אייל מליס, מנכ"ל תנובה הפורש | צילום: רמי זרנגר, רויטרס
אחרי 7 שנים: מנכ"ל תנובה אייל מליס פורש מתפקידו
מליס הודיע היום לדירקטוריון החברה כי הוא מעוניין לסיים את תפקידו וימשיך לכהן עד שימונה לו מחליף. מליס השקיע רבות בתחליפי החלב, אך בזמן כהונתו ירד הנתח של תנובה בתחום החלב לראשונה מתחת ל־50%. בחודש שעבר מוצרי החברה התייקרו
בתום שבע שנות כהונה כמנכ"ל תנובה, חברת המזון הגדולה בישראל, יסיים אייל מליס את תפקידו. מליס הודיע לדירקטוריון החברה כי ברצונו לסיים את תפקידו, והוא יישאר בחברה עד שימונה לו מחליף. הדירקטוריון צפוי להקים ועדת איתור שתחל לפעול באופן מיידי, ותבחן מועמדים מתוך ומחוץ לחברה.
מליס הצטרף לקבוצת תנובה לפני 15 שנה כמנכ"ל תשלובת החלב, ולפני שבע שנים התמנה למנכ"ל הקבוצה הכוללת, לצד חטיבת החלב, את חטיבת המזון ובה מותגי מאמאעוף, סנפרוסט, מעדנות ועוד, פעילות תנובה שף לשוק המוסדי, מפעל בעמק המייצר אבקות חלבון לשוק המקומי והבינלאומי ועוד.
תנובה, שבשליטת ברייט פוד הסינית והקיבוצים, שלטה בשוק החלב לאורך השנים ואחזה בעת המחאה החברתית של 2011 ב־57.2% ממכירות החלב, אך איבדה נתחי שוק בהדרגה, עד שבאוגוסט 2018 ירד לראשונה נתח השוק שלה מתחת ל־50%. כיום עומד נתח השוק שלה בחלב על כ־48.4%, לעומת שליטה חזקה יותר — של 63.2% מהמכירות — בשוק תחליפי החלב. בתחום זה תנובה שולטת בעוצמה עם המותג אלטרנטיב, בפער ניכר מהשחקנית השנייה בתחום, שטראוס עם המותג אלפרו, שמחזיק בכ־17.8% מהמכירות.
במהלך כהונתו החברה שמה דגש על הרחבת הפעילות בתחומי תחליפי החלב והחלבון שנחשבים למנועי הצמיחה שלה. בתקופה זו תנובה השקיעה כמיליארד שקל בהקמת תשתיות וקווי ייצור, לצד פיתוח חדשנות בתחום תחליפי החלבון, שהניבה קטגוריות חדשות של מוצרים, ובהם תחליפי החלב. בנוסף, התפתחה החברה לתחום הפודטק, עם זכייה במכרז רשות החדשנות להקמת חממת פודטק בקריית שמונה ועם הקמת מיזם משותף עם פלוריסטם לפיתוח בשר מתורבת.
מליס עוזב את יצרנית המזון הגדולה בישראל בעת מאתגרת. ייצור מוצרי החלב המפוקחים שחקו את רווחי החברה, שכן לאורך זמן המדינה סירבה לייקר אותם. למרות זאת, רק כחודש לפני שהודיעה על העלאת מחירים חילקה החברה דיבידנד בגובה 100 מיליון שקל לבעלי המניות. זה התווסף לחלוקת דיבידנד קודמת של כ־200 מיליון שקל בתחילת 2022.
רק לפני חודש הסתיים סכסוך מתוקשר בין תנובה לשופרסל, רשת השיווק הגדולה בישראל, שהפסיקה לבצע ממנה הזמנות לאחר שתנובה ייקרה את מוצרי החלב הלא מפוקחים. בשופרסל היו הראשונים להודיע שלא יאשרו את עליית המחירים שדרשה תנובה, אך לאחר שבועיים התקפלו.
ברקע ההחלטה של תנובה להעלות מחירים עמדה ירידה של עשרות אחוזים ברווחי תנובה, שהקפיאה את מהלך ההנפקה המתוכנן של החברה. לפי הערכות, תנובה תנסה להוציא את ההנפקה לפועל במחצית השנייה של 2023. כפי שנחשף ב"כלכליסט", ה־EBITDA (הרווח התפעולי תזרימי) של תנובה צפוי לרדת ב־20%–30% לפי הנתונים של תשעת החודשים הראשונים של 2022, וזה צפוי להסתכם בכ־700 מיליון שקל.
הרווח הנקי של הקבוצה צפוי להסתכם בכ־300 מיליון שקל בלבד, ירידה של יותר מ־30% ביחס ל־2021. הירידה ברווח נגרמה בעיקר מעלייה מתמשכת במחיר החלב הגולמי, בעוד מחירי המוצרים לא התעדכנו באותו שיעור. על פי נתוני החברה, מאז 2019 עלה מחיר החלב הגולמי בכ־49 אגורות לליטר (24%), שמשמעותן תוספת של כ־400 מיליון שקל לעלויות הישירות של החברה.
לשחיקה ברווחיות חטיבת החלב התווסף המשבר בחברה־הבת סנפרוסט, שהתמודדה עם ירידה דרמטית במכירות במהלך חודשי הקיץ, על רקע פרשת חלקי העכבר והנחש שהתגלו במוצריה.
חיים גבריאלי, יו"ר תנובה, מסר: "למליס חלק עצום ומרכזי בקפיצת המדרגה העצומה שעשתה הקבוצה מאז נרכשה על ידי ברייט פוד".
מליס מסר: "קבוצת תנובה מסכמת שש שנים רצופות של צמיחה עקבית, תהליך הורדת עלויות בהיקף של מאות מיליוני שקלים ותנופת השקעות שאיפשר הדירקטוריון, וכל זאת תוך הורדת החוב למינימום".