכנית הכרייה, שעבורה תאלץ המדינה לפנות כ-15 אלף אזרחים בני הפזורה הבדואית, שמספרם גדל משנה לשנה.

סלע הפוספט משמש בעיקר לייצור דשנים וחומצה זרחתית, ומחירו הכפיל את עצמו בשנה החולפת לכדי כ-320 דולר לטון. בשדה בריר מצויה עתודת הפוספטים האחרונה בישראל והכרייה באזור נבלמת יותר משני עשורים לאור חשש ציבורי מפני ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות. בדצמבר, הקפיאה המדינה את קידום התמ״א המפורטת לכרייה באופן זמני, בכדי לערוך דיון בנוגע למדיניות כוללת בתחום. הממשלה פוזרה ללא דיון, והיום מפרסמת השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, את העמדה המחודשת של משרדה.

בהגנת הסביבה קידמו לאורך שנים ארוכות את הכרייה בבריר, לצד משרדי האוצר, הכלכלה והאנרגיה. כעת, הם לא פוסלים אמנם את אפשרות הכרייה, אך מעלים שאלות בנוגע לכדאיותה. במשרד הבריאות מתנגדים לכרייה בבריר. בשנת 2008, טענו שפליטות האבק והתחבורה הכבדה במכרה יובילו לעלייה של עד 10% בתחלואה הנשימתית באזור ערד ותוספת תמותה של כ-7 בני אדם בשנה. כיום אין בנמצא הערכות עדכניות המסתמכות על מודלים ופרמטרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, או מסמך מדעי שמודד באופן מלא את ההשפעות הבריאותיות בשדה בריר.

רותם אמפרט מבית כיל, כורה פוספטים בנגב מזה 60 שנה, ומפנה כ-95% מהם לייצוא. בחודש דצמבר, העניק משרד האנרגיה לחברה הארכת זיכיון ל-3 שנים ללא הליך מכרזי. הכרייה בישראל משתלמת מאוד, בשל גובה התמלוגים שלא עודכן מאז 2014, בעוד שמחירי הפוספט מאמירים. כך, שווי הכרייה בשדה בריר נאמד היום בכ-3.5 מיליארד דולר, מול תמלוגים של 6.5 לטון (כ-140-170 מיליון שקל לקופת המדינה). התמלוגים לפוספט, נמוכים מאלו לחצץ (8-13 שקל) ולחו״ל (30 שקל).

ברותם אמפרט טוענים מזה שנים ארוכות: "אילו לא נקבל זיכיון לכרייה בשדה בריר (בין אם בשל החלטה שלא לכרות בבריר או באם תתקבל החלטה לא להפקיד את הזיכיון בידיה של כיל), תסגר החברה שמעסיקה כ-1038 עובדים, וכ-3,500 קבלני משנה". לאחרונה, כתב מנכ״ל משרד האוצר, רם בליניקוב, למנכ״ל כיל רביב צולר כי משרדי האוצר והכלכלה פועלים "לטובת קבלת החלטה על המשך התכנון של כרייה בשדה", בשל "חשיבות תעשיית הפוספט לכלכלת הנגב".

לכמה זמן יספיקו העתודות? המדינה מסתמכת בנושא בעיקר על נתונים שמספקת לה כיל. במשך יותר מעשור, טוענים משרדי הממשלה והחברה שעתודות הפוספט הנוכחיות, ללא בריר, יספיקו לעשור או פחות (לפי חלק מהערכות, אותו פרק זמן חלף). לפי המשרד להגנת הסביבה, עתודות הפוספט לרבות שדה בריר, יאזלו בתוך 13-20 שנה, לעומת 6-10 ללא בריר, ולכן, יש לשקול היטב האם לא למצוא חלופה תעסוקתית בת קיימא באזור הנגב כבר בעת הזו.

כריית פוספטים מובילה לפגיעה אקולוגית שלא ניתנת לשיקום, זיהום אוויר והצטברות פסולת תעשייתית רבה. רותם אמפרט מייצרת 80% מהפסולת התעשייתית בישראל, והיא מזהמת את הקרקע והמים, ונערמת במפעלים ללא פתרון. שיקום מערומי הפסולת יארך לפחות 20 שנה לאחר סגירת המפעל, ועלותו מוערכת ב-390 מיליון שקל.

הכרייה גורמת גם לפליטת חלקיקים נשימיים (pm2.5, pm10, לפיהם נקבעים מדדי תמותה מזיהום אוויר). לאחר נטישת המכרות, עלולה אף להיווצר פליטה מוגברת שלהם במשך שנים. במשרד להגנת הסביבה טוענים כי חוות דעת מן העבר בנושא אינן מעודכנות, שכן מכלול הידע הקיים השתנה באופן שעשוי להקשות על רותם אמפרט לעמוד בערכי זיהום האוויר, ולכן יש לבחון את הדברים מחדש. המסמך של הגנת הסביבה אף מעלה שאלה בנוגע לבדיקות שלא נעשות כיום בשטח, למרות נחיצותן ולמרות שחודש הזיכיון זה עתה: ההשפעות הסביבתיות והסיכונים הסביבתיים של תעשיית ההעשרה והעיבוד של הפוספט, ואמצעים להפחתת וטיפול בהשפעות סביבתיות.

תגובת משרד האוצר: "לכריית הפוספטים משקל לא מבוטל בתוצר המקומי. בנוסף מועסקים בתחום אלפי עובדים. המשרד ילמד את עמדת המשרד להגנת הסביבה ויפעל לגיבוש מדניות ממשלתית שקולה ומאוזנת".

ממשרד הכלכלה והאנרגיה נמסר כי עמדתם תגובש ותוצג לממשלה הבאה. משרד הכלכלה יפרסם את עמדתו באופן פומבי.

תגובת כיל: "למיטב הבנתנו אין כל חדש בעמדת המשרד להגנ״ס, לפיה אין כל מניעה להמשיך את הליכי התכנון. אנו מצרים על הזמן הרב שלקח לחזור על הדברים תוך הקפאת תהליכי התכנון בשנה שלמה והתעלמות מהנזקים הנובעים מכך והשלכותיהם על התעסוקה, הכלכלה והתעשייה. כל משרדי הממשלה, כולל המשרד להגנ"ס עצמו, תמכו בקידום התכנית, כפי שבא לידי ביטוי בעמדת הממשלה בבג"ץ. התעשייה הפועלת בנגב מספקת תעסוקה לכעשרת אלפי משפחות ומפיקה את הפוספט אשר מהווה, על פי האו"ם, אחד המרכיבים החיוניים לקיום האנושות ולייצור רכבים חשמליים".

ממטה המאבק במכרה בערד נמסר בתגובה: ״מדובר בשובר שיוויון. לאחר 20 שנה שכיל נתלית בעמדת המשרד להגנת הסביבה, הדרג המקצועי במשרד שינה סוף סוף את עמדתו על סמך בדיקה מקצועית מעמיקה ועדכנית. עתה ברור שמעבר למחיר החברתי והבריאותי תעשיית הפוספטים גובה מחיר סביבתי גבוה ביותר. ראוי לשים לב לכך שעל פי הנתונים, כרייה בערד יכולה להספיק ל-13-20 שנה, וכלל לא מבטיחה את עתיד התעסוקה בנגב. אנחנו מברכים את המשרד שהיה היחיד שטרח ללמוד את הנושא ולבדוק את הנתונים העדכניים ולא הסתפק במיחזור נתוני עבר שמקורם בכיל, כפי שעשו משרדי ממשלה אחרים״.