ארגוני המורים מעניקים פרוטקשן להפיכה המשטרית

הפיכה משטרית? מחאה ארצית? ארגוני המורים שותקים. ערב פיטורי שר הביטחון יואב גלנט בסוף חודש מרץ מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד פרסמה את הקריאה "נדרשים שינויים ושיפורים למערכת המשפט בישראל, אבל לא ככה! שינויים יש להוביל בהסכמה רחבה אדוני ראש הממשלה, עצור את החקיקה". עוד נכתב בהודעתה: "לא נוכל לשבת בשקט כשהחקיקה תוביל בהכרח להרס העבודה המאורגנת בישראל". אך מאז היא שותקת, וקשה שלא לשאול לאן נעלמה בן דוד.

ההפיכה המשטרית לא מובילה את ארגוני המורים להשבית או לשבש את תחילת שנת הלימודים. שביתה בתיכונים דווקא צפויה אבל בנושאי שכר. בניגוד ליו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד, ראשי הארגונים בן דוד ורן ארז אף ממעטים להתבטא בנושא ההפיכה. החשש לעתיד האיגודים המקצועיים בגלל ההפיכה המשטרית והפגיעה הקשה של הממשלה במערכת החינוך מוסטים הצידה לטובת מאבקי השכר, וגם בעקבות החשש מפגיעה באחדות הארגונים ומנקמת הממשלה.

המצב של שני הארגונים שונה. להסתדרות המורים יש הסכם שכר חדש וטוב עד 2026, שמחייב אותה בשקט תעשייתי לפחות בנושאי ההסכם. יו"ר ארגון המורים העל־יסודיים רן ארז מאיים בשביתה בתיכונים כדי לקבל הסכם שכר טוב יותר. הניסיון מההסכם של ההסתדרות מגלה שככל שהוא יהיה פסיבי יותר בנושא ההפיכה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יתגמל אותו יותר בנושא השכר. ואכן גם כשארז התבטא לאחרונה בכנסת בנושא המשבר בחברה הישראלית, הוא קשר את זה להעלאות שכר למורים. גם על התפטרות מנכ"ל משרד החינוך אסף צלאל על רקע ההפיכה המשטרית התגובה של ארז היתה שצלאל יחסר במשא ומתן.

האמת היא שאת הכוונה של ארגוני המורים לשמור על ניטרליות, כאילו היו שווייץ של החברה הישראלית, אפשר היה ללמוד כבר מהשתיקה שלהם על מינוי אבי מעוז לצנזור של תוכניות הלימודים החיצוניות. הסכנות מביטול עילת הסבירות למערכת החינוך היו ברורות: הוצאות ערכים ליברליים וערכי הידברות וקידום לאומנות, מינויים פוליטיים ולא ראויים ופיטורי מורים ביקורתיים, פגיעה בתקציבי אוכלוסיות חלשות והעברת תקציבים מתוגברים לחינוך מקורב. לרוב הדברים האלה יש כנראה גם עילות אחרות שיכולות להגן עליהם בבית המשפט. אבל הרעיון לחכות עד שיבטלו גם אותן הוא רעיון עוועים.

לא צריך להיות נביא כדי לדעת מה רוצה יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן לעשות עם האיגודים המקצועיים. בינואר הוא הגיש הצעת חוק שמצמצמת את זכות השביתה ומונעת אפשרות לשבות בשל שינוי מדיניות של הממשלה (למשל ביטול עילת הסבירות). ההצעה, אם תעבור, גם תחשוף את ארגוני העובדים לתביעות נזיקין, תקבע בוררות חובה בשירות הציבורי ועוד. אם יש מישהו בישראל שלא חשוד בחוסר כוונה לממש את איומיו זה רוטמן.

מקשה על הארגונים העובדה שהם מייצגים גם את המורים בממלכתי־דתי. אבל סביר להניח שגם מורים ימניים היו מבינים מאבק להגנה על האיגוד המקצועי. גם העובדה שהם בחופש מקשה על המחאה.

לשתיקת ארגוני המורים מסייעת העובדה שמחאת החינוך עדיין לא צברה תאוצה. מנהל משמר החינוך הממלכתי, עו"ד איתמר קרמר, מסביר זאת בין היתר בכך שהמדינה הצליח לסכסך כל כך בין ההורים למורים ולהוריד לשפל את מעמד המורה וארגוני המורים.

ייאמר לזכות ארז שהוא הסכים להיפגש לפני עשרה ימים עם נציגי מחאת המורים. הם דיווחו על "שיחה ארוכה על מצב המורים, השתקה, חשש לביטול אירגוני המורים, ביטול זכות השביתה והמחאה, ועל החרדה מהתיישרות עם קווי הממשלה במקום חינוך לערכים דמוקרטיים ליברליים.

ארגוני המורים בוחרים לשבת מנגד ולקוות שהרעה לא תגיע אליהם. בנסיבות אלה ניתן רק להפנות אותם למילותיו של מרטין נימלר: "ואז הם באו ולקחו אותי וכבר לא נותר אדם, לדבר בעדי". לא בטוח שבמערכת החינוך העתידית של ישראל יהיה מותר ללמד את השיר הזה.

מארגון המורים לא נמסרה תגובה רשמית. מקור בארגון המורים אמר ש"מה שחשוב עכשיו זה העלאת שכר המורים. זה המנדט וזה מה שהארגון עושה".

מהסתדרות המורים נמסר: "הסתדרות המורים היא איגוד מקצועי המייצג את עובדי ההוראה מכל המגזרים והזרמים. בהתאם לכך אנו עומדים על המשמר כל העת במטרה למנוע יוזמות שעלולות לפגוע בעובדי הוראה. אם יהיה ניסיון לפגוע בציבור שלנו - נפעל במלוא העוצמה בכל האמצעים שעומדים לרשותנו".