איגרות חוב | צילום: אינטרנט
הריבית על החוב הממשלתי: 41 מיליארד שקל
בשנת 2021 התאושש המשק ממשבר הקורונה של שנת 2020, התוצר צמח בשיעור של 8.2%, האבטלה הצטמצמה, הגירעון הממשלתי התכווץ. הדו"ח שפרסם החשב הכללי באוצר על ניהול החוב הממשלתי, מספק את הצד המימוני לשנת הקורונה ולשנת ההתאוששות שבאה אחריה
בשנת 2020 גייסה ישראל באמצעות אגף החשב הכללי כ־265 מיליארד שקל לעומת 166 מיליארד שקל בלבד בשנת 2021. החוב הממשלתי בסוף 2021 עמד על 1.044 טריליון שקל, עלייה של כ־60 מיליארד שקל לעומת סוף 2020, אך למרות זאת, במונחי יחס חוב־תוצר החוב הממשלתי קטן מרמה של 71.7% לרמה של 68.8%.
גיוס החוב הוא רק רגל אחת בעבודת החשב הכללי, הוא צריך גם לקבל החלטות בנוגע לניהול החוב, אחד העקרונות הוא לפרוס את החזר החוב בצורה מדורגת. כך בשנת 2021 גדלו תשלומי הריבית השנתיים של מדינת ישראל לרמה של כ־41 מיליארד שקל, עלייה של כ־3 מיליארד שקל בעיקר בעקבות הקורונה.
עיקרון אחר הוא להקטין כמה שיותר את החלק הצמוד למדד, זאת כדי שהממשלה תוכל ליהנות מהאינפלציה ששוחקת את החוב. אלא שבשנת 2021 עלה חלק החוב שצמוד למדד ל־50% מכלל החוב. אך במקביל, החשב הכללי הוביל השנה את רפורמת האג"ח המיועדות שבסופו של תהליך תקטין את חלק החוב שצמוד למדד בכ־50%.
הממשלה מעדיפה להיחשף כמה שפחות למט"ח, ולהקטין את הסיכונים הנובעים משער חליפין, ואכן חלק המט"ח בחוב הממשלתי קטן לרמה של 14% לעומת 16% בסוף 2020 (ירידה של כ־9 מיליארד שקל), וזאת בנוסף לפעולות גידור אחרות שמקטינות את החשיפה למט"ח. שנת 2021 התייחדה בכך שלא בוצע אפילו גיוס אחד גלובלי במטבע חוץ, זאת בשל העובדה כי היה די בגיוסי הקורונה. עם זאת, גם ב־2021 ישראל גייסה באמצעות ארגון הבונדס כ־1.4 מיליארד שקל.
לגיוסי החוב של מדינת ישראל יש גם תפקידים חשובים בפעילותה של המערכת הפיננסית הישראלית. כך, לדוגמה, מחירי האג"ח הממשלתיים מאפשרים להעריך את סיכון המדינה של ישראל, ואת ציפיות האינפלציה.