תושבים מתנגדים לתוכנית התחדשות בירושלים: "נותנים ליזמים לבנות בלי ריסון"

תוכנית התחדשות עירונית בשכונת קטמונים (גוננים) ט' בירושלים הופקדה בחודש שעבר - ומעוררת את התנגדות התושבים.

מדובר על בניין בן 4 קומות ברחוב סן מרטין שבו 85 דירות ואמור להיהרס. במקומו, על שטח של פחות מ-4 דונם, מתוכננים שני מגדלים בגובה 34 קומות עם 330 דירות בגודל ממוצע של 95 מ"ר. בקומות המסד של המגדלים, שיפנו לרחוב גולומב, מתוכננים מבני מסחר, תעסוקה ושטחי ציבור.

הדמיית התוכנית | הדמיה: אמציה אהרונסון אדריכלים

בשנת 2017 יצרו נציגי הדיירים בבניין ברחוב סן מרטין 1 קשר עם המנהלת להתחדשות עירונית של ירושלים והחלו לקדם פרויקט פינוי-בינוי במסגרת "מסלול ניהול". בשנת 2020 נבחרה חברת אזורים כיזם לקידום התוכנית והחלה בקידום התב"ע לפרוייקט. האדר' החתום על הפרויקט הוא אמציה אהרונסון.

שכונת קטמונים נבנתה בעשור הראשון שאחרי קום מדינת ישראל למטרת שיכון עולים חדשים ומפוני מעברות. השכונה מוקמה בין השכונות בקעה, קטמון, מלחה ובית צפאפא. מרבית הבנייה בה היתה של מבנים דו-קומתיים ובהם 4 דירות, שהורחבו עם השנים. רחוב סן מרטין, שבו מקודם הפרויקט ונמצא באזור המערבי של השכונה (קטמונים ט'), מאופיין בשיכונים קצת יותר מאוחרים ובטיפולוגית בנייה קצת שונה - מבנים ארוכים בגובה 4 קומות שבהם כמה כניסות.

תוכנית האב של שכונת גוננים ח'-ט' פורסמה בשנת 2015 והיתה יוזמה של עיריית ירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים ומשרד הבינוי והשיכון. על התוכנית חתום האדריכל מנדי רוזנפלד. התוכנית, שמתייחסת לשטח בגודל 620 דונם, קובעת הנחיות בדבר הגדלת זכויות הבנייה, הנחיות בינוי ופיתוח, הסדרת דרכים, שטחי ציבור פתוחים ושטחים למבני ציבור.

בין ההתנגדויות שהוגשו לתוכנית נמנית זו של המינהל הקהילתי גוננים המייצג את תושבי השכונה, עליה חתומה מלי ששון, יו"ר התחום האורבני במינהל. לטענתה, השכונה מתאפיינת בבינוי נמוך, ואם רוצים לשנות את פניה יש לעשות זאת באופן מתון. טענה נוספת מתייחסת למכפיל הבנייה, כלומר היחס של הדירות שהורסים מול אלה שבונים. לטענתה, תוכנית האב של השכונה מגדירה את תחום התוכנית במתחם ל"עיבוי רך", כלומר במכפיל של 1:1.8 לכל היותר, עוד התוכנית חורגת מכך וקובעת מכפיל של 1:3.4. בהתנגדות מובע גם החשש מהדרת התושבים הוותיקים כתוצאה מהפרויקט: "המינהל הקהילתי ותושבי השכונה מבקשים להדגיש כי בתכנון מגדלים למגורים יש לקחת בחשבון את עלויות המגורים, הכוללים תשלום חודשי גבוה לחברת ניהול. קיים חשש כי לתושב המצוי אין יכולת כלכלית לעמוד בכך, ושבניית מגדלי מגורים רבים תייצר נטישה של התושבים".

יוסי סעידוב, יו"ר המינהל הקהילתי גוננים, מסר: "קטמון ח'-ט' היא אחת השכונות המפוספסות בירושלים מבחינת התחדשות. הפוטנציאל שלה מושלם: היא הולכת ליהנות מקו רכבת קלה, היא נמצאת על כביש בגין ועל פארק הצבאים ויש בה מוסדות חינוך מצוינים. אפילו מחירי הדיור בה בזינוק. מהצד השני, עיריית ירושלים זרקה את תוכנית האב לפח, ומה שקורה היום מאוד פשוט: כל יזם שמגיע, העירייה נותנת לו לבנות כמה שהוא רוצה. אין שום ריסון. העירייה שמה במרכז את הכסף של היזמים ולא את האינטרס של התושבים".

התנגדות אחרת לתוכנית הוגשה ע"י מירה מאיר, שנולדה וגדלה בשכונה, ומלינה בעיקר על חסימת הנוף של עמק הצבאים: "בנייה של שני מגדלים, כמפורט בתוכנית, תפגע קשות בזכויותינו, בהנאתנו מהדירות ובאיכות חיינו, כמו גם בזכויותינו לתכנון עתידי ולהשבחה של הדירות. עיון בתוכנית מעלה כי רק גובה קומת המסד, היוצרת מעין חומה רציפה, מתקרב לגובה הבניין הקיים. הקמת מגדלים תחנוק את השכונה, תשנה את כל תוואי תבנית השכונה שבה גדלנו וגידלנו את ילדינו".

יעל ליפשיץ ווב, תושבת אחרת בשכונה, קושרת את ההתנגדות שלה למצב הבטחוני: "למרות ההבטחה שבניינים חדשים מוגנים יותר מטילים ושיש בהם ממ"דים, הרי שציפוף אוכלוסיה במתחם קטן יחסית מאפשר בזמן מלחמה פגיעה גדולה יותר בבני אדם ורכוש. האיסור להשתמש במעליות בזמן מלחמה יגרום לכליאת עשרות אנשים בבתיהם, ללא יכולת אמיתית להיחלץ".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "התוכנית אינה סותרת את תוכנית האב לשכונה, שכן בחלקה החיצוני של השכונה סומנו מבנים לבנייה לגובה. הוועדה המקומית המליצה על הפקדת התוכנית לוועדה המחוזית והיא סבורה שהיא משפרת את המצב הקיים. בנוסף, כמות יחידות הדיור בתוכנית יחושבו לפי תקן שמאי של 'פינוי-בינוי'. היות והתוכנית נמצאת בתקופת הפקדה, ככול ויוגשו התנגדויות, הן ייבחנו על ידי הוועדות".