מבקר המדינה: "בבי"ח סורוקה רק 50% מחדרי הניתוח ממוגנים"

"בבית החולים סורוקה ביצעו ב-7 באוקטובר ניתוחי לב פתוח בפצועי ירי בחזה בחדרי לידה כי רק 50% מחדרי הניתוח ממוגנים", כך צייץ הבוקר מבקר המדינה, מתניה אנגלמן בעמוד הרשמי של משרד מבקר המדינה. אנגלמן ביקש להתמקד בחלק שלא קיבל מספיק תשומת לב כפי שמסבירים היום גורמים במשרד המבקר מתוך דו"ח שפרסם לפני כחודש ובו הוא חושף ממצאים חמורים על אי מוכנות העורף למלחמה. שמו של הפרק "פערי מיגון בבתי החולים בדרום ובצפון".

"בפגישותיי בבתי החולים ברזילי וסורוקה העלו בפניי מנהלי בתי החולים את פערי המיגון הנדרשים לטיפול באופן מיידי, בדגש על חדרי טיפול מצילי חיים: חדרי טיפול נמרץ, חדרי ניתוח וחדרי מכשירי דימות", כתוב אנגלמן שערך ביקורים במקומות רבים שמעורבים כעת במלחמת חרבות ברזל. "בבי"ח סורוקה קיימים נכון להיום רק כ-10 חדרי ניתוח ממוגנים מתוך כ- 20 חדרי ניתוח. המשמעות היא שביום שבת 7.10.2023 רק 50% מחדרי הניתוח פעלו והיה חוסר משמעותי בחדרי ניתוח ממוגנים לצורך ביצוע פעולות מצילות חיים. כמו כן, רק כ-300 חדרי אשפוז מתוך 1,100 החדרים בבית החולים ממוגנים באופן מלא", הוא מסכם וכותב "מדובר בפערי מיגון קריטיים"

לדבריו, סוגיית פערי המיגון רלוונטית גם לבי"ח ברזילי בו חלק ממבניו אינם ממוגנים ואשר ספג שלוש פגיעות טילים ישירות מתחילת המלחמה. אנגלמן ממליץ "להשלים בהקדם את הטיפול בפערי המיגון, בפרט בכל הנוגע לחדרי טיפול מצילי חיים בבתי החולים בצפון ובדרום לשם המשך תפקודם תחת איום טילים".

"תמיד כשיש מלחמה מדברים על המיגון. מיגון, מיגון, מיגון. כמדי מלחמה, אנחנו הוצאנו דרישה עם רשימה מפורטת בהיקף של שני מיליארד שקל לצורך מיגון. קיבלתי סדר גודל של 75 מיליון שקל. זו בדיחה והבדיחה הזו כנראה תעבור למלחמה הבאה. לד''ר שלומי קודש יש שקף עם כל הוועדות של הכנסת שבאו לבקר אתו והוא נתן להם את הרשימה של המיגון", כך סיפר אלי כהן, מנכ"ל "כללית", בראיון ל"כלכליסט" בשבוע שבר. כללית היא תאגיד הבריאות הגדול במדינה ומי שרוב הנטל הבריאותי נפל עליו (לכללית משקל עצום בדרום, בקיבוצים ובצפון).

כהן הזכיר כי זה לא רק בתי חולים שאינם ממגונים באופן מלא, אלא גם מרפאות אחודות בקהילה (מרפאות ממוגנות שמספקות בעתות חירום מוקדי רפואה ראשונית - רפואת משפחה, רפואת ילדים ורפואת נשים - וכל תושב יכול לפנות אליהן ללא קשר לקופה שהוא מבוטח בה) שהן לא ממוגנות. "יש להם קיר חיצוני שהוא לא ממוגן. אתה מצפה שלפחות המרפאות האחודות שאמורות להיות פתוחות בחירום, יהיו ממגונות או שיהיה להם גנרטור להבטיח רציפות בשירות. גם רכבים ממוגנים: צוותים נכנסים לשלומי וקריית שמונה שהן ערים מטווחות ואתה מצפה לקבל רכבים ממוגנים. יש חניות תת קרקעיות בבתי החולים שאתה רוצה להכשיר אותם להפוך למרחבים מוגנים" אמר ל"כלכליסט".

בדומה למבקר, גם כהן סבור כי "אם מדינת ישראל לא תבוא ותגיד שמיגון מערכת הבריאות הוא משימה לאומית, אנחנו נגיע למלחמה הבאה באותו מצב". לדבריו, "חייבת להיות תוכנית לאומית שבאה ואומרת שמדינת ישראל מתחייבת שבתוך 3 עד 5 שנים מערכת הבריאות ממוגנת. אנחנו כל הזמן דוחים את זה מפעם אחרי פעם וכך הגענו למצב שיש לנו בית חולים כרמל לא ממוגן, וסורוקה לא לגמרי ממוגן" הוא סיכם.

הממצאים של אנגלמן מעלים כי בעתות חירום, בתי החולים מפסיקים את מתן הטיפולים האלקטיביים ומפנים מחלקות מסוימות (כגון: גריאטריה) לטובת אשפוז של פצועי המלחמה. "משכך", כותב אנגלמן, "מומלץ לגבש מתכונת טיפולים בקהילה כתחליף לטיפולים שבתי החולים אינם מעניקים, וכן הקצאת תקציב חירום ייעודי לבתי החולים לשם כך (בפרט בדרום ובצפון)". אנגלמן גם מתייחס לסוגיה התקציבית: "בהיעדר תקציב מתאים, מצבם הכספי של בתי החולים עלול להקשות על התנהלותם ככל שתקופת החירום תימשך וכן לאחר חזרתם לשגרה".

אי אפשר לנתק את הציוץ של אנגלמן מהדיונים התקציביים שנערכים כעת: תיקון תקציב 2023 שמעבירים בימים אלו ראש הממשלה וסמוטריץ' נמנע מביצוע קיצוצים בהסכמים הקואליציונים שמעניק מיליארדים לפי אינטרסים פוליטיים וסקטוריאלים, כספים שלא רק שלא תורמים לצמיחה ואף פוגעים בה, גם מיטיבים עם אוכלוסיה שאיננה משרתת בצה"ל, ותרמותה לצמיחה ולקופת המדינה היא דלה (הן בגלל שיעורי תעסוקה נמוכים, הן בגלל שכר נמוך). אתמול דרש סמוטריץ' להעביר למאות מיליונים למשרדה של אורית סטרוק כדי להיטיב עם ה"בייס" שלו (התנחלויות), ללא דיון, ללא עבודת מטה, ללא פירוט ובמחשכים.