יום הולדת 10 להסדר המותנה – יצאנו לחגוג

ראיות יש למכביר ובכל זאת לא יוגש כתב אישום – איך זה יכול להיות?

לפני כעשר שנים, בשנת 2013, נכנס לתוקפו תיקון חוק משמעותי אשר מקנה לתביעה הפלילית במדינת ישראל, סמכות לסגור תיקים פליליים, על אף שיש ראיות מספיקות להגשת כתב אישום כנגד החשוד ויש גם יש עניין ציבורי בכך. איך זה יכול להיות? מסלול כזה של סגירת תיק פלילי, למרות קיומן של ראיות ואינטרס ציבורי, נקרא "הסדר מותנה" הוא ייחודי, והוא חוגג השנה יום הולדת עשר. ברשימה הבאה נספר לכם מדוע פותח כלי כזה, ומה קרה ל"בייבי" של משרד המשפטים מאז הולדתו ועד היום, נדון ביתרונותיו של ה"הסדר המותנה" ונספר מתי כדאי לסרב להצעת המדינה?

"הסדר מותנה" – מה זה בדיוק?

אכן, גם במשרד המשפטים הפנימו שלא כל עבירה פלילית חייבת להתברר בבית משפט וכדאי לחשוב על מסלולים "רכים" יותר שיאפשרו לאנשים נורמטיביים מן השורה, שחרגו לרגע ממנה, וביצעו עבירות קלות, להמשיך בחיי השגרה שלהם, בלי הכתם הנוראי הזה שנותר לאדם לאחר שהוא מורשע בהליך פלילי בבית המשפט.

וכך בשנת 2013 נכנס לעולמנו תיקון חוק שמסמיך את התביעה הפלילית לסגור תיקים פליליים שנפתחו כנגד חשודים ובתנאי שימלאו אחר מספר תנאים. יתרונותיו של הסדר כזה ברורים מאליו – חשוד שהיה אמור למצוא עצמו מתמודד עם כתב אישום בבית המשפט, על כל ההשלכות של העניין, עשוי למצוא עצמו נהנה מסגירתו ובתנאי שיקיים את תנאי החוזה שנקרא "הסדר מותנה".

מה פתאום רוצה התביעה "לעזור" לחשודים?

יודעי דבר יוכלו לאשר כי מערכת המשפט בקריסה כבר שנים ארוכות בשל עומס בלתי נסבל. צדדים לדיון ממתינים למשפטם במשך שנים ארוכות וכשמדובר בהליך פלילי הדבר חמור פי כמה בשל עינוי הדין שנגרם לאזרחים המוחזקים כחפים מפשע, כל עוד לא הוכרע דינם. לכן, מתוך מטרה ברורה להקל על העומס ולהפנות את משאבי המערכת (זמנם וגם עלויות של תובעים, שופטים, מתדיינים, עורכי דין ועוד) לטובת טיפול ותשומת לב לתיקי פשיעה "כבדים" ורציניים, פותח הכלי המשפטי הזה הקרוי "הסדר מותנה" שכאמור, מאפשר לתביעה הפלילית לכרות עם החשוד, במקרים המתאימים כמובן, חוזה משפטי שיעביר את אכיפת עניינו אל מחוץ לבתי המשפט וכך יצאו כולם נשכרים.

ומיהם החשודים המתאימים לכריתת הסדר מותנה ומהם התנאים הנדרשים?

"הסדר מותנה" יוצע לחשודים שהיו מוכנים להודות כבר בשלב מוקדם של התיק (בד"כ כבר בחקירה המשטרתית) ובתנאי שיעמדו בתנאי סף מחמירים ומצטברים:

אסור שתהיה להם הרשעה פלילית בחמש השנים שקדמו להסדר.

אסור שיהיו נגדם תיקי חקירה או תיקים המתנהלים בבימ"ש בעת כריתת ההסדר או בחמש השנים שקדמו לכך.

נדרש שהעבירה המיוחסת להם תהא קלה יחסית, כלומר עבירת עוון, שהעונש בצידה אינו עולה על שלוש שנות מאסר, על פי החוק, או שהיא תהא אחת מעבירות הפשע המנויות בתוספת השישית לחוק, שאינן עבירות אשר ניתן להטיל בגינן קנס או כופר כסף.

התביעה הפלילית מצהירה כי במידה ויורשעו אין בכוונתה לעתור לריצוי עונש מאסר.

וכך, ככל שנסיבות ביצוע העבירה מתאימות, תציע התביעה הפלילית לחשודים שיעמדו בקריטריונים הנ"ל לסגור את התיק בעניינם בהסדר, מחוץ לכתלי בית המשפט, ללא כתב אישום בחוזה מוסכם הוא ה"הסדר מותנה".

מהם תנאי החוזה -"ההסדר המותנה"?

בין התנאים שיירשמו בחוזה, יכולה התביעה להציע לחשודים לשלם קנס לאוצר המדינה או פיצוי לנפגע העבירה, כמו כן גם לחתום על התחייבות כספית להימנע מביצוע עבירה במשך שנה ואף לחייב אותם לעמוד בתנאי טיפול שיקבעו על ידי שירות המבחן, ועוד כ-14 רכיבי ענישה נוספים, ובהם למשל גם פסילת רישיון נהיגה, כתיבת מכתב התנצלות, דרישה התפטרות ממשרה ועוד אשר כולם מפורטים בחוק. ככל שהחשודים יעמדו בהתחייבותם במשך תקופת הזמן שתוגדר בחוזה, ולא יפרו אותו, ייסגר התיק שלהם מייד בתום תקופת הזמן שנקבעה.

נראה כמו חלום ורוד לכל חשוד לא?

אז זהו שלא. בפועל, נוצר מצב מוזר מעט, בו התביעה הפלילית הופכת בעצם להיות מגוף תביעה לרשות השופטת בכבודה ובעצמה וזאת למה? משום שבפועל התביעה היא זו שקובעת את המתווה העונשי שיוצע לחשודים כתנאי להסדר המותנה, ולכאורה, לא מתנהל מו"מ אמיתי בין התביעה לחשודים על אף שהם צד להסכם. בפרקטיקה הנהוגה התביעה היא זו שמציעה את הצעתה לחשודים לגבי סיום ההליך בהסדר מותנה וקובעת את התנאים והחשודים נדרשים להשיב אם הם מקבלים או דוחים את ההצעה. בפועל, לרוב בשל פערי הכוחות המובנים שבין התביעה הפלילית החזקה לחשודים המבוהלים, יסכימו החשודים למתווה המוצע, מתוך החשש הטבעי כי סירובם או ניסיון לנהל מו"מ על תנאי ההסדר, עלולים לטרפד את ההצעה להסדר מותנה ולהוביל להגשת כתב אישום נגדם בסופו של יום.

עו"ד עידית רייכרט | צילום: איליה מלניקוב

אז, אם אני החשוד מה אני יכול לעשות?

חשוד שמתלבט אם לחתום על ההסדר המוצע או אולי לסרב לו, צריך לזכור ולצאת מתוך נקודת ההנחה הבאה - לכאורה יש בעניינו תשתית ראייתית שמקיימת סיכוי סביר להרשעה (היא תנאי להגשת כתב אישום), אבל בנסיבות עניינו (בשל הצטברותם של מספר תנאים) סבורה התביעה, שניתן להסתפק בהליך חלופי של הסדר מותנה. כלומר, שאם יסרב – הסיכוי שיוגש נגדו כתב אישום הוא כמעט ודאי.

מצד שני, חשוב גם לזכור כי אם יסכים החשוד להסדר המותנה המוצע, אזי סגירת התיק בעניינו תותיר רישום משטרתי במרשם הפלילי בדיוק כמו עילות סגירה אחרות (חוסר ראיות והעדר עניין לציבור) ולא רק זאת אלא שהוא גם עלול למצוא עצמו מסובך בהליך אזרחי כמי שמתמודד עם תביעה אזרחית (המבוססת על הודאתו בעובדות האירוע), או עם הליך משמעתי ככל שמדובר באדם שהוא עובד מדינה.

אז מה עושים? להסכים? לסרב?

ולכן, חשוב מאד לפני מתן כל תשובה להסדר המותנה המוצע לדרוש מהתביעה קודם כל לצלם את חומר החקירה ולבקש גם את כתב החשדות (שזו בעצם טיוטת כתב אישום) כדי לבחון מקרוב את טיב הראיות ולבדוק האמנם קיימת תשתית ראייתית מספקת בעניינכם? או שאולי הדרך המומלצת עבורכם היא דווקא להילחם על חפותכם בבית המשפט, וזאת כמובן רק אם הסיכוי לזיכוי אינו מבוטל. ואז במקרה שכזה, אם אכן תזוכו, לא יוותר כל רישום כנגדכם אף לא במרשם הפלילי.

אבל, את הבדיקה הזו מומלץ שתעשו בעזרת עורך דין פלילי מנוסה ומיומן שיוכל להעריך עבורכם את טיב הראיות ואת סיכויי ההרשעה, לו יוגש כתב אשום, ובעיקר שידע ללוות אתכם, לנהל עבורכם משא ומתו, ל"מזער" את המחירים הצפויים לכם והכי חשוב להשיג עבורכם את התנאים המיטיביים בנסיבות העניין.

לסיכום

הסדר מותנה הוא כלי משפטי נהדר שנועד להקל על מערכת האכיפה, המאפשר לתביעה הפלילית להימנע מהגשת כתב אישום נגד חשודים נורמטיביים, במקרים המתאימים, הגם שיש בעניינם תשתית ראייתית מוצקה וזאת בכפוף לעמידתם בתנאי סף ובתנאי שיסכימו לחתום על חוזה מחייב מול המדינה. יתרונותיו ברורים, אך במקרה שבו עומד החשוד על חפותו, טוב יעשה אם יקבל ייעוץ משפטי הולם על מנת לשקול את דרכי הפעולה המתאימות לו והאם נכון לחתום על הסדר מותנה או אולי דווקא כדאי לו לסרב להצעה ולנהל הגנתו בבית המשפט עד לזיכויו שאז לא יוותר כל כתם במרשם הפלילי ואף לא במרשם המשטרתי.

בהצלחה!

על הכותבת:

עו"ד עידית רייכרט , בעברה פרקליטה בכירה בפרקליטות, ומאז 2012 סנגורית מובילה, בעלת משרד בוטיק למשפט הפלילי וצווארון לבן המתמחה בניהול משברים בהליך הפלילי, ליטיגציה פלילית, ליווי וייעוץ דיסקרטי לעוברי חוק נורמטיביים.

d&b – לדעת להחליט