כלכלת החלטורה חיה ובועטת: חברת המשלוחים אינסטקארט בדרך להנפקה

הצרכן הישראלי אולי לא מכיר את Instacart, אך בשוק משלוחי המצרכים בארצות הברית היא מותג דומיננטי. לכן, התשקיף שהגישה בסוף השבוע שעבר נתקל בהתלהבות גדולה, בתקווה כי ביחד עם חברת השבבים Arm, שוק ההנפקות המיובש יקבל זריקת מרץ. מניותיה צפויות להתחיל להיסחר בנאסד"ק בהמשך החודש.

מהתשקיף עולה, כי אינסטקארט היא מהחברות הבודדות הרווחיות שפועלות בתחום כלכלת השיתוף או ה"חלטורה" כדוגמת אובר, ליפט ודורדאש. במחצית הראשונה של השנה רשמה החברה רווח נקי של 242 מיליון דולר, רבעון חמישי רווחי ברציפות. את 2022 היא סיכמה עם רווח נקי של 428 מיליון דולר לעומת הפסד של 73 מיליון דולר ב־2021. עם זאת, מרבית הרווח ב־2022 — סכום כולל של 358 מיליון דולר — נבעה מהטבת מס.

השנתיים האחרונות ידעו התייבשות מסוימת בהנפקות של חברות טכנולוגיה. רק 100 חברות עם הערכות שווי של יותר מ־50 מיליון דולר הנפיקו בשנה שעברה, זאת לעומת 397 חברות ב־2021. אינסטקארט צפויה להיות ההנפקה הגדולה של השנה במונחים של שווי שוק, שנייה רק ל־Arm שבבעלות סופטבנק היפנית, אשר הגישה גם היא תשקיף בחודש שעבר ולפי דיווחים עשוי שווייה בהנפקה לעמוד על 64 מיליארד דולר.

כ־9 מיליון משתמשים בחודש

אינסטקארט פועלת בתחום משלוחי המכולת, כלומר בעיקר מוצרי מזון. עם זאת, בשנים האחרונות היא הרחיבה את פעילותה לרשתות פארם כמו CVS, חנויות נוחות כמו סבן אילבן, ורשתות איפור וקוסמטיקה כמו ספורה. בחישוב כולל מקיימת החברה שיתופי פעולה עם מעל 5,500 מותגים ברחבי צפון אמריקה על פני 80 אלף חנויות שמייצגות 85% מהשוק האמריקאי. לפי התשקיף, לחברה 7.7 מיליון הזמנות חודשיות שעומדות על ממוצע של 317 דולר, מעל 9 מיליון משתמשים חודשיים פעילים וכ־600 אלף שליחים שאותם היא מכנה "קניינים פרטיים".

בששת החודשים שהסתיימו ב־30 ביוני, הכנסות החברה הסתכמו ב־1.48 מיליארד דולר, זינוק של 31% לעומת התקופה המקבילה ב־2022. בראייה שנתית, ההכנסות צמחו מ־1.83 מיליארד דולר ב־2021 ל־2.55 מיליארד דולר ב־2022. מספר ההזמנות טיפס ב־18% מ־223.4 מיליון ב־2021 ל־262.6 מיליון ב־2022. במחצית הראשונה של השנה הסתכמו ההזמנות ב־132.9 מיליון לעומת 132.3 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד.

מאז הקמתה ב־2012 בסן פרנסיסקו גייסה אינסטקארט 2.7 מיליארד דולר ב־17 סבבי גיוס, כך לפי קראנצ'בייס. במרץ 2021 היא השלימה את סבב הגיוס האחרון שלה בהיקף 265 מיליון דולר ממשקיעים כמו אנדריסן הורביץ, סקויה קפיטל ו־D1 Capital Partners ולפי שווי שיא של 39 מיליארד דולר. בדצמבר 2022 הורידה החברה את הערכת השווי הפנימית שלה ל־24 מיליארד דולר ואחר כך ל־13 מיליארד דולר. לפי התשקיף שהגישה, ענקית המשקאות פפסיקו צפויה להיכנס כמשקיעה גדולה וכבר הסכימה לרכוש 175 מיליון דולר במניות בהנפקה פרטית.

עסקיה של החברה תפסו תאוצה והכרה בעיקר עם פרוץ מגפת הקורונה, אז זינק הביקוש בקרב הציבור למשלוחים מחנויות מכולת ומרכולים קטנים אחרים. באותה תקופה, השליחים שעבדו עבורה הכריזו על שביתה למשך כמה ימים וקראו ללקוחות למחוק את האפליקציה, לאחר שלטענתם היא לא סיפקה להם אמצעי הגנה מינימליים מפני הנגיף. "אינסטקארט הפכה את המגפה הזו למסע יחסי ציבור ומציגה את עצמה כגיבור המושיע של משפחות שנאלצות להסתגר בבתיהם או של נדבקים שנמצאים בבידוד", טענו אז השליחים וציינו כי החברה לא מציידת אותם בחומר חיטוי או מסכות ולא מעניקה ימי מחלה בתשלום עבור מי שנדבק. מספר עובדים שהתאגדו באותה השנה פוטרו בינואר 2021, כחלק מצעדי התייעלות.

במהלך 2022 נחשף גם כי החברה לא מגנה על שליחיה מפני הנוהג של לקוחות לעדכן טיפ גבוה כדי לפתות שליחים להשלים את המשלוח במהירות, ואז לבטל את הטיפ. בשלהי 2022 נאלצה החברה גם לשלם קנס של 46 מיליון דולר עבור שליחים מקליפורניה שאותם סיווגה כעובדים עצמאיים, אף שהיתה צריכה לסווגם כשכירים. בשנתיים הראשונות למגפה חוותה אינסטקארט צמיחה חריגה וגייסה אלפי עובדים. ההאטה הבלתי נמנעת הביאה אותה לפטר אלפי עובדים בהדרגה, החל ברבעון השני של 2022, וכיום היא מעסיקה 3,486 עובדים בהעסקה ישירה. הצמצום נועד להפחית את "בסיס העלויות התפעוליות הקבועות", כך לפי החברה. בהתאם, עלויות הוצאות ניהול והוצאות כלליות שעליהן דיווחה בתשקיף התכווצו ברבעון האחרון ל־51 מיליון דולר לעומת 77 מיליון דולר ברבעון השני של 2022 ושיא של 102 מיליון דולר ברבעון האחרון של 2021.

לאורך התשקיף מדגישה החברה את היקפו של שוק חנויות המכולת האמריקאי, הפוטנציאל הגדול לקניות מקוונות ומחויבותה לא להתחרות במותגים שעמם היא עובדת. עסקי המודעות, דווקא, תופסים נפח מרכזי בפעילותה ועומדים על כשליש מהכנסותיה. ב־2021-2022 צמחו ההכנסות מפרסום מ־572 מיליון דולר (31% מכלל ההכנסות) ל־740 מיליון דולר (29% מסך ההכנסות) ב־2022, ומ־327 מיליון דולר (29% מסך ההכנסות) עבור ששת החודשים הראשונים של 2022 ל־406 מיליון דולר (28% מסך ההכנסות) עבור ששת החודשים הראשונים של השנה הנוכחית. מי שחתומה על התפתחות סגמנט זה בהכנסות היא מנכ"לית החברה פיג'י סימו (Simo), לשעבר מנהלת אפליקציית פייסבוק במטא, שם עבדה כעשור. סימו הצטרפה לדירקטוריון אינסטקארט בינואר 2021, וביולי מונתה למנכ"לית במקומו של המייסד־שותף אפורווה מהטה שמונה ליו"ר. לפני שפינה את מקומו ניסה מהטה למכור את החברה לאובר ודורדאש, ברקע האטה בצמיחה. מאמציו נתקלו בהתנגדות מצד הדירקטוריון והביאו לבסוף לעזיבתו את התפקיד.

נכנסה לבינה מלאכותית

בשנתיים האחרונות רכשה אינסטקארט כמה חברות בתחום הבינה המלאכותית כדי לסייע לה בתמחור דינמי, לשפר את אלגוריתם ההמלצות ולאפשר למותגים לשלם עבור מיקום מוצרים בתוך האפליקציה. לא רק שהרכישות מעידות על התמקדות ורצון לטפח את עסקי המודעות, אלא שאינסטקארט מציינת זאת כגורם הסיכון שלה בתשקיף. "אם לא נצליח להגדיל את הכנסות הפרסום שלנו, העסק, המצב הפיננסי ותוצאות הפעילות שלנו יושפעו לרעה", כתבו. אף שזו מגמה טבעית כמעט בלתי נמנעת של כל חברה טכנולוגית כיום להישען בכבדות על פרסומות, זו איננה בשורה טובה בימים אלו, כאשר חברות נסוגות מהוצאות על פרסום על רקע האינפלציה הגבוהה.

מנכ"לית אינסטקארט, פיג'י סימו. אחראית על הצמיחה בפרסום | צילום: David Paul Morris/Bloomberg

עיתוי ההנפקה מעלה גם הוא שאלות. בימים אלו תמחור החברה נמוך משמעותית מסבבי הגיוס האחרונים שלה. החברה עצמה תכננה לצאת להנפקה בזמן הגאות הגדולה של מגזר הטכנולוגיה ב־2020 וכבר גייסה אז לפי הדיווחים את גולדמן זאקס לשמש החתם בהנפקה שהיתה אמורה להיות לפי שווי מוערך של 30 מיליארד דולר. ההנפקה לא יצאה לפועל ובמקום זאת גייסה החברה הון פרטי. במאי 2022 היא הגישה תשקיף חסוי לפני הנפקה שאותה תכננה לרבעון האחרון של השנה, אך באוקטובר נודע כי דחתה את המהלך לזמן לא מוגדר, ככל הנראה בשל התנודתיות הגבוהה במגזר.

על אף הדרך הפתלתלה אל עבר ההנפקה, ואף שביצועי החברה מציגים תמונה מורכבת בכל הנוגע לעתיד הרווחיות שלה, לאינסטקארט יש סיבה לנחמה. המתחרה דורדאש, שהוקמה לפני עשור והשלימה הנפקה במאי 2022, נסחרת כיום לפי שווי של 32 מיליארד דולר, זאת אף שבכל שנותיה היא רשמה רבעון רווחי אחד. כך גם אובר, שרק ברבעון החולף רשמה רווח ראשון ב־15 שנות קיומה ונסחרת לפי שווי של 93 מיליארד דולר.