לצד מפרט הדירה הקבלנים יחוייבו להציג גם את הדירוג האנרגטי שלה

תיקון שבוצע בחוק המכר מיישר קו עם תקנות הבנייה הירוקה שנקבעו על ידי המשרד להגנת הסביבה ומחייב כבר כעת כל יזם להציג את הדירוג האנרגטי של הדירה שמכר כחלק מהמפרט של חוק המכר. מדובר בתקנות שיזם משרד האנרגיה, במהלך משותף עם המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבינוי והשיכון. בכך, מצטרפת ישראל ל-27 מדינות של האיחוד האירופי שקבעו גם הן חובה דומה בחקיקה.

התקנות נועדו לקבוע דירוג אנרגיה ליחידות דיור, במסגרת התקנות, על היזם לדווח את הדירוג למערכת ממוחשבת של משרד האנרגיה. היזמים יחויבו להציג בפני הרוכשים את דירוג האנרגיה של הדירה, זאת, בדומה לדירוג האנרגטי של מוצרי חשמל, מ- A+ ועד לדירוג F. ככל שהדירוג של יחידת הדיור יהיה גבוה יותר ויתקרב לדירוג A+ החיסכון באנרגיה ובכסף לדיירים יהיה גדול יותר. הדירוג נועד לשקף לרוכשי הדירה את צריכת האנרגיה העתידית בה, ויסייע להם, בשיקולים הרבים שעולים בעת רכישת הדירה.

דירוג האנרגיה של יחידת הדיור מבטא את רמת התכנון של מרכיבי הדירה השונים ומעטפת הבניין, לפי האזור האקלימי בו הוא נמצא. התקנות עוסקות, בין היתר, בתכנון מבנים בצורה מיטבית לצריכה עתידית של חשמל, כאשר הדירוג משקלל את הבידוד התרמי של הבניין, גודל החלונות ביחידה, איכות הזכוכית, מיקום המבנה ויכולת ניצול אור השמש. נתוני משרד האנרגיה מראים, כי כ-30% מצריכת החשמל הכוללת בישראל מתבצעת בבנייני מגורים. מהלך זה הינו גם חלק מיעדי משק האנרגיה לשנת 2030 כפי שנקבע בתוכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה שהמשרד קידם ואישר בהחלטת הממשלה 541 מאוקטובר 2021.

הפעימה הראשונה של תקנות הבנייה הירוקה נכנסו לתוקף במרץ 2022 והן מחייבות בנייה ירוקה במבני מגורים המוגדרים כרבי קומות (מעל 9 קומות) וכן במבני משרדים מסחר ומלונאות ששטחם עולה על 5,000 מ"ר, מבני ציבור ומרפאות ששטחם מעל 1,000 מ"ר. מבחינת מבני מגורים, הפעימה הראשונה הכניסה לתוכה כ-25 אלף דירות בשנה שמחויבות כעת בבנייה ירוקה. הפעימה השנייה היא דרמטית יותר שכן היא תחייב בנייה ירוקה (לפחות כוכב אחד) החל ממבנים של 6 דירות ומעלה, וכן בכל מבנה משרדים ומסחר ששטחו מעל 1,000 מ"ר וכן במלון מעל 1,200 מ"ר.

אדר' רן אברהם, מנהל אגף בנייה ירוקה, תקינה ותיווי במשרד להגנת הסביבה אמר כי "הצגת תווית דירוג אנרגיה לדירות בשילוב בנייה ירוקה תאפשר לישראל ולציבור לחסוך בצריכת החשמל ובצורך שבייצורו באופן שיסייע להפחתת פליטות גזי החממה של סקטור המבנים. כל זאת, בהתאם למחויבויות הבין-לאומיות של ישראל לצמצום הפגיעה באקלים".