די לשחק בכאילו: במקום להתקזז במחיר, תפחיתו את הפליטה בפחמן

אם השנה הקרובה לא תהיה שנת מפנה של מעבר לכלכלה מאופסת פליטות ולאנרגיה מתחדשת, התחממות הכדור תוביל להשפעות בלתי הפיכות, כך נמצא בדו"ח שפרסם בשבוע שעבר פאנל מדעני האקלים של האו"ם. על פי הדו"ח, העולם אינו עושה די כדי לבלום את שינויי האקלים הנגרמים מפליטת פחמן. למגזר העסקי אמורה להיות תרומה רבה לצמצום טביעת הרגל הפחמנית, אלא שבשנים האחרונות חברות רבות נסמכות על מה שנקרא "מנגנון קיזוז פחמן", שבמסגרתו חברה שהפעילות שלה גורמת לפליטת כמות גדולה של פחמן משלמת כסף לחברה או לארגון שהפעילות שלהם מובילה להפחתת פחמן, ובכך קיזוזי הפחמן גם מעודדים את החברות המזהמות להמשיך בעסקיהן כרגיל, וגם הכספים לא תמיד מגיעים למיזמים שאכן תורמים לשיפור סביבתי. הרבה פעמים חברות קונות קיזוזי פחמן כדי לעמוד בהגבלות על כמות הפחמן הדו־חמצני שהן התחייבו להן.

בשנים האחרונות חברות ברחבי העולם הציגו תוכניות נוצצות להתמודדות עם האתגר של בלימת שינויי האקלים, והכריזו על "יעדי אפס פליטות נטו". אלא שבפועל הן מסתמכות על מנגנון קיזוז פחמן, שלמעשה סולל להן את הדרך להמשיך בעסקים כרגיל, כלומר לפלוט בהיקפים גדולים. חברת הנפט והגז Shell למשל חידשה לאחרונה ניסיון שנוי במחלוקת למכור גז "ניטרלי פחמנית", באמצעות רכישת קרדיטים שקיזזו לכאורה את השפעתו המזיקה של המוצר שלה.

השבוע קבוצת משקיעים בינלאומית, הכוללת בין היתר את בלקרוק וג'יי.פי מורגן ומנהלת נכסים בשווי של 39 טריליון דולר, הזהירה את החברות מפני שימוש במנגנון הקיזוז: "שימוש בקיזוזים עשוי להיות האופציה הקלה יותר, אבל היא אינה נטולת סיכונים. רדיפה אחרי תוכניות באיכות ירודה, לרבות כאלה שיש להן השפעות חברתיות ואקולוגיות שליליות, עלולה ליצור סיכונים למוניטין". עוד צוין כי ככל שכבר נעשה שימוש במנגנון קיזוז, על החברות להמשיך להפחית באופן ישיר פחמן בטווח הארוך שכן אי צמצום הפליטות מעכב מעבר לאנרגיות מתחדשות.

בחודש שעבר גם Net-Zero Asset Owner Alliance, קבוצת משקיעים מוסדיים שמנהלת סכום כולל של 11 טריליון דולר שהתאגדה במסגרת האו"ם, הבהירה כי היא מאותת לחבריה להימנע ממנגנוני קיזוז כדי לעמוד ביעדי הפליטות שלהם.

מעבר לכך, לפי דו"ח של מכון NewClimate שפורסם בשנה שעברה, תאגידים גדולים בעולם כלל אינם מצליחים לעמוד ביעדים המוצהרים של הגעה של אפס פליטות נטו. החברות מצהירות על איפוס נטו של 100% מהפליטות, אך יגיעו לכל היותר ל־40% בלבד עד אמצע המאה. כך בין היתר אמזון, איקאה, נסטלה ויוניליוור. עוד נמצא כי החברות מציגות מפות דרכים רעועות להשגת היעדים, והן אינן שקופות דיין באשר להשגתם.

כמו כן השוק מתחיל לאבד אמון בשיטת קיזוזי הפליטות. ב־2021 רכישת קרדיט פחמן בעולם הגיעה ל־2 מיליארד דולר, כך לפי Ecosystem Marketplace. בשנת 2022 תאגידים רכשו קרדיטים בהיקף נמוך ב־4%, כך לפי חוקרים ב־BloombergNEF, בעיקר בשל הביקורת הגוברת.

מעבר לבעייתיות האינהרנטית של עיכוב במעבר לאנרגיות מתחדשות, דו"ח נוסף שפורסם החודש של פרויקט מסחר הפחמן של אוניברסיטת ברקלי, במסגרתו נבדקו 11% מזיכויי הפחמן בעולם, חושף כי חברות העורכות רישום של פרויקטי הקיזוז משתמשות ב"שיטות מפוקפקות" המאפשרות לתבוע קרדיט גבוה מהביצוע בפועל. הן לא פועלות כדי לוודא שלפרויקטים יש השפעה ממשית ומוחשית על רמות הפחמן או קונות זיכויים על פליטות שהיו נחסכות גם ללא תוכניות המימון השונות.

בעת האחרונה למשל מתמודדת South Pole, ספקית קיזוזי הפחמן המובילה בעולם, עם טענות לקיזוזים פגומים בשווי מיליארדי דולרים. בשנים האחרונות העסקים פרחו עבור החברה והערכת השווי שלה זינקה למיליארד דולר, מה שהפך אותה לאחד מ"חדי קרן הפחמן" הראשונים בעולם, עם השקעות של סיילספורס, ממשלת סינגפור ומשפחת המלוכה של ליכטנשטיין. אחד הפרויקטים הגדולים בהם השקיעה החברה הוא פרויקט "קאריבה" בזימבבואה, שלטענת חברת "הקוטב הדרומי", מנע השמדת יער בגודל של פורטו ריקו. החברה השתמשה בכסף של תאגידי ענק כדי לממן פרויקטים שיגנו על יער קיים מפני כריתה, ומכרה את האשראי הווירטואלי שנוצר ללקוחות תאגידיים שביקשו "לפצות" על הזיהום שהם פולטים. חברות קנו אשראי קיזוז בפרויקט בהיקף השווה לקיזוז כמחצית מהפליטות השנתיות של שווייץ.

אך הסיפורים היפים נתקלו במציאות אחרת. לפי מספר מומחים חיצוניים והניתוח של South Pole עצמה, החברה ושותפיה העריכו ביתר ניכר את היקף השימור של היער, ובעקבות זאת גוצ'י, נסטלה, לוריאל, טקדה, מקינזי, דלתא אירליינס ולקוחות אחרים של החברה הפריזו בתיאור ההתקדמות שלהן במאבק בשינויי האקלים. אם לא די בכך, רוב הכנסות הפרויקט, כ־100 מיליון יורו, עברו לחברת "הקוטב הדרומי" ולשותפתה בפרויקט, חברה בשם Carbon Green Investments, ולא לאנשים בקהילות הכפריות שנלחמים בשטח בכריתת היערות, כפי שציינו בעבר שתי החברות בראיונות ובפוסטים ברשת. בעקבות הטענות חלק מהחברות הודיעו כי ישהו השקעות בחברה, וקונים גדולים אחרים כמו פולקסווגן כבר לא מסתמכים על מתווכים כמו "הקוטב הדרומי", ובמקום זאת מתכננים לפתח פרויקטי פחמן, צעד שהם מקווים שימנע האשמות של גרינווש.

ארגוני סביבה מתנגדים למנגנוני קיזוז, ואף מכנים אותם "טכניקות להסחת דעת" של חברות ענק, שמסייעות להן להציג מצג שווא של הפחתת פליטות. הרגולטורים מצדם פועלים לאט מדי בנושא זה.

בשבוע שעבר הציגה הנציבות האירופית חקיקה חדשה שמטרתה לצמצם את היקף הגרינווש גם בשוקי קיזוזי הפחמן ולחייב חברות לגבות בראיות הצהרות על תמיכה בפרויקטים ירוקים. החקיקה מאפשרת לעסקים להמשיך ולטעון להשגת ניטרליות פחמנית על בסיס פרויקטים שונים ללא קיזוז מהותי בליבת הפעילות של החברה, בתנאי שיעמדו בדרישות שקיפות.

על פי החוקים החדשים, החברות יחויבו להבחין בין מאמצי הפחתת הפליטות שלהן לבין השימוש בתוכניות קיזוז פחמן כגון נטיעת עצים. הן יידרשו לספק מידע רחב בנוגע לפרקטיקות שבהן הן משתמשות, לרבות המתודולוגיות ששימשו לביסוס הטענות שלהן להפחתת הפליטות והחלק מכלל הפליטות שטופלו באמצעות קיזוז. הנציבות מכירה בכך שהצהרות כגון "ניטרלי אקלים" ו"ניטרלי פחמן" מטעות לעתים קרובות את הצרכנים. מדינות האיחוד האירופי מצדן יצטרכו להקים מערכת לאימות טענות חברות ולהטיל עונשים על אי ציות לכללים.

אבל למנגנון הקיזוז עשויים להיות גם צדדים חיוביים. מומחים בעולם מצביעים על היתרונות שיכולים להיות לסחר בפרויקטים של פחמן בתהליך של מעבר לכלכלה דלת פחמן, וזאת במקרה שהשווקים יוסדרו ברגולציה מתאימה. פרופ' יוהאן רוקסטרום, מנהל מכון פוטסדאם לחקר השפעת אקלים, אחד ממדעני האקלים המובילים בעולם המנהל בעצמו מספר פרויקטים של קיזוז פחמן, אומר כי אם חברות מקזזות באופן ישיר פליטות בהיקף גדול, ישנו ערך לרכישת קיזוזים כמאמץ נוסף, אם הם לא מחליפים דרישות מחמירות להפחתת פליטות אלא מהווים תוספת בלבד. לדבריו, יש לעודד חברות לרכוש קיזוזים שכן זוהי דרך לממן פרויקטים של הגנה על מערכות טבעיות הנמצאות בסכנה בשל שינויי האקלים.

כך או כך, נכון להיום, שוקי הפחמן הם מעין מערב פרוע ובלתי מוסדר, המצמצם את היכולת להבחין בין פרויקטים באיכות גבוהה לכאלו שעלולים להחמיר את משבר האקלים כשהם ארוזים בעטיפה של פרויקטים ירוקים שיכולים להעניק קרדיט פחמן.

גם ישראל נעדרת רגולציה למניעת גרינווש ולאסדרה של מנגנון קיזוז פחמן, ובינתיים חברות בינלאומיות וחברות ישראליות גדולות מציגות דרכים להפחתת פליטות על ידי פרויקטים של קיזוז, שמתבצעים ברובם מעבר לים. כמו כן לאחרונה הוקמה בישראל חברה בשם "אופרטו קרבון", במטרה להסדיר תעודות פחמן לחברות בישראל. החברה גייסה 50 מיליון שקל, בין היתר ממייסדי ויקס, ורכשה מיזמים להפחתת פחמן בזירה המקומית בהיקף של למעלה מ־500 אלף טון.

"ישראל לא תצליח לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות ללא השקעות של הסקטור העסקי. בישראל אין מנגנון למיסוי פחמן, ולכן יש חשיבות לכך שתיווצר זירת מסחר בפחמן שתייצר את התמריצים להשקעות בכלכלה דלת פחמן", אומר חן הרצוג, בעלים שותף בפירמת הייעוץ BDO, המספקת שירותי בקרה, חשבונאות פחמן ומדידת פליטות לגופים מובילים במשק הישראלי, ובין היתר גם לאופרטו קרבון. "כיום ההתמקדות של אופרטו היא בפרויקטים מבוססי טכנולוגיה שבהם ההפחתה ניתנת לבקרה ומדידה, ולא בפרויקטים מבוססי טבע בהם יש אתגרים מתודולגיים קשים.

"כלכלית, ההעדפה הראשונה היא להפחתה ישירה בפליטות גזי החממה, אולם בנוסף נדרש לייצר מנגנוני סחר שיאפשרו הקמת פרויקטים התורמים להפחתת פליטות במיחזור פסולת, תחבורה נקייה, התייעלות אנרגטית, פרויקטים טכנולוגיים ומיחזור מזון ועוד. גופים עסקיים רבים בישראל מתחילים לגבש מדיניות הפחתת פליטות כחלק משיקולי ESG. יש עדיפות לקיזוז פחמן מקומי, שתורם למשק המקומי לעומת חלופה של רכישת תעודות קיזוז מחו"ל.