מנהל מע"מ לא יכול לסגור את תיק החברה באופן שרירותי ללא עמידה בהוראות הפרוצדורליות – כך נקבע על ידי בית המשפט

השאלה הנ"ל עלתה במסגרת מס' תיקים אשר נוהלו על ידי משרדנו, ובתי המשפט קבעו נחרצות ובאופן תקדימי – אין ולא ניתן לקבל את התנהלות מנהל מע"מ אשר מתעלמת לחלוטין מהפרוצדורה הקבועה בחוק, היות ומדובר בפגיעה מהותית בחופש העיסוק של החברות, ובפרנסתם!

במס' מקרים בהם משרדנו טיפל לאחרונה, בעניין סגירת תיק החברה במרשמי מע"מ, מבלי שניתנה לחברה הזדמנות נאותה לטעון במסגרת שימוע, הוגש ערעור באמצעות משרדנו לבית המשפט המחוזי, אשר קיבל את טענותינו, כי נפל פגם מהותי היורד לשורשו של ההליך, הן בדרך בה הומצאו ההודעות וההחלטות והן בהצטבר פגמים נוספים אותם הצגנו בפני בית המשפט, משכך קבע ביהמ"ש כי דין החלטת ביטול הרישום כנגד החברה להתבטל, היות וההחלטה על ביטול רישומה כעוסק נתקבלה מבלי שידעה על כך בכלל.

במסגרת הערעורים שהוגשו על ידי משרדנו טענו, כי טרם הוצאת מכתב מנהל מע"מ, עליו לקיים שימוע, לא עמדו בפניו ראיות מספיקות לביסוס כוונתו לבטל את הרישום. הלכה היא שהחלטה מנהלית צריכה להיות מבוססת על תשתית של עובדות ואין פוגעים באזרח ואין מקפחים פרנסתו על יסוד שמועות ו/או מידע חסר.

בענייננו מדובר בזכות חוקתית לחופש העיסוק ולכן במידה ומנהל מע"מ רוצה לאסור על אדם להירשם כעוסק, עליו להצביע על רף גבוה של ראיות תומכות המאששות את החלטתו. כל דבר מאלו לא התקיים בתיק שנוהל על ידי משרדנו.

מרשתנו טענה, כי ביטול הרישום הוא למעשה סגירת העסק, דבר המסב לה נזק רב ובלתי הפיך, נזק אשר מצטבר בכל יום שחולף עד כדי מצב של חיסולה דה-פקטו. בעניין זה יודגש כי החברה כבר קיבלה הודעות מלקוחותיה לפיהן אם לא תסדיר עניינה מול מע"מ, הם יפסיקו לעבוד עמה.

ויודגש ביטול הרישום העוסק אינו מאפשר לחברה להוציא חשבוניות מס ולכן גם אינו מאפשר לה לגבות תשלומים עבור שירותים שסיפקה טרם סגירת התיק.

בקווים כלליים יצוין, כי סמכויותיו של מנהל מע"מ לביטול רישום אדם כעוסק קבועות בסעיפים 52 ועד 61 לחוק מע"מ, המאפשרים למנהל מע"מ שלא לרשום אדם המבקש להירשם כעוסק מורשה או לשנות את רישומו.

סעיף 61(א) לחוק מע"מ מקנה למנהל מע"מ סמכות להורות על ביטול רישומו של עוסק, יצוין כי ההחלטה נכנסת לתוקף 30 יום מתום החודש בו נמסרה ההודעה על ביטול הרישום. כך, מתאפשרת הגשת ערעור ועיכוב ביצוע של ההחלטה עד להכרעה בערעור.

יצוין כי, לפני ביטול התיק של החברה במרשמי מע"מ, מוטלת על מנהל מע"מ החובה לאפשר למי שההחלטה נוגעת לו את זכות הטיעון בטרם תתקבל החלטה על ביטול רישומו כעוסק. חובה זו יסודה בסעיף 62 לחוק מע"מ. גם לאחר שהחליט על סגירת התיק כאמור, על מנהל מע"מ לנמק החלטתו באופן ברור כנדרש בדין.

עו"ד יעקב דהן | צילום: אוראל כהן

לפי חוק מע"מ, הכלל הוא כי הגשת ערעור תעכב את ביצוע ההחלטה, וזאת אף בטרם התברר והוכרע הערעור לגופו, אם מנהל מע"מ מתעקש להותיר את החלטתו על כנה, עליו להגיש בקשה לביהמ"ש ולשכנע כי יש מקום ליתן סעד שכזה, שבמהותו דומה לסעד זמני.

חובתה של רשות שלטונית להבטיח הגינות בהליך שימוע לבשה דמות של כלל יסוד, הנגזר מכללי הצדק הטבעי והיא "זכות הטיעון". כלל זה מבטא את דרישת הסף של ההגינות הפרוצדוראלית, ולא ניתן לעבור עליה לסדר היום כאשר מתברר שמנהל מע"מ דרס ברגל גסה את זכויות החברה.

ישנם מקרים בהם מנהל מע"מ, שולח מכתבים מבלי שיש אינדיקציה כי אלה התקבלו ע"י החברה ומבחינתו הדבר משמש אותו כבסיס להחלטתו לביטול הרישום, אף באופן רטרואקטיבי.

לעתים מנסה הרשות לרפא את הפגם בפעולותיה באמצעות ביצוע שימוע בדיעבד לגורם שנפגע, לאחר שכבר גיבשה החלטה מבלי שעמדתו נשמעה. בהקשר זה ראוי לציין את קביעת בית המשפט העליון בשורה של פסיקות "כי שימוע, כשהוא מתחייב מן הדין, הוא שימוע מוקדם ולא שימוע מאוחר, זכות הטיעון משמעותה, כי דברו של הנפגע יישמע בטרם תתקבל החלטה בעניינו".

חרף העובדה, כי בית המשפט בשורה של פסיקות העביר ביקורת גלויה על מנהל מע"מ בהתנהלותו לגבי אי מתן זכות טיעון וחוסר בהנמקה בסוגיות של אי רישום וביטול רישום, הדברים לא נלמדו, לקחים לא הופקו ואותם פגמים חוזרים ונשנים, יחד עם זאת, במקרים המתוארים לעיל, בהם טיפל משרדנו, בתי המשפט קיבלו את מלוא טענות מרשותינו ובכך מנעו הלכה למעשה, את המשך הפגיעה בהן.

• יובהר, כי כל מקרה הוא בעל נסיבות ונתונים משתנים, והוא נבחן ע"י הרשויות עפ"י הנסיבות הספציפיות של כל מקרה, ולכן מומלץ להתייעץ עם עו"ד בתחום המיסוי, על מנת להביא לתוצאה האופטימלית עבור הלקוח.

מאת יעקב דהן, עו"ד ורו"ח מייסד ומנהל יעקב דהן ושות' – עורכי דין

d&b – לדעת להחליט