בן גביר רוצה להאריך את תוקף רישיונות הנשק בחצי שנה

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מתכוון להאריך באופן גורף בחצי שנה את תוקף רישיונות הנשק הפרטי של כל בעלי הרישיון שתוקפם מסתיים בחודשים ינואר, פברואר ומרץ (עד 31 במרץ), ולדחות את הכשרות הרענון של כל מי שנדרש לבצען בחודשים אלה. כך עולה מטיוטת תקנות שהמשרד לביטחון לאומי פירסם להערות ציבור. התקנות אמורות לעלות לדיון ולאישור בשבוע הבא בוועדה לביטחון לאומי בכנסת.

לפי נתוני האגף לכלי ירייה במשרד, עד סוף מרץ יסתיים תוקפם של 11,701 רישיונות (מתוכם 2,297 של מאבטחים) שנדרשים לחדשם. בנוסף, בחודשים ינואר–מרץ 12,970 בעלי רישיונות (מתוכם 6,350 מאבטחים) זקוקים לביצוע הכשרת רענון או חידוש. בעלי רישיון נשק נדרשים להכשרת חידוש במטווח כל שלוש שנים, ובמהלך השנה השנייה להכשרת רענון. מאבטחים נדרשים להכשרת רענון מדי חצי שנה.

אין זו הפעם הראשונה שבה המשרד מחליט על הארכה גורפת של תוקף רישיונות נשק. באוקטובר העביר המשרד תקנות להארכה בחצי שנה של תוקף הרישיונות שתוקפם היה עד סוף דצמבר 2023. זה היה זמן קצר אחרי פרוץ המלחמה ובשיאה. כעת, אף שחלק מחיילי המילואים כבר שוחררו וגם המשק החל לחזור לפעילות סדירה (למשל פעילות בתי המשפט) המשרד לביטחון לאומי ממשיך באותו קו. הוא מנמק את הצורך בהארכה בכך ש"בשל מצב החירום מחזיקי רישיונות פרטיים רבים אינם יכולים לבצע את הפעולות הנדרשות לחידוש רישיונם במועד, וכן על מנת לאפשר לאגף כלי הירייה לטפל באופן מיטבי במאות אלפי בקשות חדשות לקבלת רישיונות לנשיאה והחזקה של כלי ירייה שהוגשו מאז ה־7 באוקטובר".

מאז פרוץ המלחמה, ובעקבות הקלות שהוביל בן גביר בתבחינים להוצאת רישיון נשק, הוגשו יותר מ־280 אלף בקשות חדשות להוצאת רישיון נשק, כאשר כ־150 אלף מתוכן טרם טופלו, מה שיוצר עומס רב על האגף לכלי ירייה, הפועל כעת במתכונת מצומצמת לאור אי סדרים שהתגלו בפעילות הנפקת רישיונות נשק, שחלקם ניתנו באופן לא חוקי לכאורה בידי אנשים שלא הוסמכו לכך (כמו בנות שירות לאומי ואנשי אמון של בן גביר).

בנוסף, באגף מסבירים שיש עומס רב על 65 מטווחי ההכשרה בישראל מצד מבקשי הרישיונות (תנאי לקבלת רישיון הוא ביצוע הכשרה ראשונית של 4.5 שעות במטווח). העומסים האלה מצריכים, לשיטת המשרד מתן דחייה גורפת לביצוע הכשרות הרענון למחזיקי הרישיונות והארכת תוקפם.

לקראת הדיון בטיוטת התקנות בוועדה, המכון הישראלי לדמוקרטיה הגיש חוות דעת המתנגדת להארכה הגורפת, שלדבריו, "אינה מאזנת כראוי בין הבעיות שהועלו על ידי המשרד לבין אינטרסים חשובים אחרים", ומציע במקום זאת לאפשר לבעלי רישיונות לפנות בבקשה פרטנית לאגף רישוי כלי הירייה, ככל והם נתקלים בבעיה נקודתית בהארכת תוקף הרישיון או ביצוע הכשרת הרענון.

לפי אגף כלי הירייה, יש עומס רב על מטווחי ההכשרה מצד מבקשי הרישיונות החדשים, שצריכים לעבור הכשרה של 4.5 שעות במטווח, שמחייב מתן דחייה גורפת בהכשרות הרענון והחידוש

לדברי עו"ד מירית שרעבי מהמרכז לביטחון לאומי במכון, השימוש החוזר בהתקנת הוראת שעה "עלול להפוך לנוהג בעייתי", וכי בהארכה הגורפת המוצעת "נמנע פיקוח אפקטיבי מצד המשרד ביחס לכשירות הפיזית והנפשית של בעל הרישיון, וכן נוצר היעדר פיקוח על מיומנותם של בעלי הרישיון בשימוש ובהחזקת כלי הירייה שבידיהם".

לדבריה, "המשרד בוחר לדחות, פעם נוספת, את הפיקוח המועט ממילא שקיים בחקיקה ובתקנות על בעלי הרישיון. העומס שנוצר באגף רישוי כלי הירייה לאור המדיניות החדשה של המשרד לביטחון לאומי לא מזכה את המשרד מחובתו לפקח על פי חוק ובאופן הבסיסי ביותר על בעלי כלי הירייה בישראל". עוד אמרה, כי חידוש הרישיון נועד להבטיח שמחזיקי הנשק מיומנים ושכלי הנשק תקין ולכן הדחייה יוצרת סכנה עם השלכות חמורות. "אם המשרד מצפה מאזרחים להגיב לתרחישי איום במרחב הציבורי, הרי שברור כי יש לבחון את כשירותם לעשות זאת", כתבה.

לפי נתונים חדשים שפורסמו השבוע ב"כלכליסט", מספר בעלי רישיונות הנשק בישראל זינק ב־40% – מ־154.8 אלף בסוף 2022 ל־215.8 אלף נכון ל־10 בדצמבר 2023. זאת אחרי שכמות הרישיונות החדשים שהונפקו ב־2023 היתה יותר מפי ארבעה לעומת השנה המקבילה. בנוסף, ניתן היה לראות ירידה של 13% בביטולי רישיונות הנשק, כאשר הירידה החדה ביותר היא במספר הרישיונות שבוטלו בשל פקיעת תוקפם ובשל אי־ביצוע הכשרות רענון.