בדקנו 66 חברות, רק ב־2 עמדה אישה בצמרת פירמידת השכר

כמעט כל אותם בכירים שנמצאים בצמרת פירמידת השכר בחברות השונות הם גברים. ליתר דיוק, מתוך 66 חברות בדירוג, גילינו רק ב־2 חברות (3% מהחברות שנבדקו) נשים בעמדת מקבלת השכר הגבוה ביותר בארגון.

סמדר ברבר־צדיק, מנכ"לית הבינלאומי, קיבלה בשנת 2022 שכר בעלות של 3.6 מיליון שקל. מדובר בעלות שכר גבוהה פי 7.8 מעלות השכר הממוצעת למשרת שכיר כפי שדווחה על ידי הבנק בפרק ההון האנושי של הדו"ח השנתי. ברבר־צדיק, שמכהנת כמנכ"לית הבנק מאז מרץ 2007, התברגה במקום טוב באמצע בדירוג פערי השכר בבנקים, ובמקום ה־62 בדירוג הכללי.

האישה השנייה בצמרת השכר של החברה שלה היא קרן כהן חזון, יו"רית ומנכ"לית חברת תורפז. כהן חזון קיבלה בשנת 2022 שכר בעלות של 5.5 מיליון שקל, שהורכב מעלות שכר בסיס של 2.9 מיליון שקל, ומבונוס בעלות של 2.6 מיליון שקל נוספים. הפער בין עלות השכר של כהן חזון לעובד הממוצע בחברה שהיא מנהלת עמד על פי 36.4, מה שמציב אותה במקום 16 בדירוג פערי השכר של מדד ת"א־125.

צילומים: אוראל כהן, עמית שעל, פזית עוז, שאול גולן, יונתן בלום

עם זאת, כאשר שופטים את עלות השכר האבסולוטית של שתי הנשים הבולטות בדירוג פערי השכר, מגלים כי שתיהן סיימו את 2022 עם שכר בעלות נמוכה מהממוצע בדירוג, שעמד על 5.7 מיליון שקל. כאשר מדרגים את החברות בדירוג פערי השכר על פי עלות השכר של מקבל השכר הגבוה בארגון, מגיעה תורפז למקום ה־27 בדירוג החברות, ואילו הבינלאומי מגיע למקום ה־46.

כהן חזון חולקת מאפיין מרכזי אחד עם הבכירים בצמרת הדירוג - היא בעלת השליטה בתורפז, ומחזיקה ב־44% ממניותיה. מדובר באחד המאפיינים המרכזיים שגילינו בחמישייה הפותחת של הדירוג: כאשר מנהל החברה הוא גם בעל השליטה בה, נראה כי היכולת שלו למשוך שכר גבוה שמכתיב פערים גבוהים גדולה יותר.

אך נראה כי כאשר מדובר בנשים, התמונה לא כל כך ברורה. בכל הקשור לעלות שכר, כהן חזון קיבלה שכר נמוך מהממוצע בדירוג. ניכר כי מה שחיזק בעיקר את פערי השכר בתורפז לא היה עלות שכרה של כהן חזון, אלא השכר הממוצע בחברה שהיא מנהלת. בתורפז מועסקים 392 עובדים, באתרי ייצור רבים ברחבי העולם. חלקם במדינות בעלות שכר ממוצע נמוך, כמו וייטנאם, פולין, לטביה ורומניה.

כמו כן, תמונת הפערים בחברה הושפעה מרכישות שביצעה תורפז לאורך 2022 ו־2021: לא כל העובדים במצבת העובדים של תורפז הועסקו שנה מלאה, אך לא הייתה שום דרך לנטרל זאת בחישוב הפערים.

כמו כן, כהן חזון היא לא בעלת השליטה היחידה בת"א־125. מדוע, אם כן, לא מככבות עוד נשים בצמרת פירמידת השכר בחברות שלהן? נראה כי במקרה של בעלות שליטה אחרות, כמו עופרה שטראוס או דנה עזריאלי, השאירו בעלות השליטה את השכר הגבוה למנהל אחר שהוא במקרה, או לא, גם גבר.

עופרה שטראוס, מבעלות השליטה בחברת המזון המשפחתית הנושאת את שמה, סיכמה את שנת 2022 עם שכר בעלות של 2.8 מיליון שקל. פרט לשטראוס דיווחה החברה על שכר של עוד 6 מנהלים גברים: כולם סיכמו את שנת 2022 עם עלות שכר גבוהה משטראוס, פרט לשי באב"ד, המנכ"ל הנכנס של שטראוס. הסיבה שבאב"ד לא עקף את שטראוס בעלות שכרו היא שטבלת השכר בדו"ח שיקפה את עלות ההעסקה של באב"ד אחרי חודש אחד בלבד בתפקיד.

דנה עזריאלי, היו"ר ובעלת השליטה בענקית הקניונים והנדל"ן שהקים אביה, קיבלה ב־2022 שכר בעלות של 6.7 מיליון שקל, מיליון שקל פחות מאייל חנקין, מנכ"ל הקבוצה. עם זאת, יש לציין כי עזריאלי קיבלה את עלות השכר השנייה בגובהה בקבוצת עזריאלי, וכן שהיא לא האישה היחידה מבין חמשת מקבלי השכר הגבוה בארגון. המקום השלישי בטבלת השכר של הנהלת עזריאלי שייך לאירית סקלר פילוסוף (5.1 מיליון שקל), משנה למנכ"ל וסמנכ"לית כספים בקבוצה.

היעדרן של נשים מצמרת דירוג פערי השכר נובע בעיקר מהיעדרן של נשים מעמדות בכירות בחברות במשק הישראלי באופן כללי. כאשר בדקנו השנה ב"כלכליסט" את שילוב הנשים בהנהלות של החברות במדד ת"א־125, גילינו שאין ממש שילוב. רק 26% מנושאי המשרה בחברות אלה הן נושאות משרה, וגם כאשר הנשים מגיעות לקומת ההנהלה, הן מועסקות בתפקידים שלא מאפשרים להן להתקדם לעמדות ההובלה בחברות האלה, כמו למשל סמנכ"לית משאבי אנוש או יועצת משפטית.