משרד הכלכלה: הפיכה תחילה, מלחמה ביוקר המחיה - אולי אחר כך

ההידרדרות המהירה לכאוס והמצב הקיצוני שאליו נקלעה המדינה בעקבות מהלכי הממשלה להפיכה משטרית דחקו מהשיח את בעיית יוקר המחייה, שהמלחמה בה היתה הבטחת הבחירות המרכזית של יו"ר הליכוד בנימין נתניהו. אלא שבחודשיה הראשונים הממשלה השישית של נתניהו הפנתה את משאביה לטיפול בהחלשת מערכת המשפט – ועל הדרך אולי לפתור את בעייתו המשפטית – וכן בחקיקה פרסונלית כמו חוק דרעי 2 או חוק המתנות, שיאפשר לנתניהו לקבל תרומות למימון ההגנה המשפטית שלו, מה שיקל לפחות עליו את בעיות יוקר המחיה.

בינתיים, שאר אזרחי ישראל ממשיכים להיחנק מיוקר המחייה. מהלכי חירום לחילוץ אזרחי המדינה מהמשבר הכלכלי שנתניהו הציג לציבור בינואר האחרון נמצאו עלובים ומנותקים, וחוק ההסדרים שמובילה הממשלה שלו אפילו לא מתייחס לבעיות יוקר המחייה.

הצעה שקידם שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת, שמשרדו אמון על המאבק ביוקר המחייה, בניסיון להגביל את כוחם של היבואנים הגדולים כמו שסטוביץ' ודיפלומט, עפה מחוק ההסדרים ברגע האחרון. ברקת ניסה לרסן את היבואנים כך שיוכלו לייבא רק מיצרן גדול אחד, מה שיפחית את כוחם בשוק ויוביל לירידת מחירים רוחבית. כך יבואנית כמו דיפלומט לא תוכל לייבא בו זמנית גם את מוצרי הטואלטיקה של פרוקטר אנד גמבל, את שימורי הטונה של סטארקיסט ואת הממתקים של מונדלז.

מי שהעיף את ההצעה של ברקת מחוק ההסדרים היה משרד האוצר, שזיהה את המוקשים שזרועים בה וייתכן שגם נבהל מאיומי היבואנים. אלה טענו לפגיעה עמוקה בזכויות הקניין ובחופש העיסוק שלהם והזהירו שיגררו את המדינה למערכה משפטית ארוכה ומתישה. באופן שהולם את הכאוס של ממשלת נתניהו הנוכחית, איש מאנשי האוצר לא טרח לעדכן את ברקת.

ברקת, שרואה במהלך נגד היבואנים "רפורמת דגל" שמבקשת לממש את הבטחת הליכוד לבוחריו להוריד את יוקר המחייה, מתכוון לקדם אותה באופן עצמאי במושב הבא. יהיה מעניין לראות כיצד משרד האוצר יתמודד עם החזית הזאת וכמה קשב יקדיש לנושא נתניהו.

בינתיים, הוא מקדם בוועדת הכלכלה חקיקה שאמורה להרתיע יבואנים רשמיים מפגיעה ביבוא מקביל או מניעתו מצד יבואנים אישיים. התוכנית מדברת על קנסות של עד 8% מהמחזור השנתי או לכל היותר 100 מיליון שקל שיוטלו על יבואנים שייחבלו ביבוא מקביל. הוא גם הורה לדרג המקצועי במשרדו להיערך ליבוא מקביל מאסיבי של מוצרי קוקה קולה לישראל, בטענה שמחיריהם בארץ שנקבעים בידי החברה המרכזית למשקאות גבוהים בעשרות אחוזים ממחיריהם באירופה וברשות הפלסטינית. קצפו של ברקת על קוקה קולה יצא כשהחברה המרכזית למשקאות הודיעה על העלאת מחירים של כ־6.7%. ברקת טען כי מדובר במהלך שאינו מוצדק, שכן מחיר של בקבוק של 1.5 ליטר נמכר בישראל בסכום שגובה בכ־60% ממחירו ברשות הפלסטינית.

ברקע גם עומדת הרפורמה בתקינה שיצאה לדרך ביוני שעבר בידי שרת הכלכלה והתעשייה הקודמת אורנה ברביבאי. זאת הרפורמה הגדולה בתולדות המדינה בכל הקשור ליבוא ותקינה ובמרכזה ביטול של מאות תקנים ישראליים, שהדרישה לעמוד בהם הוסיפה ליבואנים עלויות שגולגלו אל הצרכן וניפחו את יוקר המחייה. הרפורמה של ברביבאי מכירה בתקינה שכבר ניתנה בחו"ל למוצרים מיובאים כך שהיבואנים לא יידרשו לעלויות גבוהות של אחסון ושל בדיקות במכון התקנים. מתכנני המהלך הבטיחו שהוא ירחיב ויגוון את המוצרים בשוק ויפתח את התחרות בו כך שיובילו לירידת מחירים. כ־10 חודשים לאחר שהרפורמה יצאה לדרך, משרד הכלכלה עדיין מתקשה לספק תמונת מצב על תוצאותיה בטענה שהשוק עובר תהליך התרגלות אל מול השינויים שחלים בו בעקבות המהלך.

כך או כך, ברקת בודק אם אפשר להפוך את הרפורמה של ברביבאי לבסיס למהלך רחב יותר כך שתהיה רפורמת יבוא על סטרואידים. בשיחות עם הדרג המקצועי שלו הוא טען כי מה שטוב ונכון לכלל האירופאים יהיה טוב גם לכלל הישראלים, כל שכל מוצר שמשווק באירופה יקבל כרטיס כניסה אוטומטי גם לישראל.

אלא שבספק אם יש במהלכים האלה די כדי להניב הישג משמעותי במאבק להורדת יוקר המחייה, שכן בסך הכל מדובר בעוד מאותו הדבר, מה גם שתוצאותיהם ייראו רק בעוד זמן רב. כנראה שעם כמות האנרגיה שהקואליציה השקיעה בקידום חקיקה לריסוק מערכת המשפט ולהבטחת רווחתם של נתניהו ושותפיו הקואליציוניים היתה מופנית למועקות החיים עצמם של אזרחי ישראל, אפשר היה לראות מהלכים יצירתיים ונחושים יותר להורדת יוקר המחיה.