"הדירקטורים חושבים על טובתם האישית"; שלושת הסקנדלים שעולים ממינוי היו"ר של לאומי

סאמר חאג' יחיא נפרד שלשום מדירקטוריון בנק לאומי לאחר שהיה חבר בו במשך תשע שנים — התקופה המקסימלית שבה ניתן לכהן בדירקטוריון בנק — מתוכן כארבע שנים כיו"ר. בחירת מחליפו, והדרך שבה נבחר, רצופות סימני שאלה והחלטות תמוהות, שעולות עד כדי סקנדל, שבנק ישראל יידרש לבדוק.

מי שנבחר להחליף את חאג' יחיא הוא שמואל (מולי) בן־צבי, שהיה בעבר בכיר בחטיבת הכספים של טבע, ושמכהן בדירקטוריון הבנק מאז 2015. הוא נבחר לתפקיד על חודו של קול. ההודעה הרשמית על כך יצאה בשעה 20:03 וכבר בשעה 22:14 עורדכן ערך הוויקיפדיה שלו. חמישה דירקטורים הצביעו לבן־צבי וארבעה דירקטורים הצביעו לאסתר דויטש, שהצטרפה לאחרונה לדירקטוריון הבנק לאחר שכיהנה כיו"ר חברת כרטיסי האשראי כאל ובנק מרכנתיל, שניהם של הבנק המתחרה — דיסקונט.

בן־צבי יכהן בתפקיד חודשים ספורים בלבד. זאת משום שבעוד 9 חודשים ימלאו לכהונתו בדירקטוריון תשע שנים והוא ייאלץ לפרוש. כמו כן יידרשו כמה שבועות עד שבנק ישראל ייתן אישורו ועד אז בן־צבי לא ייכנס לתפקיד. משך הזמן הקצר שנותר לו לכהן בדירקטוריון הציף את ההחלטה התמוהה הראשונה של הבנק. נוהל העבודה של דירקטוריון הבנק קובע כי הדירקטוריון בוחר את היו"ר לתקופה של שלוש שנים. משום כך, הבחירה בו סותרת לכאורה את הנוהל המדובר.

ייעוץ משפטי חיצוני: שעות ספורות לפני שהחלה ישיבת הדירקטוריון, היועצת המשפטית של בנק לאומי מיכל אלטרמן גייסה עורכי דין חיצוניים על מנת שיספקו לבנק חוות דעת שתאפשר לסטות מהנוהל המדובר ולבחור בבן־צבי בבטחה. אלטרמן הבינה את הבעיה זמן קצר לפני ההצבעה, ולכן הנושא טופל כמה שעות לפני תחילת הישיבה. כתוצאה מהדרמה שהתחוללה מאחורי הקלעים, הישיבה אף נדחתה בשעה ולא החלה במועד המקורי. בסופו של דבר, אלטרמן הכשירה את המהלך באמצעות חוות הדעת החיצונית שהעלתה נימוק שלפיו הדירקטוריון בוחר ביו"ר לזמן מוגבל. ל"כלכליסט" נודע כי לא התקבל אישור מקדים מבנק ישראל לסטות מנוהל העבודה של הדירקטוריון וכן לא נמסר לו עדכון רשמי על ההליך הבעייתי לכאורה שהתחולל בדירקטוריון הבנק הגדול בישראל.

המועמדות של בן־צבי עוררה ביקורת מצד גופים מוסדיים שנמנים עם בעלי המניות של בנק לאומי. אלה סברו שבחירה בבן־צבי תיצור מצב של חוסר יציבות בבנק שיחליף שני יושבי ראש בתוך פחות משנה. חלק מהגופים המוסדיים האלו אף אמרו בשיחות סגורות שמבחינתם הבחירה בבן־צבי היא בגדר העדפת טובתם האישית של הדירקטורים על פני זו של הבנק, משום שהבחירה בו תאפשר להם להתמודד בקרוב על תפקיד היו"ר ולא להמתין שלוש שנים. המוסדיים הוסיפו כי למהלך זה יהיו השלכות עתידיות: דירקטורים עומדים לבחירה מחודשת מעת לעת באסיפות של בעלי המניות, המוסדיים עשויים להצביע נגד מי שבחר בבן־צבי. מנגד, ישנם קולות אחרים בבנק שטוענים כי הבחירה בבן־צבי היתה מוצדקת משום שיש יתרון בתפקיד היו"ר למי שמכיר את הבנק על פני מי שרק לאחרונה הצטרפה לדירקטוריון שלו.

סוגיה בעייתית נוספת נוגעת לכך שבן־צבי הוא דירקטור בכמה חברות ביומד שנסחרות בנאסד"ק, בהן ניתן למנות את VBL, סולג'ל ופרוטליקס. לפי הוראות בנק ישראל, יו"ר הבנק מכהן ב־100% משרה ולכן הוא נדרש לוותר על עיסוקים נוספים. כך, חאג' יחיא, שמונה ליו"ר לפני ארבע שנים, נאלץ לעזוב את דירקטוריון שטראוס אף שלא מדובר בגוף מתחרה בלאומי אלא בלקוח של הבנק.

ל"כלכליסט" נודע כי אין בכוונתו של בן־צבי להתפטר מאותם דירקטוריונים לפי שעה. למעשה, בלאומי מתכוונים לנסות להכשיר את הסיטואציה שבה יו"ר הבנק יוכל לכהן כדירקטור באותן חברות שנסחרות בנאסד"ק. זאת משום שבן־צבי לא מעוניין לוותר על הפוזיציות האלו נוכח התקופה הקצרה שבה יכהן כיו"ר לאומי.

הכוונה של לאומי לפעול מול בנק ישראל על מנת לאפשר את המצב שבו היו"ר לא עובד במשרה מלאה — מה שכבר היה בעבר ושונה לפני 10 שנים — חושפת במידה רבה את הסיבה שבגינה חברים בדירקטוריון שבחרו לא להתמודד בעצמם על התפקיד שידלו את בן־צבי להתמודד עליו. ישנם שני דירקטורים בולטים שתכננו להתמודד — ידידיה שטרן ודני קולר. ברגע האחרון, ולהפתעת כולם, הם לא הגישו את המועמדות שלהם ואילו בן־צבי הגיש מועמדות אף שלא נכלל בבורסת השמות.

גורמים בבנק ציינו כי שטרן וקולר לא הגישו את המועמדות שלהם משום שלא היו מעוניינים להיפרד מעיסוקיהם האחרים. שטרן הוא נשיא המכון למדיניות העם היהודי וקולר הוא יו"ר סטארט־אפ הפינטק נקסטדים, שפעילותו עלולה להוות ניגוד עניינים מול לאומי. אם קולר יבקש להתמודד על תפקיד היו"ר, הוא ידרש לעזוב את תפקידו בנקסטדים בכל מקרה.

שינוי המצב הקיים, כך שיו"ר יוכל להחזיק בפוזיציות נוספות, או פעולה לשינוי כזה במהלך הזמן שבן־צבי מכהן בתפקיד, יאפשרו לקולר ושטרן לנסות להתמנות ליו"ר לאומי בלי לוותר על התפקידים האחרים שלהם, וזאת בעוד זמן קצר ולא בעוד שלוש שנים.

היועמ"שית אלטרמן, ככל הידוע, לא מביעה התנגדות לקידום המהלך והיא אף תומכת בו. גורמים בבנק מתחו על כך ביקורת ואמרו: "לא ייתכן שחאג' יחיא נאלץ להיפרד מכל עיסוקיו, ואילו לבן־צבי תסייע אלטרמן להחזיק בעבודות מקבילות, וזאת לאחר שאיפשרה את בחירתו בסטייה מהנוהל. זה לא תקין. בנק ישראל חייב להתערב ולעצור את התהליך הזה".

שכר מלא בניגוד למקובל: סוגיה בעייתית נוספת נוגעת לשכרו של בן־צבי כיו"ר. בן־צבי מסווג כדירקטור בלתי תלוי. משום כך הוא לא יכול לקבל שכר מלא כיו"ר, כפי שקיבל חאג' יחיא (כ־3.5 מיליון שקל בשנה), אלא רק שכר דירקטורים, שניתן על פי מספר הישיבות שבהן הוא משתתף. בכוונת בנק לאומי לפנות לרשות ניירות ערך על מנת שזו תאשר לבן־צבי לקבל שכר מלא כיו"ר. בייעוץ המשפטי של הבנק מתכוונים להיתלות לצורך כך בתקדים של ראובן קרופיק, שהחליף את עודד ערן בראשות דירקטוריון בנק הפועלים וקיבל שכר מלא אף שהסיווג שלו לא איפשר לו זאת. עם זאת, האישור ניתן לקרופיק לאחר מותו הפתאומי של ערן.

בשל כל הסוגיות הבעייתיות האלו עולה כעת ביתר שאת השאלה אם בנק ישראל יתערב במינוי של בן־צבי ליו"ר הבנק הגדול במדינה (במונחי שווי שוק). עד כה, בנק ישראל והפיקוח על הבנקים לא התערבו בנעשה בדירקטוריון בנק לאומי בכל הנוגע לבחירת היו"ר, אולם כעת יש בכוחו של הבנק המרכזי להתערב משום שהוא נדרש לאשר את המינוי, ובן־צבי לא יכהן כיו"ר רשמי לפני שיינתן האישור הזה, אלא רק כממלא מקום.

מדירקטוריון בנק לאומי נמסר בתגובה: "דיוני הדירקטוריון הם חסויים, וכך גם ההתנהלות מול בנק ישראל. לכן אנו מנועים מלהגיב".

מבנק ישראל נמסר בתגובה: "כמקובל, מינוי יו"ר דירקטוריון מחייב הליך של בדיקת כשירות והתאמה על ידי הפיקוח על הבנקים. במסגרת תהליך זה נבחנים, בין היתר, הנושאים האמורים ככל שנדרש".