בנק ישראל צריך לעצור את המינוי של יו"ר בנק לאומי

בימים כתיקונם, מינוי יו"ר חדש לבנק לאומי הוא אירוע שמרכז אליו תשומת לב רבה ומייצר שלל כותרות, שכן מדובר בבנק הגדול במדינה ובחברה הציבורית בעלת שווי השוק הגבוה בישראל. אבל אלו אינם ימים רגילים. וכשבוחנים את מה שהתרחש בימים האחרונים במסדרונות הבנק, קשה לא לחוש בכך שבחסות תותחי המלחמה מישהו שיבש את הכללים שיבוש עמוק.

ביום ראשון הסתיימה, מכוח החוק, כהונתו של סאמר חאג' יחיא כיו"ר הבנק. חאג' יחיא, שכיהן 4.5 שנים כיו"ר, השלים את מספר הקדנציות המקסימלי המותר כדירקטור בבנק ונאלץ לפרוש. במקומו בחר הדירקטוריון את שמואל בן צבי, אחד הדירקטורים הוותיקים והמנוסים בבנק. אלא שהבחירה הזו מעלה שורה של סימני שאלה שמעוררים אי־נוחות רבה.

מוכשר ומתאים ככל שיהיה לתפקיד, בן־צבי ייאלץ גם הוא לפרוש בחודש יולי הקרוב, אז ימלאו תשע שנים לכהונתו בדירקטוריון הבנק. בחירה ביו"ר לפרק זמן כה קצר היא לא רק מעוררת אי נוחות, אלא גם עומדת בניגוד לנוהל העבודה של הדירקטוריון של בנק לאומי שקובע שעל הדירקטוריון לבחור יו"ר לשלוש שנים. רק בזכות חוות דעת משפטית חיצונית שהבנק הזמין הוכשרה הבחירה בבן־צבי.

ההחלטה לבחור בבן־צבי מפתיעה לא רק בשל העובדה שמדובר בבחירת יו"ר זמני בלבד בשל משך הכהונה הקצרה שצפויה לו, שאינה הולמת את המעמד של יו"ר הבנק הגדול במדינה, אלא גם משום שהוא הצטרף למרוץ ברגע האחרון, וגם משום שהמרוץ כלל שני מועמדים בלבד. עד לרגע האחרון שבו ניתן היה להגיש מועמדות, יום ראשון 8 באוקטובר, בורסת השמות כללה ארבעה מועמדים, לכאורה ראויים ומתאימים, מתוך הדירקטוריון: ידידיה שטרן, דני קולר, אורית שלומי ואתי דויטש.

דויטש, לשעבר יו"ר מרכנתיל וכאל, הצטרפה לדירקטוריון לאומי לפני חודש וחצי מתוך מטרה להתמודד על כס היו"ר. שטרן, קולר ושלומי חברים בדירקטוריון כבר כמה שנים. בניגוד לדויטש, יש לשטרן ולקולר גם עיסוקים נוספים, שמהם היו נדרשים להיפרד אם היו נבחרים ליו"ר לאומי. אולם אין ויכוח שכל הארבעה הם מתמודדים ראויים מתוקף ניסיונם.

כשהגיע 8 באוקטובר התברר שקולר ושטרן ושלומי פרשו מהמרוץ בעוד בן־צבי, שלא היה צפוי להתמודד בשל הזמן הקצר שנותר לו בבנק, הגיש מועמדות לתפקיד היו"ר. גם דויטש הגישה את מועמדותה. באותה העת כבר היה מאוחר מדי למועמדים אחרים בדירקטוריון ומחוצה לו להגיש מועמדות, וכך נותרו רק שני מתמודדים על אחד התפקידים היוקרתיים במשק.

בן־צבי גבר על דויטש על חודו של קול, כשחמישה דירקטורים הצביעו לו, וכעת יוטל עליו להתוות אסטרטגיה לבנק הגדול במדינה בתקופה מורכבת ומאתגרת, וזאת בזמן קצר במיוחד.

בעוד תשעה חודשים לכל היותר דירקטוריון הבנק יצטרך להתכנס שוב על מנת לבחור יו"ר, השני בתוך פחות משנה. הרכב הדירקטוריון יהיה ברובו זהה להרכב שבחר בבן־צבי, שכולל את הדירקטורים שהחליטו ברגע האחרון לא להתמודד ואת הדירקטורית שהפסידה במרוץ.

מה עוד עשוי לקרות בזמן הזה? כפי שנחשף ב"כלכליסט", בלאומי שואפים לשנות את הכללים כך שבנק ישראל יתיר ליו"ר לכהן בפחות מ־100% משרה. מדובר בשינוי מהותי למדי, שיחזיר את הגלגל יותר מעשר שנים אחורה. שינוי כזה יאפשר ליו"ר הבא להמשיך להחזיק בתפקידים שבהם הוא אוחז כבר כיום, ובפועל גם לעקוף את מגבלת השכר בבנקים, שכן תפקידים נוספים פירושם תגמולים נוספים.

אומנם שכר בעלות של כ־3.5 מיליון שקל בשנה הוא לא בדיוק שכר שיש להתבייש בו, אולם לפני שהחוק להגבלת השכר בבנקים נחקק, היו"רים נהנו משכר גבוה בהרבה, שלעתים עמד על מספר דו־ספרתי של מיליונים. כמו כן, בבנק שואפים לפעול על מנת לאפשר לבן־צבי, שמסווג כדירקטור בלתי תלוי שמקבל שכר לפי מספר הישיבות שהוא משתתף בהן, לקבל שכר גלובלי כיו"ר - שינוי שגם הוא עשוי להיטיב עם מועמדים פוטנציאליים להחלפתו, דוגמת שטרן וקולר, שגם הם דירקטורים בלתי תלויים.

ספק רב אם מהלך להפחתת היקף המשרה של היו"ר יקבל את ברכת הדרך של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. שם מעדיפים לראות את היו"רים של הבנקים הגדולים מכהנים במשרה מלאה, בלי עיסוקים נוספים שעלולים לגרוע מהקשב הניהולי שלהם. אבל אם בלאומי יצליחו לשכנע את בנק ישראל, הרי שביולי, עם פרישתו של בן־צבי, משרת יו"ר לאומי תהיה אטרקטיבית אף יותר.

אם אכן זו התוכנית של הדירקטורים בלאומי, הרי שעולה החשש שמדובר בניצול ציני של מוסדות הבנק לצורך הפקת תועלת אישית מצד מי שמעוניין להתמודד על כס היו"ר בתנאים נוחים יותר, ובתוך זמן קצר יחסית ולא בעוד שלוש שנים.

גם אם הדירקטורים בלאומי לא מתכננים לקדם מהלך כזה, המצב לא טוב יותר. בחירה ביו"ר לכהונה כה קצרה היא החלטה פגומה שלא תתרום דבר ליציבות הבנק בעת הנוכחית, ומשום כך היא גם אינה ראויה להיות מאושרת על ידי הפיקוח על הבנקים.

אם חברי הדירקטוריון של בנק לאומי היו באמת חושבים על טובת הבנק בעת הזו, ומציבים את טובתו לפני טובתם, הדבר האחרון שהם היו צריכים לעשות זה לבחור יו"ר לפרק זמן כה קצר.

המצדדים במהלך יטענו כי בחירה במי שמכיר את הבנק היטב היא החלטה הגיונית, ושבמצב שנוצר, של התמודדות דו־ראשית בעת מלחמה, לא היתה ברירה אחרת. אלא שהיו אפשרויות אחרות. אם היה צורך לנקוט צעד קיצוני, ניתן היה לפנות לרגולטורים על מנת לדחות את מועד הבחירות, וכך לאפשר למועמדים נוספיםלהצטרף למרוץ. חאג' יחיא ניסה ברגע האחרון להאריך את כהונתו, אך הוא פעל לבדו, ללא גיבוי של יתר הגורמים בבנק. אם כל הגופים הרלבנטיים בלאומי היו פונים בבקשה כזו לרגולטור, או באים עם הצעה מקורית וראויה אחרת, ייתכן שהיה נענה בחיוב. למעשה, כמעט כל האופציות טובות יותר מבחירת יו"ר לתשעה חודשים.

הבחירה בבן־צבי היא בחירה בעייתית מאוד. לא משום שהוא אינו ראוי ומוכשר לתפקיד, אלא משום שהבחירה הזו פוגעת ביציבות של הבנק. זו בחירה שמעבירה מסר מזלזל לבעלי המניות, שהם הציבור כולו, ולפיו יו"ר בנק הוא תפקיד ללא משמעות. ובעיקר, היא מעוררת את התחושה הקשה שמאחורי המהלך הזה מסתתרים אינטרסים אחרים, שבחסות המלחמה קיבלו שעת כושר לפעול את פעולתם.