בלי עו"ש, עם פיקדונות: הבנק הדיגיטלי של ניר צוק יוצא לדרך

בנק דיגיטלי נוסף יחל לפעול בקרוב מאוד. ל"כלכליסט" נודע כי הבנק הדיגיטלי של ניר צוק צפוי לקבל בימים הקרובים רישיון מבנק ישראל לאחר שהסתיימו הבדיקות בנוגע אליו, מה שיאפשר לו להתחיל בפיילוט לקראת פתיחה מלאה ללקוחות. את הבנק אמור לנהל קובי מלכין, לשעבר מנכ"ל בנק אוצר החייל.

צוק – שהיה ממייסדי צ'ק פוינט ולאחר שפרש ממנה הקים את פאלו אלטו – משקיע במיזם עשרות מיליוני דולרים מההון העצמי שלו. בצוות של צוק חבר פרופ' שמואל האוזר, לשעבר יו"ר רשות ני"ע; דמות נוספת היא היזם יובל אלוני, שהגה את המודל לבנק החדש, וניסה לקדמו זה מספר שנים; וכן אלכס ליברנט, ממייסדי דאבל וריפיי.

המיזם יצא לפני כשנה לגיוס הון לפי שווי של 2 מיליארד שקל, הנחשב גבוה למיזם שעדיין אינו פעיל, אולם בחסות הגאות בשווקים שהיתה אז, זה עוד היה נראה יעד ריאלי. אלא שמאז חלה מפולת בשווקים, והיכולת לגייס כספים פחתה דרמטית, כך שהודעה על הגיוס לא יצאה עד היום.

כדי לקבל מבנק ישראל רישיון, צריך הבנק להיות בעל הון עצמי של 50 מיליון שקל לפחות, אולם בפועל הוא יצטרך להיות בעל הון עצמי רב יותר בשל ההוצאות הכרוכות בפיתוחו, ומאחר שבתחילת הדרך הוא לא צפוי להרוויח.

לפי המודל הנרקם, בניגוד לבנק הדיגיטלי הקיים וואן זירו של פרופ' אמנון שעשוע, הבנק הדיגיטלי של צוק לא צפוי לכלול שירותי חשבון עו"ש סטנדרטיים, אלא להתמקד במכירת אשראי ופיקדונות כמוצרים עצמאיים, שמחירם יהיה אטרקטיבי בהשוואה לרמת המחירים בשוק כיום. הבנק יתמקד באשראי צרכני, וככל הנראה גם יעניק לבעלי הפיקדונות נתח מסוים מהריבית שאותה יגבה מהלווים באשראי הצרכני.

הערך המוסף שצוק מתכוון להביא הוא מערכת טכנולוגית עצמאית לפעילות. מאחר שהבנק הדיגיטלי שהוא מתכוון להקים לא צפוי לכלול חשבונות עו"ש והעברת כספים, הוא אינו זקוק לחלק גדול מהוצאות הטכנולוגיה שמאפיינת בנק רגיל. צוק מתכוון להסתפק במערכת הטכנולוגית שהוא בנה לניהול הפיקדונות והאשראי, שגם תכלול מערכת חיתום מתקדמת לזיהוי רמת הסיכון של הלקוח. בדרך זו הוא יחסוך חלק לא מבוטל מהוצאות של בנק. הטכנולוגיה של הבנק צפויה להימכר גם לבנקים אחרים. בנק וואן זירו פועל באמצעות מערכת של טאטא ההודית.

מאחר שמדובר בבנק דיגיטלי, לא יהיו לו סניפים. החיסכון בעלויות אמור להביא בשורה בתחום המחירים: הלוואות במחיר שאמור להיות אטרקטיבי (תלוי ברמת הסיכון של הלווה) וכן פיקדונות בריבית גבוהה מהממוצע בשוק.

ניהול נזילות בבנק היא משימה מורכבת. המיזם הציב לעצמו יעד לצמצם את המרווח הפיננסי (הפער בין הריבית על הפיקדונות לעומת הריבית על ההלוואות) בהשוואה למרווח הקיים כיום במערכת הבנקאית, ולהישאר במודל רווחי. אולם מצב המאקרו הנוכחי מהווה נקודת פתיחה נוחה לבנק. עליית הריבית מגדילה את המרווח בין הריבית בפיקדונות לריבית בהלוואות, ומשאירה לו מרחב פעולה גדול יותר גם להציע מחיר אטרקטיבי בפיקדונות ובאשראי, וגם לייצר לעצמו מודל פעילות רווחי.

עם זאת, לבנק הדיגיטלי החדש ניצב אתגר לא מבוטל בחדירה ללב הקהל הישראלי. אף שהציבור אוהב לקטר על הבנקים, הוא לא ממהר לנטוש את הבנקים המסורתיים, גם כאשר יש אלטרנטיבות משתלמות יותר. דוגמה לכך היא הבנק הדיגיטלי וואן זירו, שהושק השנה ומציג מחירים אטרקטיביים בהשוואה למקובל בשוק, הן בריבית בפיקדונות, הן בריבית בהלוואות והן בעמלות שהוא גובה. ועדיין, אין אליו נכון לעכשיו נהירה המונית. היקף הנכסים שהוא מנהל (עו"ש ופיקדונות) עומד על פחות ממיליארד שקל, ותיק האשראי עומד על פחות מ־100 מיליון שקל.

וואן זירו גם ניסה למתג את עצמו כבנק המעניק שירותי ניהול כספים אישי, המביא להתנהלות כלכלית נכונה. אולם נראה כי מדובר במסר מורכב למדי, שלא בטוח שיצליח להביא לגיוס מסיבי של לקוחות, שנוהים יותר אחר המחיר הטוב שמוצע בשירותים כמו אשראי ופיקדונות.

השאלה המעניינת היא אם הבנק החדש של צוק יצליח להיות אטרקטיבי יותר מוואן זירו מבחינת המחיר בפיקדונות ובאשראי, ואם כן האם הדבר יוביל למלחמת מחירים בין שני הבנקים הדיגיטליים.

תחילת הפעילות של הבנק הדיגיטלי החדש של צוק תהיה הישג נאה לבנק ישראל. לאחר שבמשך יותר מ־45 שנה לא קם בנק חדש בישראל, השנה החל לפעול וואן זירו, ובשנה הבאה יחל ככל הנראה לפעול גם הבנק החדש של צוק. השינוי הזה מתאפשר לאחר שינוי בגישה של בנק ישראל, שהיתה נוקשה לאורך השנים.

בעקבות הביקורת הציבורית נגד הבנק המרכזי, על כך שהוא ממוקד ביציבות הבנקים ולא בתחרות, הוא הסכים להקל בדרישותיו כלפי בנקים חדשים, ובראשם הדרישה להון העצמי. בנוסף לכך ננקטו צעדים נוספים, כגון רפורמת הבנקאות הפתוחה, מאגר נתוני אשראי ומערכת מעבר חשבונות בקליק, שאמורים להקל גם כן על הבנקים החדשים ולפעול לטובתם.

הצעדים הללו הם בגדר הסרת חסם לגיוס לקוחות חדשים, והם גם מביאים לכך שלבנקים החדשים יהיה מידע רב יותר על כל לקוח פוטנציאלי. בעזרת המידע הזה הם יוכלו ליישם מודל חיתום איכותי יותר, שיאפיין את הלקוח ואת רמת הסיכון שלו, ולהציע לו הצעה אטרקטיבית יותר.

עם זאת, חלק מהמהלכים הללו, ובראשם הבנקאות הפתוחה, נמצאים עדיין בתחילת הדרך, ולא ברור עד כמה הם אכן מסייעים ומביאים להפחתת החסמים. בנוסף לכך חסם משמעותי הוא הלקוח עצמו. לקוחות רבים מפגינים אדישות בכל הקשור להתנהלות הפיננסית, ולא ממהרים לעבור בנק או לרכוש מוצר בנקאי מגוף שאינו בנק האם שלהם, גם כאשר מוצעים להם תנאים טובים יותר.