חברי הממשלה ה־ 36 אצל הנשיא ריבלין | צילום: אלכס קולומויסקי
שנה לממשלה: חגיגות יום הולדת או מסיבת סיום?
ממשלת בנט־לפיד הושבעה ביוני 2021, וכעת כולם נערכים לנפילתה וכבר נראה שימיה הטובים מאחוריה. למרות התקופה הקצרה, הממשלה הזאת היתה זריקת מרץ למדינה שחוותה קיפאון בגלל המשבר הפוליטי. כיצד התמודדו השרים עם המצב, מי הספיק להטביע את חותמו, אילו משרדים רצו קדימה ומי נשאר במקום. כלכליסט מסכם
הממשלה ה־36 שהוקמה לפני שנה בדיוק בקול תרועה רמה מקרטעת, ובהיעדר רוב בכנסת, מחשבת את ימיה לאחור. היא תלויה בקולותיהם של ניר אורבך, ג'ידא רינוואי זועבי ומאזן גנאים. ההישג הגדול של ראש הממשלה נפתלי בנט ושל ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד הוא עצם הקמתה של הממשלה לאחר ארבע מערכות בחירות שהסתיימו בתיקו. עם זאת, הממשלה הזו מנופחת בשרים וסגני ושרים מיותרים, ונחקק החוק הנורבגי שהביא לכניסתם של 21 חברי כנסת חדשים במקום אלה שמונו לשרים.
בנט ולפיד הצליחו להקים קואליציה מורכבת שבה שותפות שמונה מפלגות מכל קצות הקשת הפוליטית: ימין, מרכז, שמאל וגם מפלגת ערבית - רע"מ. הבעיה היא שלממשלה אין רוב בכנסת לאחר פרישתה של עידית סילמן ולכן היא מנסה לשרוד משבוע לשעבר. אורבך (ימינה) כבר עם רגל אחת מחוץ לקואליציה, וגם רינאווי זועבי (מרצ) וגנאים (רע"מ) מתנדנדים ומצביעים בניגוד לעמדת הקואליציה.
בשבוע שעבר ספגה ממשלה שלושה כישלונות: תקנות יו"ש לא עברו, מינויו מחדש של מתן כהנא כשר הדתות לא אושר ואילו החוק להעלאת שכר המינימום עבר בקריאה טרומית בניגוד לעמדת הממשלה. בינתיים, דיוני התקציב לשנת 2023 בממשלה שנועדו להתקיים בעוד 9 ימים נדחו למועד בלתי ידוע.
לזכותה של הממשלה יש לזקוף את עצם הקמתה ואת היציאה מקיפאון ושיתוק ממשלי, שהביאו לאי־אישורו של תקציב המדינה. בנובמבר 2021 אושרו תקציב המדינה לשנים 2021/22 וחוק ההסדרים עמוס הרפורמות שאיפשר למשרדי הממשלה להתחיל לעבוד עם תקציב מאושר ולבצע תוכניות עבודה. גם איוש משרות בכירות שהיה תקוע כמו יועץ משפטי לממשלה, מפכ"ל ופרקליט מדינה איפשר חזרה לתפקוד. אולם הכישלונות של הממשלה הולכים ונעשים תכופים יותר. בקואליציה מקווים לשרוד את כנס הקיץ שיסתיים בסוף יולי.
צבי זרחיה
משרד האוצר: הצלחה פיסקאלית, הצלחה חלקית ברפורמות
משרד האוצר תחת הממשלה החדשה רושם שנה מוצלחת במיוחד ומרבית הקרדיט מגיע לשר האוצר אביגדור ליברמן. לזכותו של השר יירשם שהשתמש בכוחו ובניסיונו הפוליטי כדי לחזק את מעמד הפקידות המקצועית במשרד, שמצדה נענתה לאתגר והצליחה להגשים תוכניות שהיו תקועות במגירה שנים ארוכות, כמו העלאת גיל הפרישה לנשים, ביטול חסמי יבוא, הקמת רשות הרגולציה וביטול אג"ח מיועדות.
אך לצד ההישגים יש רשימה ארוכה לא פחות של צעדים שהאוצר וליברמן לא הצליחו לממש. רפורמת החקלאות היא אחד הצעדים הבולטים שלא התקדמו, אף שהיתה גם הצעד הראשון שליברמן הכריז עליו עם כניסתו לתפקיד. גם חוק הגיוס שנועד לשלב חרדים בתעסוקה נתקע, ביטול הסבסוד למעונות יום לילדי האברכים נדחה וחוק המטרו מתקדם באיטיות.
ליברמן ומשרדו ניצבים עדיין מול שני אתגרים כלכליים חברתיים בוערים: יוקר המחיה ושוק הדיור (שכעת כולל גם משבר בשוק השכירות). לאתגרים אלו אין פתרון קסם, והאתגר הוא להצליח לקדם פתרונות ארוכי טווח בלי לזנוח את הטווח הקצר ואת ההווה. אתגר כמעט בלתי אפשרי, בוודאי לא באקלים הפוליטי הנוכחי.
בצד הפיסקאלי האוצר נהנה משנה טובה במיוחד. הכהונה החלה עם גירעון גבוה ואיפשרה להדוף דרישות תקציביות גדולות. מנגד, הגאות הכלכלית איפשרה לצמצם את הגירעון ולהציג הישגים פיסקאליים מרשימים. ליברמן גילה עמידות כשהחלו לעלות דרישות תקציביות חריגות, למעט בסוגיית הבלו על הדלק.
שלמה טייטלבאום
בינוי ושיכון: השיווקים המוגברים ייתקעו בבירוקרטיה
הממשלה עדיין מפגרת מאחור במרדף אחר מחירי הדיור, אבל בשנת כהונתה היא הניחה תשתית שיכולה להוביל להדבקת הפער בין הביקוש להיצע ולהאט את קצב עליית המחירים.
משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל רשמו ב־2021 שיא במספר הדירות שאפשר לבנות על קרקעות ששווקו לקבלנים. פורסמו מכרזים לבניית 101 אלף דירות, ונחתמו עם קבלנים עסקאות לבניית כמעט 68 אלף דירות. נתונים דומים נרשמו רק בסוף שנות ה־90. עד מאי פורסמו מכרזים לבניית 36 אלף דירות, וההערכות הן כי עד סוף השנה יפורסמו מכרזים לבניית 80 אלף דירות.
ההישג של הממשלה בולט במיוחד לעומת הקיפאון בתקופת ממשלות המעבר ומערכות הבחירות. ב־2020 פורסמו מכרזים לבניית 50 אלף דירות בלבד ונחתמו עסקאות לבניית 26 אלף דירות. ההאטה הזו היא אחת הסיבות להתפרצות עליית המחירים בשנה שחלפה.
עם זאת, המשרד הצליח לשחרר פקק אחד, רק כדי שהליך ייצור הדירות ייתקע בפקק אחר: הליך הוצאת היתרי בנייה עדיין מסורבל. זהו כישלון של כל המשרדים הנוגעים בנדל"ן - האוצר, הפנים והשיכון. ישנם צעדים שהם עדות לייאוש: למשל, תמריצים כספיים לראשי הערים שיעודדו בנייה וכן הגדלה של מספר התושבים בכל רשות שייהנו מדירה בהנחה. בתחום הדיור להשכרה ארוכת טווח ומפוקחת הממשלה צריכה לקבל ציון בינוני. מצד אחד, ב־2021 בעידודה נרשם שיא במספר הדירות (6,000) ששווקו על קרקעות מדינה לבנייה להשכרה. מצד שני, במחצית הראשונה של 2022 המגמה הפוכה משום שפורסמו מעט מכרזים ובהם כמה מאות דירות בלבד.
אמיתי גזית
משרד הפנים: חזון מבולבל במינהל התכנון
כניסתה של איילת שקד לתפקיד שרת הפנים, ומתוקף זה האחראית על מינהל התכנון, הצליחה להניע תהליכים שהיו תקועים. זה נשמע שולי לכאורה, אך דווקא הדרישה שלה לתוספת שכר לבודקי התוכניות ברשויות המקומיות, למשל, שעשויה לעלות 150-120 מיליון שקל בשנה, היא רבת־משמעות. העיכוב בקידום היתרי בנייה נובע גם ממחסור בכוח אדם איכותי.
שקד גם יצאה נגד חוות הדעת של הדרגים המקצועיים במינהל התכנון, במשרד האוצר ובמשרד להגנת הסביבה וקידמה על אפם וחמתם את אישור הקמתם של יישובים חדשים בגולן ובנגב. את שקד לא עניינו הטענות שהקמת עוד יישובים היא לא כלכלית, לא חברתית ולא סביבתית ותפגע ביישובים הקיימים. גם לא היתה לה שום בעיה להצהיר שלנגד עיניה עומד חזון צמצום, או הגבלת התיישבות הפזורה הבדואית. גם את אי־קידום חוק המטרו אפשר לרשום בטור החובה של של שקד.
עם זאת, היא פעלה לעידוד התחדשות עירונית, כפי שממליצים מומחי התכנון, באמצעות צעדים כמו חידוש חוק הותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור), הפחתת הרוב הדרוש לתביעת בעל דירה שלא מסכים לעסקת פינוי־בינוי לשני שלישים (66%) מבעלי הדירות.
גיא נרדי
משרד הכלכלה: את תוצאות הרפורמה ביבוא נראה בעתיד
עם כניסתם למשרד הכלכלה והתעשייה לפני כשנה, השרה אורנה ברביבאי והמנכ"ל שמינתה, רון מלכא, חרתו על דגלם את המאבק להורדת יוקר המחיה בישראל. הרפורמה ביבוא, שהוציאו לדרך בתחילת החודש, אמורה להקל על יבוא של מגוון רחב של מוצרים מהעולם, ולהוביל להורדת מחירים בישראל. בליבת הרפורמה עומדת ההכרה בתקינה שניתנת למוצרים בחו"ל באופן שיבואם לארץ ייעשה ביתר קלות ובלי הצורך לעבור את מנגנוני התקינה הישראליים.
לפי הערכות, ההקלות יוזילו בכ־10% את עלויות היבוא. יידרשו עוד כמה חודשים עד שניתן יהיה להעריך את יעילות המהלך. במשרד מאמינים שהרפורמה תוביל לכניסתם של יבואנים חדשים לשוק. עם זאת, הרפורמה לא נוגעת באחד הצדדים הכואבים של יוקר המחיה בישראל — מוצרי טואלטיקה ומזון, שלעתים קיים פער של עשרות אחוזים בין מחירם בישראל למחירם בחו"ל, לרעת הצרכן הישראלי.
יובל אזולאי
משרד האנרגיה: כאוס בחברת החשמל, זיגזג בגז
השנה של השרה קארין אלהרר במשרד האנרגיה היתה רצופה מכשולים. השרה אמנם נחושה לקדם אנרגיה מתחדשת במטרה לעמוד ביעד הממשלתי לייצור 30% מהחשמל בישראל באמצעות אנרגיות מתחדשות עד 2030, אבל ישראל גם לא עומדת ביעד שקצבה ל־2021 של 10% חשמל, והיא מייצרת 8.1% בלבד. המשרד הציג לשם כך 50 צעדי מדיניות שאמורים לשפר את הרגולציה ולהסיר חסמים בפני יזמים בתחום האנרגיה המתחדשת.
השרה הצהירה שהיא מעדיפה אנרגיות מתחדשות ובדצמבר האחרון אף הצהירה שמשרדה לא יעסוק ב־2022 במתן רישיונות לחיפושי גז בים התיכון. עם זאת, המציאות הכריעה גם את ההצהרה הנחושה הזאת, ובימים האחרונים היא התקפלה והודיעה כי ברבעון השלישי של השנה משרדה יוציא לדרך חיפושי גז נוספים בים, כמענה למשבר האנרגיה באירופה בעקבות המלחמה באוקראינה.
עוד על שולחנה של השרה: הכאוס בחברת החשמל שפועלת בלי יו"ר ובלי מנכ"ל קבועים, ורשות החשמל שפועלת מזה כשנתיים בלי יושב ראש. לפני כחודש וחצי סיים עופר בלוך את תפקידו כמנכ"ל חברת החשמל, והשרה אלהרר התנגדה למינוי מנכ"ל הביטוח הלאומי לשעבר, מאיר שפיגלר במקומו. עוד לפני כן, ליו"ר שהיא מינתה לחברת החשמל, דב בהרב, נדרשו שלושה שבועות בלבד כדי להתפטר מתפקידו תוך ביקורת על מעורבות אגרסיבית ושיקולים פוליטיים בדירקטוריון החברה.
יובל אזולאי
משרד הבריאות: כגודל הציפיות, כך גודל האכזבה
הגעתו של סוציאליסט כמו ניצן הורוביץ למשרד הבריאות הפיחה הרבה תקוות במערכת הבריאות הציבורית. בין ההחלטות הראשונות שקיבלה הממשלה בתחום הבריאות, שעמד באותם ימים בראש סדר העדיפויות הלאומי, ניתן לציין שתיים גורליות וארוכות טווח. הראשונה היתה ההכרזה על "חיים לצד קורונה", שהיתה כרוכה בפתיחת המשק באופן די רחב וחזרה לשגרה, למרות לחצים של פקידי המשרד. ההחלטה השנייה – וכאן מגיע קרדיט לשר הבריאות, היא עדכון מעלה של הפרמטרים בנוסחה שקובעת את תקציב סל הבריאות, ובכך עצר את השחיקה שביצע האוצר בתקציב.
כאן פחות או יותר נגמרים ההישגים של הורוביץ. ההבטחות שלו לשיפור במערך הפסיכיאטרי, למשל, לא קוימו. גם הבעיות המבניות של המערכת נשארו מאחור. מספיק לראות מה מתרחש בימים אלו בקופת חולים הכללית, תאגיד הבריאות הגדול בישראל שמבטח מחצית מהישראלים ומהווה שליש ממערך האשפוז: אנדרלמוסיה מוחלטת ומלחמה פתוחה בין יו''ר הוועד, המנכ"לית והיו''ר.
בנוסף, הורוביץ הלך שולל אחרי הגחמות של ארגון "מרשם" – שמייצג עשירית מכלל המתמחים - במקום לחבק את הפשרה של האוצר וההסתדרות הרפואית שמקצר משמעותית את התורניות בלי לפגוע בשכר ובמשך ההתמחות. ההתנהלות של הורוביץ בסוגיה הזו הביאה אותו לנתק מול מערכת הבריאות.
כגדול הציפיות - גודל האכזבה: הורוביץ מסיים קדנציה נטול תמיכה והערכה מהשחקנים במערכת ומותיר אחריו משרד חלש שממשיך לאבד רלבנטיות ומתקשה למשוך אנשים טובים - ובעיקר את רוב הבעיות המבניות של מערכת הבריאות שירש.
אדריאן פילוט
משרד התחבורה: ניסיונות לשינוי נתקלו בקשיי ביצוע
עם כניסתה לתפקיד הודיעה שרת התחבורה מרב מיכאלי בחגיגיות על "היפוך הפירמידה" — שינוי המדיניות לכזו שמתעדפת את הולכי הרגל, רוכבי האופניים ומשתמשי התחבורה הציבורית על פני משתמשי הרכב הפרטי. מיכאלי ספגה ביקורת על כך שהיא לא מצליחה ליישם בפועל את המדיניות הזו, אבל ייאמר לזכותה שהצליחה לשנות את השיח הציבורי והממשלתי, להגדיל את התקציבים למשרד וקידמה מהלכים לא פופולריים כמו פינוי כפר שלם בתל אביב לטובת קווי הרכבת הקלה וקידום חשמול הרכבת, פרויקט המסילה הרביעית ומסילת הרכבת הקלה מנצרת לחיפה.
עם זאת, בתפקיד זה יכולות הביצוע הפוליטיות שלה עמדו למבחן – ונכשלו. השרה, שהצהירה כי תקדם מדיניות המבוססת על הסכמות, נכנעה ללא קרב לרון חולדאי בסאגת פינוי התחנה המרכזית, נכנסה לעימות עם יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון בנוגע לתקנות מערכות השכחה ברכב ולרפורמת התעריפים בתחבורה הציבורית ומהלכיה לקידום תחבורה ציבורית בשבת נבלמו. בסופו של דבר, מיכאלי כמעט ולא הצליחה לקדם מהלכים נרחבים בגלל היעדר שותפים.
יובל שדה
משרד החינוך: הרבה רפורמות, אבל פחות תיקון נזקים
שרי חינוך אוהבים רפורמות, אבל אפילו יחסית לקודמיה יפעת שאשא־ביטון התבלטה בקצב מהיר במיוחד. שאשא־ביטון הגיעה לתפקיד מודעת לזמן הקצר שיש לה לערוך שינויים. בין הרפורמות שהשרה העבירה: קליטת מעונות היום במשרד החינוך, רפורמת עצמאות המנהלים שמעניקה להם חופש פעולה ניכר יחסית בשימוש בתקציבים ורפורמת הבגרויות שתשים דגש על לימוד עצמי ולא על שינון.
המבחן הגדול של הרפורמות האלו הוא בכך שבמוקדם או במאוחר שאשא ביטון לא תהיה במשרד ואז תעלה השאלה האם הן יבוצעו. זה נכון בייחוד לגבי רפורמת ביטול הבגרויות במקצועות ההומניים, שנתקלת בהתנגדות גדולה בארגון המורים העל יסודיים ובקרב חוגים שמרניים. קיים חשש שלשר הבא יהיה הרבה יותר פשוט לוותר ואז ייכשל עוד ניסיון להעביר את מערכת החינוך מלימוד ידע ללימוד איך לחשוב ואיך ללמוד.
המחדל הגדול של תקופת שאשא־ביטון הוא שעד עכשיו אין למערכת תמונה אמיתית של נזקי הקורונה וממילא אין גם תוכנית שיקום. השרה הביאה חצי מיליארד שקל לסגירת פערים אבל הסכום הזה קטן יחסית לצרכים. ככל שעובר הזמן, התחזית שייווצר דור אבוד בגלל הקורנה נראית סבירה יותר.
שחר אילן
משרד התיירות: כישלון בסיוע לנפגעי הקורונה
יואל רזבוזוב נכנס למשרד התיירות בזמן שתעשיית התיירות חוותה את המשבר הקשה בתולדותיה. ההישג הגדול ביותר של המשרד בשנה האחרונה היא שהתעשייה הזו עדיין קיימת, וזאת בין השאר בגלל הפיכת תיירות הפנים למוצר תחליפי לתיירות היוצאת. הכישלון הגדול של המשרד בתקופה הזו היתה יכולת הביצוע שלו, בעיקר בכל הקשור להענקת הסיוע לעסקי התיירות שנפגעו. המשרד לא הצליח במשך חודשים ארוכים לשלם כסף למארגני התיירות הנכנסת, אף שהממשלה אישרה להם סיוע של עשרות מיליוני שקלים. המשרד גם לא סיפק מענה הולם לעובדי תעשיית התיירות, כמו מורי הדרך ומשרדי הנסיעות, בזמן שהמלונות זכו לסיוע נרחב.
בתקופת השר רזבוזוב החלו להתחזק התלונות על המחירים המופרכים של חופשות בישראל. השר התבטא בנושא לא פעם ואמר שהמחיר והשירות של התיירות נמצאים למעלה בסדרי העדיפויות של המשרד. ההתבטאויות הללו חשובות, אבל נכון לעכשיו החזון הזה רחוק ממימוש.
יובל שדה
משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה: להייטק יש בית, אבל לא תמיד זה עוזר
מכוח ההסכמים הקואליציוניים הועברה רשות החדשנות ממשרד הכלכלה למשרד המדע, ששינה את שמו למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שהיה ידוע עד אז כמשרד חסר כוח עם תקציבים זעומים. השרה אורית פרקש־הכהן רשמה הצלחה בכך שהייטק הישראלי מצא סוף סוף בית רשמי בממשלה. המשרד אף פעל רבות בהסברה ובקידום החינוך הטכנולוגי בעיקר בגיל הרך.
עם זאת, השרה נכשלה בחוק ההסדרים, כשהאוצר מנע את העברת חוק ההייטק, שכלל תיקוני חקיקה משמעותיים לתעשייה. יתרה מכך, אפילו החוק להעברת רשות החדשנות למשרד המדע עבר רק בקריאה ראשונה. בנוסף, גם ההבטחה של פרקש־הכהן להגדיל את תקציב רשות החדשנות, שנשחק לאורך השנים, לא התקיימה, והמשרד לא הצליח לקדם פעילות משמעותית לטיפול במחסור בכוח אדם בענף ההייטק.
מאיר אורבך
משרד הרווחה: הביא תקציב אבל הסתבך בביטוח לאומי
ההישג המרכזי של שר הרווחה מאיר כהן הוא הגדלת תקציב משרדו במיליארד שקל. זה איפשר, למשל, למסד ולהגדיל את תקציב הביטחון התזונתי למשפחות רעבות שעבר השנה את 100 מיליון השקלים. הבעיה היא שחלק גדול מהכסף אינו בבסיס התקציב, ולכן אם לא יעבור תקציב ב־2023 ההקצבות בחלקן הגדול ייפסקו.
הכישלון של כהן הוא ההסתבכות במינוי מנכ"ל לביטוח לאומי. כהן ומפלגתו יש עתיד החליטו לתמוך במועמדותו של פרופ' יובל אלבשן לתפקיד, אדם עם רקורד חברתי מוכח אבל ניסיון ניהולי מוגבל. כהן לא למד את לקחי פרשת אמי פלמור בוועדת גילאור, והחליט למנות את אלבשן אף שוועדת האיתור המליצה על מועמד אחר. עכשיו מחכים להחלטת ועדת גילאור. ככל שעובר הזמן, גדלים הסיכויים שביטוח לאומי יישאר בתקופת הבחירות ללא מנכ"ל.
שחר אילן
משרד התקשורת: הסיבים נפרסים מהר, האסדרה מתקדמת לאט
ההישג המרכזי שמשרד התקשורת בראשות יועז הנדל הוביל בשנה האחרונה הוא התנעת פרויקט הסיבים. החל מסגירת הסכם הפריסה עם בזק ועד להצלחת המכרז שנועד לעודד את חברות התקשורת לפרוס באזורים פחות כדאיים כלכלית על ידי הקמת קרן תמרוץ - חברות התקשורת מתקדמות בקצב למצב של פריסה מלאה של סיבים בכל הארץ, הפריסה צפויה להגיע השנה ל־70%. הצלחה נוספת בתחום היא העובדה שהמחיר הסיטונאי הגבוה יחסית של בזק, הוביל את חברות התקשורת להקים עוד שתי תשתיות סיבים בעצמן, דבר שיגדיל בהמשך את התחרות בשוק.
הכישלון הגדול של המשרד נמצא בתחום השידורים - כמעט שנה חלפה מאז שוועדת פולקמן הגישה המלצותיה ושוק השידורים עדיין פרוץ. החוק הקיים אינו מתייחס לטלוויזיה על גבי האינטרנט, למשל, מכיוון שנחקק לפני שטכנולוגיה זו נכנסה לשוק.
המצב הקיים מייצר חוסר שוויון ברגולציה בין חברות הטלוויזיה בכבלים ובלוויין לבין פרטנר וסלקום, שפועלות על גבי האינטרנט, ומצמצם משמעותית את הסכום הכספי ש־yes ו־HOT מחויבות להשקיע בתוכן מקור ישראלי. הכישלון הזה הוביל לכך שמיזם הסטרימינג של קשת ו־RGE מחכה כבר עשרה חודשים לאישור הרשות השנייה להיכנס לשוק, וייתכן שיוביל לכך שהמיזם יאושר אף על פי שאם היה מספק טלוויזיה על גבי לוויין או כבלים, הוא היה מנוגד לחוק. ההבטחה המרכזית של המשרד בשנה החולפת היא לשקם את חברת דואר ישראל, אשר הגיעה לחדלות פירעון, ולממש את ההבטחה ארוכת השנים להפריט את החברה.
מאיה כהן