התביעה נגד קני רוזנברג תשפיע על היתר השליטה באל על?

בשבוע שעבר הגישה מדינת ניו יורק כתב תביעה בגין הונאה בהיקף של 83 מיליון דולר נגד קני רוזנברג, בעל השליטה באל על, ושותפו יונתן הגלר המחזיקים בארבעה בתי אבות בארה"ב. בכתב האישום בן ה־316 העמודים נטען כי רוזנברג והגלר העבירו לכיסם כספים שהיו מיועדים לצרכי בתי האבות, וכתוצאה מכך סבלו הדיירים מהזנחה שבמקרים מסוימים הובילה להתייבשות ותת תזונה. לכתב האישום המטלטל הזה יש הקשר ישראלי שידרוש קבלת החלטות משרי הממשלה בהמשך.

רוזנברג מוכר לציבור הישראלי בשל העובדה שהוא בעל השליטה בחברת אל על (48.43%). רוזנברג ובנו אלי קיבלו את היתר השליטה והזרימו לחברה למעלה ממאה מיליון דולר. בכתב האישום לא מהססים לקבוע כי "השקעתו של רוזנברג באל על היא זו שאיפשרה לו בסופו של דבר להפוך לבעל השליטה בחברת התעופה. זה התאפשר על ידי דפוס ארוך שנים (של רוזנברג ושל הגלר) של אי חוקיות והונאה".

כתב התביעה מנסה להראות כי כספי ההונאה הגיעו עד להשקעה בחברת התעופה. לפי כתב האישום, לחשבון של הגלר הוכנסו כ־275 מיליון דולר מינואר 2017 עד יולי 2021, רוב הכספים הגיעו מכספים שקשורים לבתי האבות. מהכספים הללו העביר הגלר הלוואה של 103 מיליון דולר לרוזנברג שבאמצעותה נרכשו מניות אל על. כך שהכספים ששימשו לרכישת אל על הם בחלקם כספים שהושגו במרמה מביטוחי הבריאות של האמריקאים. הגלר עצמו מכהן כדירקטור באל על.

התובעים יוצרים את הזיקה בין הדברים, בכדי להעמיק את הטענות נגד רוזנברג־הגלר. הם מתארים את השניים כאחראים בלעדיים ליצירת התנאים הגרועים בבתי האבות, וכציניקנים שניצלו את הקורונה ואת כספי הביטוח בכדי לשאת למסע רכישות שכלל מלבד אל על גם נכסי נדלן בשווי של כ־130 מיליון דולר.

כתב התביעה מאפשר למדינה לשלול מרוזנברג את היתר השליטה באל על, וזאת באחד משני מסלולים: המסלול הראשון הוא סעיף חדש שהוכנס להיתר השליטה הנוכחי ולפיו "אם יוגש כתב אישום נגד בעלי ההיתר (או מי מהם) או נגד החברה הרוכשת או יוחלט להגיש כתב אישום, בעבירות שלדעת מנהל רשות החברות יש בהם בכדי לפגוע בשמירה על העניינים החיוניים של המדינה באל על, יהיה רשאי מחזיק מניית המדינה המיוחדת לבטל הסכמה זו". במילים פשוטות: במקרה של כתב אישום שעשוי להשפיע על האינטרסים של המדינה באל על, השרים הרלוונטיים (דודי אמסלם ומירי רגב כיום, ש"ט) יכולים לבטל את היתר השליטה של רוזנברג באל על. הסעיף המדובר הוכנס להיתר השליטה באל על בעקבות בעל מניות אחר של החברה, פיני גינזבורג, שהחזיק ב־10% ממניות אל על ונחשד בעבירות פליליות. המסלול השני והפשוט יותר הוא שהמדינה יכולה לקבוע שהמידע שהועבר לה על ידי בעל השליטה לא היה מדויק או מלא, מה שמאפשר לה למשוך בחזרה את היתר השליטה.

שני המסלולים לא מחייבים את שלילת ההיתר מרוזנברג, וספק אם למדינה יהיה אינטרס כזה. אם המדינה תבחר לעשות זאת, יהיה צורך בתהליך מורכב שיכלול גם כינוס נכסים, מינוי נאמן, ולבסוף מכירה חוזרת של מניות החברה.