אלרוב בדרך לשיא ברווחי שיערוכים ונערכת לגיוס חוב

כשפניה לקראת רכישת השליטה בכלל ביטוח, חברת הנדל"ן המניב אלרוב שבשליטת אלפרד אקירוב (79%) דיווחה אתמול כי במסגרת עריכת הדו"חות הכספיים שלה לרבעון הרביעי ול־2021 כולה התקבלו אינדיקציות לרווחים משערוכים (כלומר, עלייה בשווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה) של 320 מיליון שקל ברבעו הרביעי לבדו. 

בתשעת החודשים הראשונים של השנה, העלייה בשווי ההוגן של הנדל"ן הסתכמה ב־1.2 מיליון שקל, כך שבתום 2021 החברה צפויה לרשום רווחים משערוכים של 321 מיליון שקל.

מדובר ברווחי השערוכים הגדולים ביותר שרשמה אלרוב מאז ומעולם. לשם השוואה, בשנת 2020 הסתכמו השערוכים ב־51.9 מיליון שקל. בשנת השיא הקודמת בכל הנוגע לשערוכים, 2017, רשמה אלרוב נדל"ן שערוכים של 298.6 מיליון שקל.

השיא הזה נותן לאקירוב רוח גבית פיננסית בכל הנוגע להליך קבלת היתר שליטה בכלל ביטוח. כיום אלרוב מחזיקה ב־15% ממניות כלל החזקות, החברה־האם הציבורית של כלל ביטוח הפרטית. בתחילת דצמבר הגישה אלרוב בקשה לקבלת היתר שליטה בחברת הביטוח מרשות שוק ההון והעומד בראשה משה ברקת, במטרה לרכוש 15% נוספים ולעלות לאחזקה של 30%.

לפי הכללים של הרשות, על מנת לקבל היתר שליטה בחברת ביטוח "שיעור ההון העצמי מסך המאזן סולו לא יפחת מ־51% בכל עת, בכל תאגיד באמצעותו מוחזק הגוף מוסדי". כלומר, ההון העצמי של אלרוב צריך להוות לפחות חצי מהמאזן שלה. נכון לסוף הרבעון השלישי של השנה, ההון העצמי מהווה 34.5% בלבד מהמאזן של אלרוב נדל"ן. במילים אחרות, לפי הסעיף הזה לבדו, אלרוב אינה יכולה להפוך לבעלת השליטה בכלל החזקות. השערוכים הגדולים שהיא עתידה לרשום ברבעון הרביעי יחזקו את היחס הפיננסי הזה.

כמו כן נדרש כי בעת הגשת הבקשה להיתר שליטה "מבקש ההיתר יידרש להציג הון עצמי נקי של לפחות פי 2.5 ממכפלת ההון הבסיסי". כלומר, אקירוב ואלרוב יצטרכו להציג שווי נקי הגבוה פי 2.5 משווי גרעין השליטה בכלל החזקות. אילו אקירוב היה מחזיק כיום 30% מכלל החזקות, שווי השוק של המניות האלו היה עומד על 1.6 מיליארד שקל. כלומר, אקירוב ואלרוב צריכים להציג שווי נקי אישי של 3.9 מיליארד שקל לפחות. נכון לסוף הרבעון השלישי ההון העצמי של אלרוב עומד על 4.5 מיליארד שקל, כך שהחברה עצמה — מבקשת היתר השליטה — עומדת בסעיף הזה; השערוכים הצפויים ברבעון הרביעי צפויים לבצר את איתנותה זו.

אלפרד אקירוב | יונתן בלום

במקביל דיווחה אלרוב לבורסה כי היא בוחנת גיוס חוב באמצעות הרחבת סדרת אג"ח קיימת, ושקיבלה דירוג A מחברת הדירוג S&P מעלות להרחבת סדרה ה' בעד 100 מיליון שקל. היקף הסדרה הנוכחי הוא 228 מיליון שקל והתשואה (ברוטו) היא 0.88%. לאלרוב יש כיום ארבע סדרות אג"ח בהיקף כולל של 1.2 מיליארד שקל.

הרחבת הסדרה תוכל גם היא לתמוך ברכישת השליטה בכלל ביטוח, ככל שרשות שוק ההון תספק לה היתר שליטה. כיום, כדי לרכוש 15% ממניות כלל החזקות יש צורך בהשקעה של כ־800 מיליון שקל. נכון לסוף הרבעון השלישי, המזומנים ושווי המזומנים של החברה הסתכמו בקצת פחות מ־140 מיליון שקל, ויתרת הנזילות שלה עמדה על 980 מיליון שקל. כך שהרחבת סדרת אג"ח יכולה לאפשר לאלרוב מרחב תמרון משמעותי בכל הנוגע לביצוע ההשתלטות.

חרף כל זאת, המכשול המשמעותי בפני אקירוב ואלרוב בדרך לשליטה בכלל ביטוח אינו פיננסי. כפי שהתריעה רשות ני"ע, אלרוב ניצבת מול חוק הריכוזיות, שאוסר על קיום פירמידות בנות יותר משתי שכבות ציבוריות. על פניו, זו אינה בעיה, משום שאלרוב הציבורית תחזיק בשליטה בכלל החזקות הציבורית, המחזיקה במלוא המניות של כלל ביטוח. אבל לכלל ביטוח יש חברה־בת פרטית בשם כללביט מימון, שהנפיקה אג"ח לציבור, ולכן גם היא נחשבת לחברת שכבה.

כפי שנחשף ב"כלכליסט", הפתרון שאקירוב בוחן לסוגיה הזו הוא רכישת המניות הנוספות של כלל החזקות באופן אישי או דרך חברות פרטיות שבשליטתו, במעין מעקף לחוק הריכוזיות. אם המהלך הזה ייצא לפועל, הוא ידמה למעקף אחר שהצליח: זה שביצע אדוארדו אלשטיין ב־2017, כשהיה בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי. כדי להתגבר על חוק הריכוזיות, מכר אלשטיין בעסקת בעלי עניין את דסק"ש, החברה־הבת של אי.די.בי, לקרן דולפין שלו עצמו בעסקה ללא מזומן. העסקה בוצעה כנגד אג"ח של 1.8 מיליארד שקל שכמעט ולא נפרעו. כך דסק"ש, ששלטה אז בשופרסל, בסלקום ובנכסים ובניין, הפכה לחברה פרטית וקבוצת אי.די.בי התגברה על חוק הריכוזיות. 

המהלך עורר ביקורת גם על שרת המשפטים דאז איילת שקד, שאיפשרה לו להתרחש: מבדיקת משרד המשפטים עלה כי התנגדותו למהלך של אלשטיין, המנצל פרצה בחוק הריכוזיות, לא תעמוד במבחן בית המשפט.