פליטות של גזי חממה | צילום: שאטרסטוק
החזית הירוקה
חברות האקלים־טק בישראל מציגות: הרבה דיבורים ומעט מעשים
ההשקעות באקלים גדלות בעולם, אבל לפי דו"ח חדש רק חלק קטן מהסטארט־אפים בישראל עוסקים בבעיות הליבה שאליהן זורם הכסף הגדול. כך נהפוך את התחום למנוע צמיחה
בשנים האחרונות הביעו חלק ממדינות העולם התחייבות נוצצת: עד אמצע המאה הן ישיגו יעד של אפס פליטות פחמן נטו במסגרת המאבק בשינויי האקלים. המשמעות היא שמדינות אלו יפחיתו מאוד את הפליטות שלהן, וגם ישלבו טכנולוגיות לקליטת פליטות שאותן לא יצליחו לקצץ באופן פעיל. אלא שהאתגרים בדרך לשם מרובים, ומרבית הטכנולוגיות שאמורות להתוות את הדרך להשגת המטרות - כלל לא קיימות היום. כאן בדיוק מצויה ההזדמנות עבור יזמים רבים בישראל ובעולם.
עד כמה גדולה ההזדמנות? העולם מתקצב בנדיבות את ההשקעות באנרגיה נקייה, בתקווה להדביק את הפערים ולהצליח להשיג את ההתחייבויות שניפקו מדינות רבות להפוך לניטרליות פחמנית עד אמצע המאה. ההשקעות העולמיות באנרגיה נקייה זינקו בשנה שעברה ב־17%, והגיעו ל־1.8 טריליון דולר, כך לפי דו"ח BloombergNEF. זו רמת שיא חדשה של השקעה שנתית, שיכולה לרמז על חוסנו של תהליך המעבר לאנרגיה נקייה גם בשנה של סערה גיאופוליטית, ריביות גבוהות ועליות באינפלציה. להשקעות הענק יש משמעות נוספת: הזדמנות עבור חברות בעולם לספק את הכמיהה לטכנולוגיות חדשות שיפחיתו את הפליטות.
כ־93 מדינות, האחראיות לכ־79% מפליטות גזי החממה, התחייבו להגיע ליעד של אפס פליטות נטו עד אמצע המאה או לפני כן. המשימה מורכבת מאוד, ודורשת השקעות רבות. אך לא רק מדינות מחויבות לה: כ־40% מחברות ה־500 Fortune מחויבות לאיפוס פליטות. לכך מצטרפות תוכניות ממשלתיות למעבר לאנרגיה נקייה תוך הזרמת הון רב לתחום, ובראשן החוק להפחתת האינפלציה של הממשל האמריקאי, המקצה ישירות 500 מיליארד דולר למימון אנרגיה נקייה; והגרין דיל של האיחוד האירופי המספק תמריצים בגובה 270 מיליארד דולר.
בישראל הרבו בשנים האחרונות הממשלות המתחלפות להשתמש שוב ושוב במונח "אקלים־טק", והבטיחו שבעוד ישראל כושלת בהשגת הפחתת פליטות בהתאם להתחייבויותיה הבינלאומיות - היא דווקא תהפוך לקטר עולמי מוביל שממנו ייצאו בשורות מחקר וחדשנות בתחום ההתמודדות עם שינויי האקלים. אך האומנם לצד ההבטחות הגדולות אכן מתפתח כאן אקו־סיסטם של חברות אקלים־טק שיכולות להפוך את ישראל לשחקנית משמעותית ורלבנטית בשוק טכנולוגיות הפחתת הפחמן העולמי? דו"ח חדש עונה על השאלה הזו, ומציע למקבלי ההחלטות לפתח אסטרטגיית אקלים, לנצל את השעה כדי לנתב את ההשקעות המקומיות לפי הצעת הערך הייחודית של ישראל בתחום, ולסייע לחברות לצמוח בנתיב שאליו זורם ההון העולמי הרב בתחום.
חברת הייעוץ Mile Advisory, המתמחה בתחומי אקלים ואנרגיה, מיפתה את חברות האקלים־טק בישראל, ובחנה כמה מהן אכן מציעות באופן ישיר טכנולוגיות להפחתת פחמן (דה־קרבוניזציה) שהוגדרו על ידי סוכנות האנרגיה הבינלאומית כחיוניות למעבר לאנרגיה נקייה בעולם.
הסוכנות יצרה מגדיר של כ־500 טכנולוגיות אנרגיה נקייה הנדרשות בעדיפות הגבוהה ביותר בשוק לשם הפחתה משמעותית של הפליטות בסקטור האנרגיה - הסקטור האחראי למרבית הפליטות בעולם, כ־75%. יש לכך חשיבות רבה ויש בכך הזדמנות גדולה לחברות, שכן הארגון מדגיש כי כמעט מחצית מהפחתת הפליטות הנדרשת תסתמך על טכנולוגיות שנמצאות היום בשלבי פיתוח. בין היתר מדובר בטכנולוגיות ללכידה ואחסון של אנרגיה וחום, ייצור דלקים סינתטיים וביולוגיים, תחבורה, פתרונות לתהליכי ייצור בתעשייה, ניהול פחמן (לרבות לכידת פחמן) ופתרונות לסקטור הבנייה (חימום וקירור, פתרונות תאורה, בישול, שיפוץ מבנים ועוד).
הניתוח מגלה כי בעוד תחום האקלים־טק בישראל כולל כ־700 סטארט־אפים, רק 152 מהם עונים באופן ישיר על התחומים שהגדירה סוכנות האנרגיה הבינלאומית כנדרשים לצורכי הפחתת פחמן, בעיקר בתחומים כמו אנרגיה, תחבורה ובנייה. אשכול נוסף של 268 חברות עונה על ההגדרה של חברות "מאפשרות" (Enablers) - כאלה התורמות באופן עקיף יותר למאמצי הפחתת הפליטות, כמו, למשל, באמצעות פתרונות תוכנה שיכולים לשמש את החברות בתום הדה־קרבוניזציה.
לחברות אלו חשיבות רבה, שכן הן ממנפות ידע ומיומנויות שמקורם בהובלה של ישראל בתחומי תוכנה ואבטחת סייבר לצורכי אקלים, ויכולות לשמש מרכיבים חיוניים בשוק. בסך הכל, 420 החברות הללו (כ־46% מהסטארט־אפים בתחום האקלים־טק) נותנות מענה ל־75 בלבד מתוך כ־500 הטכנולוגיות שהגדירה הסוכנות כחיוניות (כ־15%) - מה שמציג פער בין ההיצע בישראל לביקוש העולמי. הפערים קיימים גם בתחומים שבהם לישראל יש היצע טכנולוגי חזק יחסית. לדוגמה, במגזר הטרנספורמציה באנרגיה.
אשר להשקעה הממשלתית, עוד לפני הקיצוץ המשמעותי המתוכנן בתקציבי המדען הראשי במשרד האנרגיה, רמת ההשקעה של ממשלת ישראל במחקר ופיתוח במגזר האנרגיה נמוכה פי חמישה - כיחס מהתמ"ג - מממוצע שאר מדינות ה־OECD. ההשקעה הממשלתית הממוצעת במו"פ למגזר האנרגיה כיחס מהתמ"ג במדינות ה־OECD היא סביב 0.02%, אולם בישראל היא עומדת על 0.004% בלבד. זאת אף שהפוטנציאל קיים: יש רעב יזמי גדול וזירה טכנולוגית שמשמשת קרקע פורייה למיזמים פורצי דרך. כך, למשל, ישראל מדורגת בחמש מדינות ה־G20 המובילות במומחיות באנרגיה סולארית. ההזדמנויות שבדרך אף יכולות לשמש מנוע צמיחה לכלכלה הישראלי. כך, למשל, הפחתת פחמן במגזר הבנייה מגלמת שוק שנתי שצפוי להגיע ל־1.5 טריליון דולר עד 2030.
בשנים האחרונות ישראל טיפחה מומחיות בתחומים כמו בשר מתורבת, חקלאות מדויקת ותחליפי חלבון. אך אלה אינם התחומים המרכזיים הנדרשים להפחתה הגדולה ביותר של פליטות הפחמן הנדרשות כיום. לפי הדו"ח, מימון לחברות אקלים־טק ישראליות הגיע בעיקר ממשקיעים מקומיים, דפוס חריג בהשוואה לזירת ההייטק הישראלית, שבה משקיעים זרים מהווים את הרוב. "הפער הזה מצביע על כך שטכנולוגיות הפחמן של ישראל אינן המוקד העיקרי עבור משקיעים גלובליים, שכן הזירה המקומית לא מצויה בהלימה לביקוש ולהיצע העולמי", אומרים מחברי הדו"ח. נוסף על כך, גם ההשקעות הציבוריות במחקר ופיתוח נמוכות בישראל בהשוואה למדינות אירופה.
לאן אפשר להמשיך מכאן? מוריאל לוטן, בעלי Mile Advisory המלווה משקיעים וחברות סטארט־אפ בפיתוח ובניית האסטרטגיה שלהם בתחומי האקלים והאנרגיה, מציעה לממשלה ולמשקיעים לנסח ולאמץ אסטרטגיית השקעה בתחומי האקלים, במיוחד בימים אלו שבהם מקורות המימון הזמינים הולכים ומצטמצמים. ״התקופה הנוכחית מחייבת לבדוק היכן הצעת הערך הייחודית של ישראל מצטלבת עם צורכי השוק העולמי", היא אומרת. "המאמץ העולמי להפחתת פחמן דורש גישה בינלאומית מתואמת, שבה כל מדינה מנצלת את החוזקות הייחודיות שלה כדי לתרום לפתרון מקיף עבור האתגרים המהותיים. ישראל יכולה לקחת תפקיד מרכזי במרוץ העולמי לעבר עתיד של אפס פליטות".
לדבריה, בטווח הקצר והבינוני "ישראל יכולה למנף חוזקות מסורתיות שלה בתחומים כמו תוכנה, אבטחת מידע ובינה מלאכותית, ובכך לסייע בהאצת פתרונות לשוק, תוך אדפטציה של המיומנות שלה לבעיות גלובליות לתחום האקלים המשתנה״.