אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משרד הביטחון קיצץ בשני שליש את מספר המדינות שחברות הסייבר יכולות למכור להן צילום: אלעד מלכה

בלעדי

משרד הביטחון קיצץ בשני שליש את מספר המדינות שחברות הסייבר יכולות למכור להן

הרשימה הקודמת כללה 102 מדינות שמותר לייצא אליהן סייבר, וכעת היא כוללת רק 37 מדינות. הרשימה העדכנית מתחילת נובמבר לא כוללת מדינות כמו מרוקו, מקסיקו, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות

25.11.2021, 06:00 | מאיר אורבך

בתחילת נובמבר פרסמה ישראל את רשימת המדינות שמותר לייצא אליהן סייבר. הרשימה כוללת 37 מדינות - מרביתן במערב אירופה, אוסטרליה, ארה"ב וקנדה (הרשימה המלאה בסוף הידיעה). ל"כלכליסט" נודע שרשימה זו קטנה משמעותית לעומת הרשימה שהיתה עד העדכון וכללה 102 מדינות. 


קראו עוד בכלכליסט:


ברשימה שהתפרסמה בנובמבר לא נכללות מדינות דוגמת מרוקו, מקסיקו, ערב הסעודית או איחוד האמירויות אשר על פי הפרסומים רכשו מערכות סייבר התקפי של חברת NSO. החברה הישראלית אמנם לא אישרה את מרבית הפרסומים אבל ציינה שלכל המדינות אליהן מכרה היא קיבלה את אישור המדינה. אם טענתה של החברה הישראלית אכן נכונה, אז משתמע שישראל השתמשה בצורה מתירנית מאוד באישורים המיוחדים שהיא רשאית לתת והיתה מיודעת בכל מקרה לאן מוכרת החברה הישראלית.

חשוב לציין שהרשימה החדשה כוללת חברות שאליהן ניתן לייצא כעת סייבר וייתכן שברשימות העבר היו מדינות נוספות שניתן היה לייצא אליהן מערכות ללא חשש. הרשימה החדשה תקשה מאוד על חברות הסייבר הישראליות, ובעיקר אלו העוסקות בסייבר התקפי, לפעול במדינות בהן יש משטרים טוטליטריים או מדינות שיש בהן חשדות להפרה של זכויות אזרח. 

כיום תעשיית הסייבר המקומית אחראית על נתח משמעותי מיצוא השירותים בישראל עם כ־10 מיליארד דולר מכירות, כאשר על פי הערכה היצוא של סייבר התקפי מתוכו עומד על כ־10%. ישראל נחשבת כיום לאחת ממעצמות הסייבר הגדולות בעולם כאשר רק בשנה האחרונה 13% מחברות הסייבר בעולם פועלות מישראל ו־29% מסך כלל ההשקעות בתחום הופנו לישראל שיש בה כיום כ־500 חברות סייבר.

שר הביטחון  בני גנץ. הידוק הפיקוח על יצוא סייבר התקפי, צילום: ערוץ כנסת שר הביטחון בני גנץ. הידוק הפיקוח על יצוא סייבר התקפי | צילום: ערוץ כנסת שר הביטחון  בני גנץ. הידוק הפיקוח על יצוא סייבר התקפי, צילום: ערוץ כנסת


לא ברור עדיין מדוע צומצמה הרשימה אבל ייתכן מאוד שאחת הסיבות לכך היא העובדה שמשרד הביטחון ידע מראש על כוונת הרשויות בארצות הברית להכניס את שתי החברות הישראליות - NSO וקנדירו - לרשימת החברות שפעילותן נוגדת את האינטרס לביטחון הלאומי האמריקאי. רשימה זו מקבלת עוצמה גדולה יותר אל מול תביעתה של אפל נגד חברת NSO. לפי הודעת משרד המסחר האמריקאי, "כלים אלו אפשרו לממשלות זרות לבצע פעולות דיכוי חוצות גבולות — הנוהג של ממשלים סמכותניים לתקוף מתנגדים, עיתונאים ואקטיביסטים מחוץ לגבולותיהן כדי להשתיק התנגדות. נוהג כזה מאיים על הסדר הבינלאומי".

בתגובה נמסר ממשרד הביטחון כי "מדינת ישראל בוחנת כל העת את מדיניות הפיקוח על היצוא הביטחוני שלה ובכלל זה את מדיניות הפיקוח על יצוא של מוצרי סייבר. מדינת ישראל מאשרת יצוא מוצרי סייבר רק עבור גורמי ממשל, לשימוש חוקי ולמטרות מניעת וחקירת פשיעה ולוחמה בטרור בלבד. כל זאת, בכפוף להתחייבויות מטעם המדינה הרוכשת. ככל שמתברר כי נעשה שימוש בניגוד לתנאי הרישיון או בניגוד להצהרות מטעם המדינה הרוכשת ננקטים הליכים מתאימים. מדינת ישראל אינה מפרטת אודות מדיניות הפיקוח על היצוא הביטחוני".

ברשימת המדינות החדשה שאליהן ניתן לייצא סייבר, נכללות: אוסטריה, איטליה, איסלנד, אירלנד, אסטוניה, בולגריה, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, יוון, לוקסמבורג, לטביה, ליטא, ליכטנשטיין, מלטה, נורבגיה, סלובניה, סלובקיה, ספרד, פורטוגל, פינלנד, צ'כיה, צרפת, קרואטיה, קפריסין, רומניה, שוודיה, שווייץ, אוסטרליה, הודו, יפן, ניו זילנד, דרום קוריאה, ארצות הברית וקנדה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות