כמה פרייבט אקוויטי תרצו? הרפורמה בפנסיה יצאה לדרך

שוק הפנסיה בישראל פותח את 2023 עם כמה שינויים, והחל מאתמול מגבלת ה־0.25% על ההוצאות הישירות מבוטלת, וכל גוף מוסדי יכול מעתה לקבוע את המגבלה שהוא רוצה, אך הוא מחויב לפרסמה בתחילת כל שנה. ואכן, המוסדיים התחילו לפרסם באתרים שלהם את מגבלות המסלולים השונים. שינוי זה חל מיישום חלק מהמלצותיה של ועדת יפה, שהמליצה על אסדרת נושא ההוצאות הישירות בקרן הפנסיה. השינויים המרכזיים, שאושרו בוועדת הכספים באוגוסט האחרון, הם במבנה דמי הניהול כך שמרכיב ההוצאות הישירות ישוקלל יחד עם שאר העמלות הנגבות מהלקוחות. זאת, לצד ביטול המגבלה הקיימת על גובה ההוצאות הישירות, כאמור, והרחבת אפשרויות הבחירה של הלקוחות על־ידי חיוב מנהלי הפנסיה לפתוח מסלולי השקעה עוקבי מדד ועם הוצאות ישירות מופחתות.

במערכת הפנסיונית בישראל מנוהלים כשני טריליון שקלים - מחצית מהנכסים הפיננסיים של הציבור - ובכל שנה מופקדים בה 136 מיליארד נוספים. אלו סכומים עצומים המתנהלים בשוק עם מוצר מורכב, שהתשואה שמנהל ההשקעות משיג נקבעת לאורך זמן רב ומחירו אינו תמיד שקוף. כשהמוסדיים משקיעים עבור לקוחותיהם את כספי הפנסיה שלהם הם גובים שני סוגי עמלות: הראשונה היא עמלה על ניהול התיק, שמתחלקת לדמי ניהול מצבירה - כלל כספי הפנסיה שנצברו בתיק הלקוח - ודמי ניהול מההפקדה החודשית. עמלות אלו נקבעות מראש ומופיעות בכל דו"ח תקופתי. סוג העמלה השני הוא תשלום על הוצאות הקשורות לעסקאות שמנהל ההשקעות מבצע, המכונות הוצאות ישירות. גם עמלות אלו נחלקות לשתיים, וחלקן הארי הם דמי ניהול חיצוניים המשולמים לקרנות זרות, שמוגבלות לעד 0.25% מנכסי הלקוח בתחילת כל שנה. החלק הזניח יותר הן הוצאות הנובעות מעלויות עסקה כגון עלויות קנייה ומכירה ועלויות תיווך שמנהל ההשקעות רשאי לגבות ללא הגבלה, והרפורמה לא תשפיע עליהן.

ההוצאות הישירות מאפשרות למנהלי השקעות של הגופים המוסדיים לבחור אסטרטגיית השקעה מתוך מגוון רחב של אפיקי השקעה, ובכך לנסות ולהשיג תשואה עודפת, וזאת מבלי להתחשב בשיקולי עלות ורווח, שכן הלקוח הוא שנושא בעלויות. האינטרס של מנהל ההשקעות הוא למקסם רווח עבור לקוחותיו, הן בשל הגדלת המוניטין שלו והן משום שהלקוח משלם דמי ניהול מצבירה, כך שהגדלת תיק הלקוח מתורגמת ישירות לתשלום דמי ניהול גבוהים יותר. לכן, תשלומי הלקוח על הוצאות ישירות אמורים להיות פועל יוצא של ניסיון מנהל ההשקעות להשיג עבורו תשואה עודפת. בנוסף, עלויות אלו משוקללות כבר בתשואה שמוצגת ללקוח, וזאת בשונה מדמי הניהול מצבירה ומהפקדה, המשולמים על עצם ניהול התיק, שאינם משוקללים בתשואה המוצגת ללקוח והגופים המוסדיים שואפים לגבות אותם בשיעור הגבוה ביותר.

תחום ההוצאות הישירות היה מוסדר עד כה בצורה חלקית בלבד, והרגולציה, מחד, הגבילה באופן שרירותי את הגופים המוסדיים בההוצאות הישירות שהם יכולים לגבות (0.25% כאמור), בהוראת שעה שהוארכה מידי שנתיים, ומאידך, אפשרה מצב שבו ללקוחות אין שליטה על גובה ההוצאות הישירות שנגבות מהם, והן אינן שקופות להם מראש. ניתן לראות אותן רק בדו"ח הפנסיה השנתי שבו הן מדווחות בדיעבד. לכן, הממונה לשעבר על רשות שוק ההון, משה ברקת, מינה ב־2020 הוועדה, בראשותו של פרופ' ישי יפה מהאוניברסיטה העברית, לבחון את נושא ההוצאות הישירות.

ועדת יפה מצאה כי ההחלטה אילו הוצאות יוגדרו כהוצאות ישירות, כמו גם ההבחנה בין סוגי ההוצאות (אלו שניתן להשית תחת מגבלה ואלו שאינן תחת מגבלה) היא שרירותית ונתונה למניפולציות, וכי קיים קושי לקשר בין דמי הניהול שנגבו לתשואות שהושגו. בנוסף, לפי הוועדה קיים חשש כי הגופים המוסדיים קלים על הדק ההוצאות הישירות משום שהם אינם נושאים באופן ישיר בעלויות, וכי קוטנו היחסי של שוק הפנסיה המקומי ורמת התחרותיות הנמוכה יחסית בו עלולים להביא לשיקולים זרים בעסקאות הגוררות הוצאות ישירות. ומעל לכל זה מרחפת מחלוקת כלכלית חריפה האם ההשקעה מצדיקה את העלויות והסיכונים הכרוכים בה, והאם ניהול אקטיבי יכול להשיג לאורך זמן תשואה עודפת. כל זאת, כשהמגמה בעשור האחרון ברורה: ישנה עלייה בהיקף ההשקעות בנכסים לא סחירים ובקרנות זרות שמובילה גם לעלייה בהיקף ההוצאות הישירות המשולמות על ידי הלקוחות. ועדת יפה הגישה את המלצותיה בנובמבר 2021, ובעקבותיהם אישרה ועדת הכספים בכנסת כמה שינויים מרכזיים שמיושמים, כאמור, החל מאתמול:

1. כל מוסדי יוכל לקבוע את המגבלה שלו

מגבלת ה־0.25% על ההוצאות הישירות מבוטלת, וכל גוף מוסדי יכול מעתה לקבוע את המגבלה שהוא רוצה, אך הוא מחויב לפרסמה בתחילת כל שנה. כך למשל, עבור מסלול עד גיל 50, הפניקס פרסמה אתמול כי מגבלת ההוצאות הישירות תעמוד על 0.19%, בהראל ובמגדל היא תעמוד על 0.25% ואילו מור קבעה מגבלת הוצאות ישירות של 0.4%, שנובעת לדברי מור מכך שכגוף פנסיוני חדש יחסית היא מצפה לעלייה משמעותית במהלך השנה בהיקף הכספים, ולכן קבעה מגבלה גבוהה יחסית. עמלות אלו, כאמור, לא מגיעות לכיסי המוסדיים והפערים במגבלות שהחברות השיתו על עצמן משקפים את רמת החשיפה לניהול אקטיבי בכלל, ולנכסים לא־סחירים וקרנות השקעה זרות בפרט.

2. הלקוח יקבל את העלות השנתית של העמלות

הגופים המוסדיים מחויבים מעתה להציג מספר אחד שישקף את כלל העמלות שהלקוח צפוי לשלם באותה שנה: דמי ניהול מצבירה, דמי ניהול מהפקדה והוצאות ישירות. מספר זה יוצג ללקוח במעמד הצטרפותו לקרן הפנסיה וכן בכל דו"ח תקופתי שנשלח אליו. מכיוון שהדו"ח הבא יישלח ללקוחות רק במרץ (דו"ח שנתי), כרגע עוד לא ניתן למצוא באיזור האישי את העמלה המאוחדת. עם זאת, כבר מרגע זה אם צרכנים מעוניינים לעבור לקרן פנסיה חדשה, החוק מחייב את הגופים להציג להם בעת הצטרפותם את העמלה המאוחדת.

3. המוסדיים יחויבו להציע מסלולים חסכון חדשים

הגופים המוסדיים יהיו מחויבים להציע מסלולים פנסיוניים שונים, שחלקם יהיו עם הוצאות ישירות מופחתות, בחלקם יהיו הוצאות ישירות מוגבלות ובחלקם ההוצאות שישולמו יהיו תלויות בביצועים. לאור ההיערכות הנדרשת מהגופים המוסדיים חלק מהמסלולים נדחו ל־2024, אך החל מאתמול כל גוף מוסדי יהיה חייב להציע מסלול עוקב מדדים עם הוצאות ישירות מופחתות ומסלול בניהול אקטיבי - כלומר שאינו עוקב אחר מדדים - אך עם נכסים סחירים בלבד, שהחשופים פחות להוצאות ישירות. החל מאתמול ניתן לראות באתרי הגופים מסלולים אלו. כך, לדוגמה, במסלול עוקב המדדים החדש מגבלת ההוצאות הישירות בהפניקס עומדת על 0.05%, במגדל על 0.13% ובהראל היא עומדת על 0.10%. בנוסף, החל מאתמול חברות רשאיות להציע גם מסלול קיימות ומסלול השקעה סביבתי, והראל הם הראשונים להציע זאת.

שינויים אלו אמורים לאפשר ללקוחות לבחור את רמת החשיפה שלהם להוצאות ישירות ובכך להעניק להם שליטה גבוהה יותר. הלקוחות יוכלו לבחור במסלולים עם הוצאות ישירות גבוהות יחסית - עד המגבלה שבית ההשקעות ישית על עצמו - שייתכן ויהיו פועל יוצא של תשואה עודפת, או לבחור באפשרויות שבהן הוצאות אלו מוגבלות יותר, כמו במסלול השקעה עוקב מדדים או מסלול השקעה משולב סחיר.

כך למעשה, החל מאתמול כל לקוח שיתקשר לגוף שמנהל עבורו את חסכונותיו הפנסיוניים וישאל מהי מגבלת ההוצאות הישירות שלו אמור לקבל תשובה ברורה, וכל לקוח שיהיה מעוניין להעביר את הפנסיה שלו למסלול עוקב מדדים עם הוצאות ישירות מפוחתות אמור לקבל את האפשרות לעשות זאת. בנוסף, כאשר צרכן מצטרף בתקופה הקרובה לקרן פנסיה, הגוף שאליו הוא מצטרף מחויב לדווח לו מה סך העמלות שהוא צפוי לשלם במהלך 2023. עם זאת, בקרב חלק ממנהלי ההשקעות עלו טענות כי הם לא ערוכים לחישוב העמלה הכוללת וכי צפוי עיכוב מסוים.

שיקוף המידע ללקוחות והגדלת אפשרויות הבחירה שלהם לא בהכרח יובילו לשינויים משמעותיים. "פנסיה היא מוצר מאוד מורכב, שפירותיו יוודעו רק בעוד שנים רבות, והוא משלב בין ביטוח לחיסכון, ולצד כל זאת, באופן טבעי אנשים לא אוהבים לחשוב על הזקנה שלהם ולכן ממעטים לעסוק בפנסיה שלהם. שילוב כלל האלמנטים האלו מביא לכך שהסתמכותם על יועצי ביטוח ופנסיה חשובה ומשמעותית במיוחד", מסביר פרופ' ישי יפה, שעמד בראש הוועדה. בין המלצות הוועדה שלא אומצו לעת עתה נכללה ההמלצה להקים מערך ייעוץ מסובסד ואובייקטיבי. הוועדה מנמקת זאת בכך ש"מוצר החיסכון הפנסיוני הוא מוצר מורכב, ולחלק מן המתווכים יש ניגודי עניינים מובנים". עוד נכתב כי "הקמת מערך ייעוץ אובייקטיבי ובלתי תלוי יכולה לשפר באופן דרמטי את תפקוד שוק החיסכון הפנסיוני ויש לשקול הקמת מערך כזה שיהיה נגיש במחיר נמוך לכל חוסך, אולי בסבסוד של המדינה". הוועדה המליצה להקים וועדה ייעודית לבחינת הנושא, אך הרפורמה שאושרה אינה נוגעת בנקודה זו.

הגופים המוסדיים מברכים אמנם על ביטול מגבלת ההוצאות הישירות, אך לצד זאת הם מבקרים את שקלול העמלות שהלקוח משלם לכדי מספר אחד, וטוענים כי הלקוחות עלולים לבלבל את מהות ההוצאות הישירות עם שאר העמלות ולוותר עליהם, ובכך גם למנוע מעצמם ליהנות מתשואה עודפת. בנוסף בקרב הגופים המוסדיים עולים קולות ביקורתיים כנגד ועדת יפה, בעיקר כנגד טענתם שניהול אקטיבי (שגורר הוצאות ישירות) אינו מביא לתשואה עודפת מתשואת השוק (שנהוג לראות במדד S&P 500 כמייצג שלה).

מרשות שוק ההון נמסר כי היא עובדת בימים אלה על מספר צעדים אסדרתיים משלימים לתקנות ההוצאות הישירות, במטרה להגביר את השקיפות ולהבטיח כי הצגת הנתונים על עלויות המסלולים השונים תתבצע באופן אחיד אשר יאפשר לציבור החוסכים השוואה נכונה וברורה.