מחאה בקפלן | צילום: Anadolu Agency/Getty Images
הסטארט-אפים המבטיחים
חברות ההייטק הישראליות מביטות אל התהום
למביטים מבחוץ קל לטעות ולחשוב שההתכווצות של ההייטק הישראלי היא חלק מהמגמה העולמית, אבל בתוך התעשייה יש קונצנזוס רחב: אם ההפיכה המשטרית לא תיעצר והמערכת הפוליטית לא תתייצב, הענף עלול לדעוך
ברבעון הראשון של השנה רק 112 סטארט־אפים ישראליים הצליחו לגייס הון. לשם השוואה, ב־2022 מספר החברות שגייסו ברבעון הראשון היה כמעט כפול - 215. זו צניחה חדה וכמעט בלתי נתפסת בסטנדרטים שהציבה אומת הסטארט־אפ בשנים האחרונות.
לדירוג המלא של הסטארט-אפים המבטיחים – לחצו כאן
הסטטיסטיקה של ההצלחות בענף פשוטה למדי: על כל עשר חברות יש אחת שתצליח, ואילו יתר התשע ייסגרו או יזכו להצלחה מועטה. כשרק 112 חברות זכו לקבל מימון להמשך דרכן, המשמעות היא פגיעה קשה ביכולת הצמיחה של הסקטור שמוגדר כקטר של המשק. ומכיוון שתעשיית ההייטק - בישראל ובעולם - מבוססת על מחזוריות רב־שנתית, אפשר להעריך במידה רבה של ודאות שהתעשייה נמצאת בראשית העצירה שלה.
שני סוגים של חברות מגייסות כיום כספים. הסוג הראשון, הנדיר יותר, הוא חברות מצליחות שמשקיעים משחרים לפתחן. אלו חברות שלא נפגעו מהמשבר או שעשו התאמה לשוק החדש, ולכן יכולות לגייס כספים גם לפי שווי גבוה מבעבר ובתנאים דומים. Wiz של אסף רפפורט היא דוגמה בולטת: החברה הציגה גידול משמעותי במכירות והצליחה לגייס לפני כחודשיים 300 מיליון דולר, לפי שווי אסטרונומי של 10 מיליארד דולר. וזה אחרי שבגיוס הקודם שוויה הוערך ב־6 מיליארד דולר וכבר אז רבים הרימו גבה.
הסוג השני של חברות שמגייסות כספים הן ההפך הגמור: חברות שנמצאות תחת לחץ קיומי ונאלצות להתפשר על תנאי הגיוס. למשל ביזאבו, שגייסה ביולי הקודם לפי שווי נמוך בכ־30%, אחרי שהבינה שבלי עוד כסף לא תהיה לה תקומה. לפי דו"ח שפרסמה באחרונה פירמת עורכי הדין שיבולת, ב־2022 כמעט אחד מכל 10 גיוסים היה בשווי יורד, כלומר פחות מהשווי בגיוס הקודם. ו־2022 עוד היתה שנה שהתקיימה על אדי האנרגיה של 2021 החלומית. קרוב לוודאי שהשנה מספר סבבי הגיוס בשווי יורד יגדל עוד יותר. כך שלא במקרה אנחנו רואים צניחה במספר הגיוסים. חברות מצליחות ובטוחות יש מעט, ואילו האחרות פשוט נמנעות ככל האפשר מגיוסים חדשים כדי לא לקבע את ירידת השווי שלהן ולתת לה פומבי.
ויש עוד זרם תת קרקעי מטריד שעוד אין לו מספר נקוב, אבל הפך לשיחת השוק בחודשים האחרונים: היעדר סטארט־אפים חדשים בישראל. במשרדי רואי חשבון ועורכי דין מדווחים כי מתחילת השנה הוקמו כאן רק סטארט־אפים בודדים, והיזמים המעטים שעשו זאת לא רשמו את החברה כישראלית. זה הביטוי העמוק ביותר של שינוי הכיוון בהייטק - והאיום הדרמטי ביותר על קטר הצמיחה של הכלכלה הישראלית.
2023 צפויה להיות אחת השנים הקשות ביותר בגיוסי הון. הקרנות, שיודעות שיהיה להן קשה לגייס כסף חדש, יבחנו כל השקעה בשבע עיניים. אם ב־2022 ההשקעות בישראל הגעו ל־10 מיליארד דולר, הרי שגם מחצית מהסכום השנה תיחשב להצלחה גדולה מאוד.
53%-
הירידה בגיוסי סטארט־אפים בעולם (רבעון ראשון 2023 לעומת רבעון ראשון בשנה שעברה)
בינתיים, לישראל יש יותר מזל משכל. מהלכי הממשלה פוגעים בכלכלה, ובעיקר מפרקים את מגזר ההייטק המקומי מהיתרונות וההישגים שהושגו בעמל רב לאורך העשורים האחרונים. אבל "למזלה" של ישראל, ההייטק נפגע בכל העולם, כך שבשלב זה קשה להבחין בין הקיפאון בגיוסי הון של סטארט־אפים ישראליים לקיפאון שממנו סובלים מתחריהם בחו"ל — תחת גשם הריבית הגבוהה שממטירים הבנקים המרכזיים, כולם נרטבים.
הסטטיסטיקה הישראלית העגומה מלמדת על שפל בגיוסים מאז 2018, עם התכווצות רבעונית של 15% ל־1.7 מיליארד דולר בלבד. אלא שהמצב באירופה אינו שונה באופן מהותי, ואולי אף גרוע יותר: שם נרשמה צניחה של 32% בהשקעות ברבעון הראשון של 2023 לעומת הרבעון הקודם. ובאירופה גם נרשם שפל מאז 2015 בגיוסים של קרנות ההון סיכון עצמן, שצלל ל־3.4 מיליארד אירו בלבד ברבעון הראשון. כך שגם שם אין תחזית לשיפור בקצב הגיוסים בעתיד הקרוב.
גם בארצות הברית התמונה אינה ורודה. בניכוי שתי עסקאות חריגות בגודלן - האחת של OpenAI, מפתחת ה־ChatGPT, שקיבלה 10 מיליארד דולר ממיקרוסופט, והשנייה של חברת הפינטק סטרייפ שגייסה 6.5 מיליארד דולר - המצב שם אינו שונה. ללא שנתי עסקאות אלה, גיוסי סטארט־אפים בארצות הברית ירדו ב־18% בהשוואה לרבעון הקודם, בדומה לישראל. מול הרבעון המקביל בשנה שעברה מדובר בצלילה של 60%, לא מאוד רחוק מהנפילה של 70% בארץ. אפילו תחום הסייבר הלוהט ספג מהלומה והגיוסים בו התכווצו ב־58% ברבעון הראשון, והסתכמו ב־2.7 מיליארד דולר בלבד. בסך הכל, ברמה הכלל עולמית, גיוסי הסטארט־אפים ברבעון הראשון השנה ירדו ב־53% לעומת התקופה המקבילה ב־2022.
ומכיוון שבתקופות גאות הכסף של הקרנות האמריקאיות פוזל החוצה ומושקע גם במדינות אקזוטיות במזרח התיכון, ואילו בתקופות שפל הוא נוטה להישאר בבית - צפוי שהסטארט־אפים האמריקאים ייהנו מיתרון ביתיות. הישראליים לעומתם יידרשו להחזיק מעמד זמן ממושך בכוחות עצמם.
65% מההייטקיסטים חושבים שהמחאה מוצדקת (לפי סקר של SNPI)
וזה מחזיר אותנו להתנהלות הממשלה. בשוק מדברים שוב ושוב על אנשי קרנות ההון סיכון שבחודשים האחרונים מבטלים פגישות על ימין ועל שמאל. בזה כבר לא ניתן להאשים רק את הריבית או המשבר העולמי, פשוט משום שחלק מאותם משקיעים אומרים בפה מלא שההססנות שלהם נובעת מחוסר הוודאות שמאפיין את ישראל.
לא בכדי אנשי ההייטק המקומיים מובילים את המחאה הפעילה נגד ההפיכה המשטרית. עינת גז, מייסדת פפאיה גלובל, ואסף רפפורט, מייסד משותף ומנכ"ל Wiz, הם אולי הפנים המזוהות ביותר עם המחאה, אבל אין כמעט חברת הייטק שלא מעורבת בה. ההתגייסות של המגזר נעה ממימון משמעותי בתרומות אישיות של בכירי התעשייה ועד ארגון פעילויות בהפגנות, ימי שיבוש ומיצגים מושקעים. ההתייצבות מעוררת ההתפעלות הזו בחזית הפתיעה רבים, משום שעד לא מכבר הענף נתפס כענף מנותק ששוכן לבטח במרומי האולימפוס ואינו טרוד בצרות של אנשים "רגילים".
זה קורה גם משום שבקרוב מחסני הכסף שגויסו בשנים הטובות יתחילו לאזול. מנהלים בתעשיית ההייטק מבינים זאת היטב, ולכן המלחמה שלהם היא גם מלחמה על הבית הדמוקרטי האזרחי וגם מלחמה על הישרדות החברות שלהם. הם תלויים בהון זר שיושקע בהם הרבה יותר מעסקים שמוכרים בשוק המקומי. והם יודעים שההון הזה לא יזרום בקלות למדינה שלא ברור מה סדר העדיפויות של ממשלתה והיא הולכת ומאבדת את יציבותה הניהולית ואת צביונה הדמוקרטי.
גם במשרד האוצר מתחילים להפנים שהתחזיות האופטימיות מדי שעליהן נבנה התקציב של 2023 ו־2024 לא צפויות להתממש. עוצמת הפגיעה בהייטק המקומי אולי אינה חריגה בהשוואה לעולם, מה שחריג הוא התלות הגבוהה של כלכלת ישראל בהייטק. גם מבחינת הממשלה, המלחמה על ההייטק היא מלחמה על יציבותו הכלכלית של הבית. באופן אירוני, על זה מסכימים גם בממשלה וגם בפורומים של המוחים נגדה.
94%-
הצניחה בגיוסים של חברות טכנולוגיה בעולם בהנפקות ראשונות לציבור (מ־156 מיליארד דולר ל־8.6 מיליארד)
בסופו של דבר כל הדרכים מובילות לוול סטריט. משם נפתחה הרעה בתחילת 2022, ומשם גם תצא הבשורה על חזרת המשקיעים. לקח כחצי שנה עד שהשפעת הריבית העולה והנפילות בשוק הציבורי חלחלו לשוק הפרטי. ונדרשו עוד כמה חודשים עד להפנמה המלאה של המצב. אך בסופו של דבר, שוק גיוסי ההון של סטארט־אפים נגזר ממה שקורה בנאסד"ק וב־S&P 500 וצמוד אליו. ככל שמשקיעים נהנים מתשואות חיוביות בתיק ההשקעות הציבורי שלהם, כך יש להם יותר כסף פנוי ויותר תיאבון להשקעות אלטרנטיביות ולא נזילות. וכעת הם לא נהנים מתשואות כאלה.
2021 היתה שוק של טירוף, הן בוול סטריט והן בהייטק הפרטי. ב־2022 היוצרות התהפכו עם תשואות שליליות במניות וקיפאון היסטורי בהנפקות. במחצית השנייה של 2022 קרנות ההשקעה החלו להפנים את המצב: ללא אופק של אקזיט, אין טעם להשקיע בנכסים מסוכנים ולא נזילים כמו סטארט־אפים. אף שבחודשים האחרונים ניכרת התאוששות מסוימת בשוק המניות, למשקיעים גדולים יש אלטרנטיבה אטרקטיבית של אג"ח או פיקדון בבנק. כשאפשר לקבל 5% תשואה בלי להסתכן, התיאבון להשקעות בהון סיכון קטן.
כך שגם בלי ההפיכה המשטרית, התיאבון להשקעות מסוכנות נמצא בשפל. קרנות הון סיכון מקבלות איתותים שליליים מהמשקיעים שלהן, ובתורן מאותתות לסטארט־אפים שבהם הן כבר השקיעו להדק את החגורה - כי כסף חדש לא צפוי להגיע בקרוב. הקרנות אולי לא יודו שיש להן קושי לקרוא לכסף מהמשקיעים בגלל המצב המאקרו־כלכלי בישראל, אבל הבורסה כאן כבר חושפת היטב את הפער שיצר אי הוודאות הפוליטית: מדד תל אביב 125 איבד 11% בחצי השנה שחלפה מאז הבחירות, בזמן שבארצות הברית ובאירופה נרשמו תשואות דו־ספרתיות חיוביות.
המציאות בשוק ההנפקות עשויה להתהפך באותה מהירות שבה השתנה כיוון הרוח מ־2021 ל־2022. וכדי למנוע פגיעה עמוקה יותר בהייטק הישראלי, ההפיכה המשטרית פשוט צריכה לרדת מסדר היום בזמן. עד עכשיו קיבלנו כמה חודשי חסד, בחסות הרעש הכללי בשוק. אבל התחזית הרווחת היא שלקראת סוף 2023 וול סטריט תיפתח מחדש. התיאבון להשקעות והצורך במזומנים יגברו על החשש, במיוחד אם הפד יסיים עד אז את תהליך העלאת הריבית.
גם אחרי התפוצצות בועת הדוט.קום שוק ההנפקות נותר קפוא רק קצת יותר משנה, ואז נפתח והוליד חברות שנחשבות היום לטובות מסוגן, ובראשן גוגל וסיילספורס. סטארט־אפים ישראליים צריכים להגיע לתום תקופת השפל כשהם מוכנים לזנק דרך חלון ההנפקות. באורוות המקומיות צומחים עדיין יוניקורנים, שיתקבלו בברכה על ידי המשקיעים בוול סטריט. תקופת השפל נתנה להנהלות שלהם את הזמן הדרוש לרפא מחלות ילדות ולהבשיל. מה שנשאר כעת הוא רק לטפל בתופעות הלוואי שגרם להם הטיפול של ממשלת ישראל.
8,500 עובדי הייטק פוטרו בישראל ב־2022 (2,500 כבר פוטרו ב־2023)
כדי לסכם את 2022, צריך לדבר גם על העובדים. השנה שעברה היתה שנה של פיטורים בתעשיית ההייטק הישראלית, וקרוב לוודאי שגם 2023 לא תאיר פניה לעובדי התעשייה, שחשו מאוד בטוחים בשנות הבועה. במהלך 2022 פוטרו כ־8,500 עובדים, ולפי ההערכות מתחילת השנה הנוכחית פוטרו כ־2,500 עובדי הייטק נוספים. אם ב־2020 וב־2־21 השיח בתעשייה נסוב סביב טאלנטים ומצוקת כוח אדם והכשרת עובדים חדשים, היום מדברים על צמצומים ופיטורים.
חברות, גם כאלה שגייסו מאות מיליוני דולרים, הבינו שני דברים: הראשון הוא שהן גייסו יותר מדי עובדים, חלק גדול מהם לתפקידים שאינם קיימים או מיותרים לחלוטין. השני הוא שהכסף ששוכב בבנק יצטרך להספיק להרבה יותר זמן. מושג ישן חזר לככב: קצב שריפת המזומנים. כל דירקטוריון דרש מהמנהלים לספק לו דו"ח מיידי על קצב שריפת המזומנים ומה אפשר לעשות כדי להאט אותו משמעותית.
מרבית החברות הבינו שהדרך היחידה לעשות זאת היא פיטורים. בתחילה פוטרו אלה שלא היו קשורים לליבת עסקי החברה, אבל ככל שחלף הזמן החברות החלו לפטר גם עובדים בליבת עסקיהן. חברת אבטחת המידע הישראלית Snyk, למשל, שהוערכה בשיאה בשווי 8.5 מיליארד דולר, נאלצה גם לגייס מקרן קטארית שנחשבת בעייתית, גם לספוג ירידת שווי ל־7.4 מיליארד דולר, וגם לעבור שלושה סבבי פיטורים לא קלים שהקטינו את מצבת כוח האדם של החברה ברבע.
אבל גם גדולות ממנה בהרבה סבלו, וחברות הענק דוגמת מטא ואמזון פיטרו עשרות אלפי עובדים, חלקם בכירים. הענקיות, שפעם היוו את האיום הגדול ביותר על חברות הסטארט־אפ ששיוועו לכוח אדם איכותי, שחררו לשוק אינספור טאלנטים. אלא שהחברות הישראליות, שעומדות כרגע על קרקע לא יציבה, מהססות לגייס ולהגדיל את "קצב שריפת המזומנים". גם העובדים שלהן, שעד לא מכבר היו רבי כוח בכל משא ומתן מול ההנהלה, חשים היום תחת איום. המנכ"לים שהזכירו בוקר וערב כמה חשוב הטאלנט, מסבירים היום כמה חשוב הרווח - וכמה יקר הטאלנט.
ההערכות המתונות הן ש־2023 תסתיים עם כ־10,000 מפוטרים. אבל הבעיה הגדולה יותר מבחינת המשק הם הביקושים שצנחו. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הביקוש לעובדי הייטק ממשיך להיות במגמת ירידה. מספר המשרות הפנויות למפתחי תוכנה ירד לכ־6,300 בממוצע שלושת החודשים האחרונים — 10% פחות ממספרן בינואר.
ועדיין, יש לתעשיית ההייטק כוח משיכה, ויש בה חברות רבות שצומחות ומצליחות ומגייסות עוד ועוד עובדים. רשימת "50 הסטארט־אפים המבטיחים של כלכליסט" מעידה על תעשייה שאולי עושה פחות כותרות אבל בהחלט חיה ובועטת. עם הפנים ל־2024, ובהנחה שהכאוס שיצרה הממשלה יסתיים, אפשר בהחלט לשמור על אופטימיות.