זה לא נגמר: הריביות לא יעצרו

האופטימיות שליוותה את המשקיעים בשוק ההון העולמי בימים האחרונים התחלפה עם תזכורת מצלצלת כי ההידוק המוניטארי - העלאות הריבית - לא קרוב לסופו. מאז ההחלטה האחרונה של הוועדה המוניטארית של הפד האמריקאי - עליית ריבית של 0.25% בלבד לרמה של 4.75%, הרמה הגבוהה ביותר מאז אוקטובר 2007 - התחושה היתה כי מתקרבים לרף ה־5%, ולפיכך, המסקנה המתבקשת היא שמתקרבים לסוף.

אנשי השוק נשמו לרווחה כאשר שמעו לראשונה את ג'רום פאוול, יו"ר הבנק הפדרלי (הפד), אומר כי תהליך הדיסאינפלציה החל ופירשו את דבריו כשינוי מנגינה לאחת הרבה יותר "יונית". אך גם הפעם רוב השוק העדיף לתמחר בחסר את המסרים "הניציים" יותר הן בתוך ההודעה עצמה ובעיקר במהלך מסיבת העיתונאים המסורתית שנערכה אחרי פרסום ההחלטה המוניטארית. "הניצחון נגד האינפלציה טרם הושג", הבהיר פאוול מעל לכל ספק כי אין בכוונתו "להתחיל עם תהליך של הפחתת ריבית בשנה הנוכחית".

אך זה כנראה לא מספיק. בתחילת השבוע הונחתה פצצה נוספת שרק מדגישה עד כמה רחוק נמצא הסוף של אותו תהליך: דו"ח חסר תקדים על שוק העבודה האמריקאי - הבקר האולטימטיבי של מדיניות הפד. מספר המשרות (הלא חקלאיות) זינק ב־517 אלף בחודש ינואר והפיל את אומדן האנליסטים שהעריכו את העלייה ב־187 אלף "בלבד". כלומר, מספר מקומות העבודה גדל פי 2.7 לעומת התחזיות, והוריד את האבטלה לרמה של 3.4%, הנמוכה ביותר מאז מאי 1969. המסקנה ברורה: הכלכלה האמריקאית הרבה יותר חזקה מכפי שנראה.

הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מסתכלים על תחזיות הפד: עד ספטמבר האחרון כלכלני הבנק הפדרלי האמריקאי היו סבורים כי הכלכלה הגדולה בעולם תצמח ב־2022 בכ־0.2% בלבד. בסוף שנת 2022, הם עדכנו כלפי מעלה ל־0.5%. למעשה היא צמחה ב־2.1%. גם התחזית לשנת 2023 נותרה נמוכה מאוד: צפי לצמיחה של 0.5% (הפד) לעומת 1.4% (ה־IMF).

היום כבר יצאו שני נגידים מארה"ב כדי להרגיע את הרוחות או "להרוס את החגיגה" - תלוי את מי שואלים. הראשון היה הנגיד מאטלנטה, רפאל בוסטיק, שבראיון לבלומברג הזהיר כי "דו"ח התעסוקה החזק של ינואר מעלה את האפשרות שהפד יצטרך להעלות את הריבית לשיא גבוה ממה שקובעי המדיניות סברו בעבר", והוסיף כי אם הכלכלה תמשיך להפתיע לטובה "כנראה שאנחנו צריכים לעשות עוד קצת עבודה", הסביר בוסטיק. בהתאם לאותן תחזיות שפרסם הפד בדצמבר האחרון, הריבית צפויה להגיע ל־5.1%, אחרי שתחזית ספטמבר דיברה על 4.6%.

כעת, גם 5% נראה תרחיש אופטימי מדי וכפי שהסביר נגיד מינסוטה, ניל קשקארי, הריבית האמריקאית תגיע גם תגיע ל־5.4% - זהו למעשה הגבול העליון של טווח התחזיות האחרון שניתן. "יש לנו עוד עבודה לעשות", אמר לרשת CNBC, והוסיף כי "אנחנו צריכים להעלות את הריבית באגרסיביות כדי לרסן את האינפלציה". השניים גם רומזים כי הריבית הגבוהה תישאר כך למשך תקופה לא מבוטלת. לפחות המשקיעים יכולים להתנחם בעובדה הבאה: למרות שהאטה היא עובדה מוגמרת, עם נתונים כאלו המגיעים מהצד הריאלי (תוצר ותעסוקה), תרחיש הנחיתה הקשה שהלחיץ מאוד את שוק ההון עד לפני כמה שבועות - רק הולך ומתרחק מהמשק הגדול בעולם.

ישראל היא חלק מהכלכלה הגלובלית וגם הפעם נגיד בנק ישראל אמיר ירון וחבריו לא יוכלו להתעלם מהאירועים בארה"ב. קובעי המדיניות בירושלים לא יוכלו לתת לפער הריביות בין ארה"ב וישראל להשתולל יותר מדי, ולכן המשמעות היא כי גם בישראל כלל לא ברור שרף ריבית של 4% הוא סוף פסוק. הריבית בישראל עומדת כעת על 3.75% והתחזית הפנימית של בנק ישראל מדברת על 4% בסוף השנה.

קל וחומר כאשר בשבוע האחרון התקבל שיטפון של סקירות מכל בנק מכובד בעולם שהשקל נחלש בגלל האווירה הפוליטית בישראל על רקע הקידום המהיר של ההפיכה המשטרית של בנימין נתניהו ויריב לוין. פער ריביות גדול מדי עלול לפתות משקיעים ישראלים להמיר שקלים ולהוציא אותם החוצה, דבר שיחזק את פיחות השקל.

אסור לשכוח גם כי האינפלציה בישראל עדיין עולה והדיסאינפלציה כאן לא החלה. ויש עוד נקודה חשובה שכעת שמה סימן שאלה גדול במשוואה: איזה תקציב תגיש הממשלה הנוכחית. גירעון מופרז מדי - מהלך שמטבעו מחולל אינפלציה - יחייב את בנק ישראל להעלות עוד יותר את הריבית מעבר לתחזיות.