דנבר נאגטס - קבוצה שהיא משפחה

מיד אחרי שדנבר הדיחה את לוס אנג'לס לייקרס מהפלייאוף והבטיחה את מקומה בגמר ה-NBA הראשון של המועדון, מייקל מאלון, מאמן הנאגטס, נשאל על הדרך שניקולה יוקיץ', ה-MVP של סדרת גמר המערב, עשה בליגה.

"בפעם הראשונה שראיתי אותו, בסאמר ליג בלאס וגאס, 300 פאונדס (136 ק"ג), לא בכושר... חשבתי היי, זה שחקן נחמד" סיפר מאלון. "אבל אף אחד, אף אחד - וכל מי שיגיד לך אחרת מלא בחרא - אף אחד לא ראה שהוא יכול להפוך לשחקן שזוכה ב-MVP פעמיים ועוקף את המספרים של ווילט צ'מברליין בכל לילה שני".

התשובה הזו הפכה לוויראלית במיוחד, אך יש לציין שלא ככה התחיל מאלון את דבריו. "זה חשוב לחשוב איך הגענו לכאן" אמר מאלון. "בדיוק חיבקתי את ג'וש וסטן קרונקי, כולם יודעים שבעסק הזה סבלנות זה לא עניין קל וכשלהם היתה את הסבלנות אחרי השנה השלישית שלנו ביחד, בה ניצחנו 46 משחקים ופספסנו את הפלייאוף, זה אומר שהם ראו משהו בניקולה, בג'אמל מארי ובי ואיפשרו לזה להגיע לאן שזה הגיע. זה נדיר בעסק הזה". ורק אז ענה את מה שענה על יוקיץ'.

קשה להאשים את מאלון בחוסר כנות ואותנטיות. הוא אחד מהטיפוסים הכי אמיתיים ב-NBA. אז כשהוא בוחר לתת קרדיט לג'וש וסטן קרונקי, הבעלים של הנאגטס, הוא לא עושה את זה בשביל להתחנף לבוסים. הוא מרגיש שבאמת מגיע להם קרדיט אמיתי על הסבלנות שלהם וההשקעה שלהם.

אימפריה ללא ניצחונות

סטן קרונקי, הבעלים של דנבר נאגטס, הוא מיליארדר אמריקאי והבעלים של קרונקי ספורטס אנד אנטרטיימנט (KSE), חברת אחזקה של מספר קבוצות ספורט בשווי כולל של יותר מ-8 מיליארד דולר.

בין השאר החברה היא הבעלים של ארסנל מהפרמיירליג, לוס אנג'לס ראמס מה-NFL, דנבר כמובן, קולורדו ראפידס מה-MLS, קולורדו אבלאנצ' מה-NHL, קולורדו מאמות', מליגת הלאקרוס האמריקאית וגם קבוצות E-ספורטס שונות. קרונקי הוא גם בן זוגה של אן וולטון, שהיא חברת משפחת וולטון - הבעלים של וול מארט - אחת מהמשפחות העשירות בעולם.

במשך יותר מ-20 שנות קיומה של KSE, מעולם לא נחשבה לבעלים שאפתנים במיוחד של קבוצות ספורט. וקרונקי - למרות שהוא יושב על מיליארדרים - נחשב לבעלים שלא מוכן להשקיע מכספו בקבוצה. הקבוצות שלו תמיד התנהלו במטרה לקיים את עצמן ולהשיג לו רווחים. שנים הוא לא השקיע ברכש לארסנל, לא שילם מס יוקרה ב-NBA ולא השקיע מעבר למצופה באף קבוצה שלו. התלונה העיקרית על המשפחה היתה שהם פשוט לא מתעניינים במה שהאוהדים כל כך רוצים מהקבוצות שלהם - לנצח.

ואולם, מאז שג'וש קרונקי - הבן שהיה שחקן כדורסל בקולג'ים - יותר מעורב בפעילות היום-יומית של הקבוצות, המשפחה מראה הרבה יותר שאפתנות - בטח אם היא מזהה שיש בידה קבוצה שיכולה להיות קבוצה מנצחת.

ב-2022, אחרי החתמתות של מספר כוכבי על, הראמס זכו בסופרבול הראשון שלהם ב-22 שנה - עם סגל מלא בשחקנים יקרים. באותה שנה קולורדו אוולנצ' זכתה בסטנלי קאפ הראשון שלה מאז 2001 וארסנל שוקמה עם לא מעט השקעה ברכש חכם וחזרה לליגת האלופות בפעם הראשונה מאז 2016/17. אפילו קולורדו מאמות' זכתה בגביע.

ובדנבר הקרונקים ראו הזדמנות לעשות משהו היסטורי והחליטו להשקיע. הם ממש הכריזו על זה בתחילת העונה - דווקא אחרי שטים קונולי, הג'נרל מנג'ר שאחראי על רוב בניית הקבוצה הנוכחית - החליט לעזוב למינסוטה. ג'וש קרונקי ניסה להשאיר אותו עם הצעה לשדרוג משמעותי בשכר אבל קונולי בחר ללכת לאתגר חדש במיניאפוליס - אתגר חדש שהכפיל את שכרו.

מי שהחליף אותו הוא קלווין בות', סגנו של קונולי - והאוהדים חשבו שמשפחת קרונקי שוב מתקמצנת ומקדמת מישהו מבפנים במקום להשקיע במנהל כדורסל בכיר יותר. ואולם, ההחלטה לתמוך בבות' הגיעה מהתרבות הארגונית שפותחה וטופחה על ידי הקרונקים, קונולי, בות' ומאלון.

מאלון מבקש משחקניו לצעוק "משפחה" לפני שהם עולים על המגרש והקבוצה נבנתה בעיקר דרך בחירת שחקנים מתאימים לתפיסה הזו בדראפט - ניקולה יוקיץ', ג'אמל מארי ומייקל פורטר ג'וניור - שלושת הכוכבים הגדולים של המועדון נבחרו על ידי הקבוצה כי הם מתאימים לתפיסה הזו. וכך היה עם בות'. "אני חושב שבעקבות העזיבה של טים, כולם בארגון יכולים להרגיש שהם יכולים להתקדם - וזה מתחיל עם קלווין בות'" אמר ג'וש קרונקי. "תמיד האמנו בו ואני חושב שהוא יעשה עבודה נהדרת עבורנו. הוא עובד קשה, הוא פתוח להצעות והוא יכול לשמר את התרבות שיש לנו כאן בארגון. יכולת הערכת הכישרונות שלו, שילוב הדאטה בניהול וגם הגישה החיובית שלו - הם כל הדברים שאנחנו מחפשים במנהל".

ואז קרונקי אמר משהו שאנשים במשפחתו כמעט ואף פעם לא אמרו בפומבי לפחות. "אנחנו בשלב חדש בארגון - במיוחד עם הסגל הקיים. אנחנו הולכים על אליפות או שזה כישלון. וכן, זו הפעם הראשונה שזורקים את המילים הללו במסדרונות האלה".

זה כבר היה ממש שינוי משמעותי ברטוריקה של קרונקי. ואת המסר של "אליפות או כישלון" המשיך בות' לניהול של הסגל, אותו בנה כדי שכולם יתאימו אחד לשני. "הוא יכול להיות אכזרי בהחלטות שלו" אמר קרונקי על בות' וכך היה.

כל אלופה משלמת מס

בות' רצה לשמר את המשפחתיות בקבוצה, את ההמשכיות ואת רוב הצוות המקצועי אבל בשביל לקחת צעד קדימה לאליפות - שחרר שחקנים שהיו זמן רב בארגון אבל היו רחוקים מלהיות שחקנים שמשדרגים קבוצה חמודה לקבוצה אלופה.

בות' רצה יותר הגנה סביב יוקיץ' ושני הכוכבים שחזרו מהעדרות ארוכה בגלל פציעות - מארי ופורטר ג'וניור. וכך וויל בארטון ומונטה מוריס החביבים עברו לוושינגטון וויזארדס עבור קנטאביוס קולדוול-פופ, שחקן הגנה מעולה שזכה באליפות עם לוס אנג'לס לייקרס. בות' שחרר שחקנים אחרים שלא בהכרח התאימו לגישה "האכזרית" יותר שלו. ברוס בראון הגיע מברוקלין עם הרבה אנרגיות ואגרסיביות. בראון וקולדוול פופ הם שחקני הגנה שקולעים טוב מהשלוש, נעים מעולה בהתקפה ולא צריכים את הכדור ביד - מושלמים ליוקיץ'. כריסטיאן בראון, גארד גדול, נבחר בדראפט ודנבר נבנתה סביב שמונה שחקנים - יוקיץ', אחד מהשחקנים הייחודיים ביותר בהיסטוריה וכנראה הסנטר המוסר הטוב בהיסטוריה; מארי - קלע משובח, במיוחד בפלייאוף; מייקל פורטר ג'וניור - שבמיטבו מזכיר קליי תומפסון אתלטי יותר; ארון גורדון - פורוורד מאסיבי ושחקן הגנה מצוין; קולדוול פופ וברוס בראון - שני שחקני הגנה מעולים שקולעים לא רע מהשלוש וכריסטיאן בראון - רוקי טוב ושחקן הגנה טוב מאוד. הסגל של דנבר לא זול. רק שבע קבוצות משלמות יותר מהנאגטס לשחקנים שלהן - וזה אומר שמשפחת קרונקי תצטרך לשלם מס יוקרה בשווי 18 מיליון דולר. אבל זה מה שצריך אם התפיסה היא "אליפות או כישלון". כל אלופה משלמת מעל תקרת השכר ותקרת היוקרה.

את הסגל מחבר מאלון לפי אותם עקרונות "משפחתיים" שהוא קיבל מהבעלים את המנדט להטמיע בארגון. "אני זוכר שישבתי ליד מארי באוטובוס אחרי הפציעה שלו בגולדן סטייט. ביום למחרת הוא עדיין היה עם דמעות בעיניים והמסר שלי אליו היה 'היי מאן, אתה תחזור ולא רק שתחזור מזה, אתה תהיה טוב יותר'. אבל הוא חשב משהו אחר. הוא שאל אותי 'האם אתם תעשו עליי טרייד? אני שחקן פגום'. חיבקתי אותו ואמרתי 'בחיים לא. אתה שלנו, אנחנו אוהבים אותך, אנחנו נעזור לך לחזור ולהשתפר. ובפלייאוף הזה הוא בדיוק השחקן שחשבנו שבחרנו לפני 7 שנים. שחקן שהשתפר ומוכן להראות את מה שהוא שווה על הבמה הכי גדולה".

כשריק וולץ, נשיאה לשעבר של גולדן סטייט ווריירס, שאל לגבי סוד ההצלחה של הווריירס. הוא ענה: "שלושה דברים אחראים להצלחה של הווריירס: בעלות, בעלות ובעלות". זה נכון שהבעלים הם האחראים להכל בסופו של דבר.הם מקבלים את ההחלטות לגבי מי שמנהיג את ארגוני הספורט. אבל לא כאן נגמרת העבודה של הבעלים. בשביל אליפות בעלים צריכים להראות סבלנות עם האנשים הנכונים ולא פחות חשוב - שאפתנות שבאה לידי ביטוי בהשקעות בסגל.