דולפין BYD. מצוידת במסך מסתובב, תאוצה נאה ושפע של גימיקים | צילום: BYD
דולפין עם מוניטין, היילנד עם מסתורין ו־X שנוכח גם בשטח: החיפוש אחר הדגם הבא
אם החודשיים הראשונים של השנה התאפיינו בפריחה של מסירות, אזי ממרץ יבואני הרכב נאלצים להזיע קצת יותר ברקע להאטה הכלכלית שמקורה בנסיבות הפוליטיות. מלבד מבצעים שכבר ננקטים, יש גם ניסיון לחפש את "הדגם הבא" שיצליח לכבוש את לב המקומיים. כלכליסט מציג את הדגמים הבולטים שצפויים לעשות עלייה בהמשך השנה
ניסיונות ההפיכה המשטרית, העלאות הריבית והפיטורים בהייטק התנגשו חזיתית גם בשוק הרכב. אם בחודשיים הראשונים המכירות פרחו ואף הוכתרו מנצחים כמו אטו 3 של BYD, אזי במרץ דעך המומנטום, ומאז שיבואני הרכב נאלצים להזיע קצת יותר הם מציעים מבצעים על הסחורה, וגם – מחפשים את הדגם הבא. בנסיבות אלה יוצגו בישראל המכוניות החדשות במחצית השנייה של השנה, ואפשר להניח שהן יהיו ידידותיות יותר מבחינת מחיר, ועם מפרט ואבזור עשירים יותר, לפחות עד יעבור זעם. להלן הדגמים הבולטים שיגיעו עד סוף השנה.
קלף מנצח
מעטות הן המכוניות ששוק הרכב הישראלי מחכה להן כמו לדולפין של BYD, סופר־מיני חשמלית סינית ראשונה בישראל. לפי המפרטים ש־BYD מפרסמת, אורכה של דולפין הוא 429 ס"מ, כלומר היא לא באמת קטנה משמעותית ממכוניות כמו ג'ילי ג'יאומטרי C, וגם מהאחות הגדולה אטו 3 של BYD. אבל השאלה היא כיצד שוק הרכב הישראלי יגיב למכונית חשמלית סינית קטנה ראשונה בהיקף שיווק נרחב. לזכות דולפין עומד מוניטין של BYD, שנצבר בישראל בעמל רב על ידי היבואנית, אבל האם היא תצליח לעשות בעצם בחבילה קטנה את מה שעושה אטו 3, כלומר לתת "תחושה טכנולוגית כמו של טסלה" על סמך מסך מסתובב, תאוצה נאה ושפע של גימיקים. אם הקונים יאמצו את הטרנד, גם אם מדובר במכונית לא גדולה, ל־BYD יש קלף מנצח שצריך להדאיג את המתחרים, אם בכלל יש כאלה.
שמועות והערכות
טסלה 3 היילנד היא המכונית היחידה בחבורה זו שבעצם אף אחד לא יודע עליה דבר. לא יודעים איך היא נראית, מה ביצועיה ומה היא יודעת לעשות. המראה של 3 היילנד, שהיא בעצם גרסתה המשודרגת של טסלה 3, נשמר בקנאות על ידי היצרנית. מה שידוע על טסלה 3 היילנד נובע משמועות ומהערכות: אולי יש יכולת לברור בין נסיעה קדימה ולאחור באמצעות מסך המגע, אולי היא תהיה זולה יותר, אולי יהיו לה מערכות היגוי שאינן מחוברות לגלגלים, אולי יהיה לה טווח נסיעה משופר. הכל מבוסס על אולי ועל כנראה, ואף אחד לא באמת יודע. אבל מה שכן ידוע הוא שטסלה 3 היילנד תחולל מהפכה ברגע הצגתה, כי הקהל שרוכש אותה מגלה פחות עניין בביצועים או באיכות הפלדה, ויותר במאפיינים הדיגיטליים של הרכב, בפיצ'רים של מערכות הבידור ובכל מה שמאפשר לייצר בידול בין הישן לחדש. הסכנה העיקרית בטסלה 3 היילנד היא למי שכבר מחזיק בטסלה 3. היילנד אולי לא תהיה שונה מאוד מן הדגם הנוכחי, אבל כן תהפוך את טסלה 3 למיושנת.
קרבה לסמארט
יצרני הרכב הסיניים מייצרים ליבואני הרכב הישראליים כאב ראש משמעותי. באירופה, בארה"ב וגם ביפן כאשר יצרן רכב מקים חברה־בת, אזי הזיכיון שלה הולך אל היבואן שמחזיק בזיכיון של החברה־האם. לא כך אצל הסינים: ג'ילי, החברה־האם של ג'יאומטרי, חילקה את הביצים שלה בין כמה יבואני רכב. החברות מאיר ויוניון מוטורס, למשל, מחזיקות שתיהן בזיכיונות של חברות בבעלות מלאה או חלקית של ג'ילי. וכך משלחת מטעם זיקר, חטיבת היוקרה של ג'ילי, ביקרה בישראל לפני כמה חודשים כדי לאתר זכיינית. לפי הערכות, הפור נפל על יבואנית טויוטה, אשר כבר מייבאת ארצה את המכוניות של ג'ילי. הדגם אשר צפוי כנראה לנחות בישראל בעוד כמה חודשים יהיה זיקר X, רכב כביש־שטח יוקרתי ראשון של זיקר, אבל מבחינה טכנית הוא יותר קרוב לסמארט 1 החדשה, שאגב נמצאת גם היא בבעלות חלקית של זיקר (גם סמארט תיובא כנראה לישראל בקרוב). מבחינת המפרט, זיקר ממצבת את X מול מכוניות כמו וולוו 30 EX (וולוו למרבה האירוניה בבעלות ג'ילי). המפרטים של X דומים להפליא לאלה של סמארט 1: הדגם ההתחלתי מצויד במנוע אחורי המפיק 272 כוחות סוס, והדגם כפול ההנעה מצויד בצמד מנועים המפיקים 428 כוחות סוס.
סמל עממי
מאזדה 90 CX, אשר יוצג בישראל בעוד כחודש, הוא רכב שהעניין בו אינו נובע בהכרח מבחינת הביקושים, אלא מן המקרה השיווקי. מאזדה החליטה לפני כמה שנים למצב את עצמה כיצרנית של רכבים שממוצבים גבוה יותר מטויוטה, סובארו ודומותיהן, והחלה לפתח היצע דגמים ללקוחות פרימיום. 90 CX הוא המוצר הראשון שאמור לפעול באמת לפי הנוסחה. בניגוד ליונדאי לדוגמה, שהולידה את חטיבת ג'נסיס, 90 CX ממותג כמאזדה והמחיר שלו לפי רישומי ישראל יהיה מעל 300 אלף שקל, הרבה מעל יונדאי סנטה פה, סובארו איבולטיס ודומיהם. אגב, המתכון של מאזדה אינו כולל חשמל טהור: 90 CX מצויד במנוע בנזין גדול בתצורה נדירה למדי: שש בוכנות בטור. בשנה שבה מכירות רכבי פרימיום נמצאות במגמת ירידה, מעניין לראות כיצד יתנהג שוק הרכב הישראלי, מה יקרה ללקוחות שלא ירצו להיראות במכוניות יוקרה גרמניות והאם הם יתנתקו מהעדר ויבחרו דווקא ברכב כביש־שטח גדול, יקר ונושא סמל עממי לחלוטין.
מחיר שפוי
יונדאי קונה הפכה לסוג של קונצנזוס ישראלי. רכב כביש־שטח קטן שמצליח איכשהו להתבלט בתוך ים של רכבי כביש־שטח קטנים, חלקם אגב מתוצרת יונדאי עצמה. במקרה של קונה, הנוסחה כוללת שתי חוזקות: מערכות הנעה מגוונות להפליא אשר נעות בין היברידי לטורבו לגרסה חשמלית לחלוטין, ומחיר יחסית שפוי, שלא לדבר על מראה של רכב כביש־שטח שהוא גם ספורטיבי במידה מסוימת. כצפוי, לפי הנתונים היבשים שיונדאי כבר הציגה, קונה החדשה גדולה משמעותית מן הקונה הנוכחית: אורכה הוא 4,355 מילימטרים, כלומר כמעט 16 סנטימטרים יותר מן הקונה הנוכחית, ואורכו של בסיס הגלגלים הוא 2,660 מילימטרים, כלומר כמעט 6 סנטימטרים יותר מקונה הנוכחית. הגרסאות החשובות ביותר עבור השוק הישראלי הן החשמליות (136 כוחות סוס ו־205 כוחות סוס), אך אלה יגיעו לישראל רק בשנה הבאה. עד אז נסתפק בגרסאות הבנזין. כלומר, בדומה לדור הקודם של קונה, גם כאן יש גרסת טורבו ספורטיבית (198 כוחות סוס), ולצדה גרסה היברידית (141 כוחות סוס).
