להסדיר בחוק את תחומי העיסוק של עורכי הדין

לאחרונה נחשפה פסיקה בה נקבע כי עו"ד שהתרשל בניהול הליך שגרתי במיסוי נדל"ן והסב ללקוחותיו נזק בסך 2.7 מיליון ש"ח יפצה אותם בשליש מהסכום. אין זה מקרה יחיד, כשתופעת עורכי הדין ה"חאפרים" נהפכה למכת מדינה.

בחינת הסמכה לעריכת דין. בשנה האחרונה נרשמו ללימודי משפטים כ-15 אלף סטודנטים | צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

הנפגעים העיקריים מכך הם עסקים קטנים ולקוחות פרטיים, שרובם אינם יכולים לשכור בעלי שם ולא בקיאים דיו בהתמחויות והניואנסים. התסמין נגזר מהצפת המקצוע בישראל והג'ונגל שדוחק עורכי דין לעסוק בתחומים שאינם מבינים בהם דבר, וכך פוגע במוניטין הענף ובקולגות. הדבר מחייב חשיבה מחודשת ופתרונות מערכתיים ליישום מיידי.

האינפלציה והתחרות העצומה בענף ידועות, כש-65 אלף עורכי דין ישראלים מייצרים יחס כמותי מהגבוהים בעולם בהתחשב בגודל האוכלוסייה. בשנים האחרונות נערכו ניסיונות למיתון השוק הרווי, לשמירת האיכות המקצועית ושיפור השירות - למשל בהגבהת רף הכניסה, הקשחת מבחני הלשכה והארכת תקופת ההתמחות. אך המטרה לא הושגה והביקוש נותר בעלייה, כשבשנה האחרונה נרשמו ללימודי משפטים כ-15 אלף סטודנטים.

המגמה יוצרת קושי להתפרנס ושחיקה בשכר עורכי הדין. לפי הנתונים, כמחצית מעורכי הדין מרוויחים פחות מ-15 שקל בחודש ברוטו. הדבר בולט במיוחד בקרב בעלי ותק של כ-5 שנים ומעלה. בתחילה רובם מסתדרים כשכירים או מקימים משרד עצמאי. אך הבעיה מתעצמת בהמשך, כשכבר רוצים להגיע למנוחה ולנחלה עם משכורת ראויה ומרגישים מספיק ביטחון לפזול הצידה. כך, חלק מעורכי הדין מתפזרים למגוון תחומים וממתגים עצמם בהתאם, לרוב במחיר נוח שקורץ ללקוח.

עריכת דין היא לא מקשה אחת, ובדומה לרפואה כל תחום הוא עולם ומלואו. אך בעוד למומחה ברפואה פנימית אסור להשתיל שן, העולם המשפטי פרוץ. למעט בייפוי כוח מתמשך וכנוטריון, אין הגבלה לעיסוק בתחום ספציפי.

משפטים אינם עניין רפואי, אך לעיתים חורצים דיני נפשות. עו"ד חסר בקיאות עלול לרסק את הלקוח ואיתו גם את המעגל הקרוב אליו. יש לכך השלכות קשות על המקצועיות ויושרתם של העוסקים במקצוע, כשסקר ישראלי נרחב שפורסם לאחרונה מצא כי אלו ההיבטים החשובים ביותר ללקוחותיהם. אך חלק גדול מאותו הציבור מסתמך לא פעם על העטיפה השיווקית, ומתקשה להבחין האם מדובר בעו"ד הנכון עבורו. למרבה הצער, הדבר מתגלה לעיתים מאוחר מדי, ורק תביעת נזיקין בגין רשלנות מקצועית עשויה למזער נזקים, אם הלקוח בכלל מודע לכל זכויותיו הסבוכות שפוספסו ולכשלים.

הרעה החולה מזוהה לרוב עם דיני מקרקעין ומיסוי, אבל בשטח אין נקודת אחיזה מוגדרת והיא צצה במגוון תחומים. בהליך עסקת מיזוג לאחרונה, התבהר כבר בתחילה שהעו"ד שהציג עצמו כמומחה אינו בקיא. הדבר הגיע לאבסורד כשביקש בסתר מהקולגה שמולו להוביל וכך "לשמור" גם על הלקוחות שמנגד. בדיני משפחה, עו"ד שמגיע מדיני עבודה לא ציין כנהוג בהסכם שכל צד נותר עם זכויות פנסיוניות וסוציאליות על שמו, וכך מרשו נאלץ לשלם מאות אלפי שקלים לגרושתו שתבעה איזון לזכויות שהצדדים צברו. בפלילי, אדם שנעצר לראשונה ומחוסר באינטראקציה עם עורכי דין ובמודעות לחשיבות התמחותם, פנה לעו"ד ללשון הרע שניסה לשחררו במקום להפנותו לפליליסט. ומכיוון שלא ידע לבחון ראיות ולא הציע חלופת מעצר, סיבך אותו אף יותר וגרם להארכת מעצרו.

אם כך, מדוע עיסוק מורשה בתחומי הענף אינו מוסדר בחוק? לצד הגברת המודעות בקרב הציבור ועידודו לבצע בדיקה צרכנית מקיפה, יש להוביל לפתרונות רגולטוריים שיבטיחו את איכות השירות. פיצול למודל התמחויות המוכרות על ידי המדינה, עשוי להוות פתרון מיטבי לאתגרי השוק. המקצוע יחולק למספר תחומים מרכזיים, למשל דיני עבודה, משפחה, נזיקין, משפט מסחרי, קניין רוחני וכו'. הבוגרים יורשו לעסוק בתחומי העיסוק בלבד שבו התמחו בסטאז'. בשלב השני יוגדרו תתי-התמחויות, למשל "רשלנות רפואית" תחת דיני נזיקין או "עבריינות נוער" בתוך המשפט הפלילי, כפי שרופא שיניים רשאי להתמחות באורתודנטיה או כירורגיית פה ולסת.

רצוי להשיק פיילוט מוקצב למספר שנים, ולעבור לחקיקה ספציפית רק לאחר הסקת מסקנות וניתוח בחלוף תקופת זמן מוגדרת. כך גם ניתן לקבוע ששלב יצירת תת-התמחויות יהיה וולונטרי, אך ההתמחות המרכזית חובה. הגיעה העת להובלת מהפכה שתנער קיבעונות נושנים ותגלם יתרונות רבים. כולם ירוויחו, ויימנעו המשך עוגמת נפש ודרדור תדמית המקצוע. כך ישובו ימים טובים לענף, והלקוחות יזכו למומחה במקום ל"כלבויניק".

אוריין יסוד הוא מנכ"ל ומייסד משותף של חברת "טופ דיגיטל", שעוסקת בליווי מקצועי לעורכי דין ולקוחותיהם