קטאר מציגה: פרויקט הספורטס וושינג הגדול בהיסטוריה

מדינות דיקטטוריות רבות, המהוות סכנה לעולם החופשי, השתמשו בספורט כדי לקדם את האינטרסים שלהן ולהציג תדמית נאורה. המקרה הראשון והמצמרר ביותר הוא אירוח המשחקים האולימפיים על ידי גרמניה הנאצית ב־1936. המקרה האחרון הוא רוסיה, שקידמה עצמה כאומה מתקדמת וחברותית דרך המשחקים האולימפיים בסוצ'י (2014) והמונדיאל ב־2018 — לפני שחשפה את פרצופה האכזרי במתקפה על אוקראינה בפברואר 2022.

קטאר אינה רוסיה, ובטח לא גרמניה הנאצית, אבל מאז שזכתה באירוח המונדיאל במה שנראה כמו המכרז המושחת בכל הזמנים, היא מנהלת את פרויקט ה"ספורטס וושינג" — טיהור תדמית באמצעות ספורט — הגדול בהיסטוריה של הכדורגל: ניצול מקסימלי של המשחקים לצרכים האסטרטגיים של בית המלוכה הקטארי.

מאז אוקטובר 2008, לקטאר יש חזון לטווח ארוך (Qatar National Vision 2030), שבמרכזו שמירה והגנה על המשאב הטבעי הגדול ביותר שלה: מאגרי הגז הטבעי הגדולים בעולם. כדי לעשות זאת עם מספר תושבים קטן מדי להקמת צבא רציני, המשפחה השולטת בקטאר, אאל ת'אני, החליטה לנצל את משאביה העצומים כדי לגוון את השקעותיה אך גם לייצר בריתות אסטרטגיות עם עסקים ואומות ברחבי העולם.

לצד זאת קטאר, בעיקר מאינטרסים דתיים, הגדילה באופן ניכר את השפעתה על מדינות האזור. בעידודה של משפחת אאל ת'אני תמכה קטאר, בעיקר בעזרת ערוץ אל ג'זירה, בהפיכות האביב הערבי וקידמה הפלת מנהיגים חילוניים במדינות תוניסיה, מצרים, לוב וסוריה. במקביל חיזקה זרמים אסלאמיסטיים, בעיקר של האחים המוסלמים, ברחבי העולם הערבי וגם שמרה על קשרים חמים עם המשטר בטהראן. הקטארים מואשמים במימון טרוריסטים ואפילו בהעברת כספים ל"שופטים מוסלמים", שהורו על הוצאתו להורג של העיתונאי האמריקאי ג'יימס פולי. כמו כן, הקשר בין קטאר לחמאס ידוע לכולם. הקטארים השקיעו מאות מיליוני דולרים בארגון הטרור שרצח ופגע באלפי ישראלים.

קטאר היא מדינה מוסלמית עם 2.8 מיליון תושבים, שמתוכם כ־2.3 מיליון מהם נטולי זכויות אזרח ואדם מאחר שהם עובדים זרים. אין במדינה עיתונות חופשית. מדינה כזו חייבת מכונת כביסה חזקה מאוד כדי לצחצח את תדמיתה, ברמה כזו שתאפשר לה לייצר קשרים אסטרטגיים גם עם המערב: אירופה וארה"ב. ואין מכונת כביסה חזקה יותר מאשר יצרן הכותרות הגדול בעולם — כדורגל. וההשפעה שלה על הכדורגל העולמי היא הרסנית.

בעשור האחרון קטאר עשתה מאמצים כבירים לנצל את הכדורגל כדי לקדם את מטרותיה. זה התחיל עם הסכמים אישיים בשווי עשרות מיליוני דולרים עם דמויות בכירות בעולם, כמו זינאדין זידאן, פפ גווארדיולה, דיוויד בקהאם ואחרים, זה המשיך בקניית אירוח המונדיאל במכרז מושחת עד העצם, וזה ממשיך במה שאפשר להגדיר כהשתלטות על הכדורגל האירופי. לא פחות.

את המאמצים מוביל נאסר אל־חאליפי — שמחזיק במספר תפקידים מרשים: הוא היו"ר של QSI, גוף ההשקעות הקטארי בספורט, שבין השאר שולט ב־beIN, רשת ערוצי ספורט בינלאומית; הוא הנשיא של פריז סן ז'רמן; הוא יו"ר ה־ECA, ארגון המועדונים הגדולים באירופה ושותפה של אופ"א בליגת האלופות; הוא חבר בוועדה המארגנת של מונדיאל 2022; הוא גם נשיא התאחדות הטניס הקטארית וסגן נשיא פדרציית הטניס של מערב אסיה. הוא גם היה שר ללא תיק בממשלה של האמיר של קטאר. לא רע לבן של דייג, ששיחק טניס מקצועי ודרך משחקי טניס הפך לחבר של האמיר.

במרץ האחרון הודחה פריז סן ז'רמן מליגת האלופות על ידי ריאל מדריד במפגש שהציג את הכוח העולה החדש בכדורגל העולמי מול הקבוצה הכי אריסטוקרטית ומסורתית. ההדחה כאבה במיוחד לאל־חאליפי, שבעונה שעברה הצליח לגבש שלישיית כוכבי־על בחוד: קיליאן אמבפה, ניימאר וליאו מסי. עם שריקת הסיום, אל־חאליפי והמנהל הספורטיבי של פריז סן ז'רמן אז, לאונרדו אראוז'ו, ניסו להתפרץ לחדר ההלבשה של השופט ההולנדי דני מקליה ולפי דו"ח השופט "הציגו התנהגות אגרסיבית". אל־חאליפי אף חסם את הדלת בפני השופט ולא נתן לו לצאת מחדרו. לפי הדו"ח של השופט, הוא גם "חבט בדגל של אחד העוזרים ושבר אותו". על פניו, זו התנהגות שאמורה לגרור סנקציות חריפות מצד אופ"א — אבל אל־חאליפי הפך בשנים האחרונות לאחד האנשים החזקים ביותר בכדורגל האירופי ויש לו קשר חם עם הארגון. אחרי הכל, הוא מזרים לאופ"א מאות מיליוני יורו דרך הסכם זכויות שידור עם beIN, הוא מגייס חסויות לכדורגל, ומאחר שעמד לצד אופ"א בסאגת הסופרליג, הוא גם קיבל תפקיד ב־ECA — בדיוק רגע לפני שהארגון הפך לשותף במכרזים על שיווק ליגת האלופות.

ניגוד העניינים זועק לשמים ו"החקירה" שאופ"א הכריזה עליה 24 שעות אחרי האירועים במדריד לא העלתה דבר חריג. ב"פסק הדין" — בעמוד החמישי במסמך בן שישה עמודים על ענייני משמעת כאלו ואחרים — נכתב משהו קטן על לאונרדו אראוז’ו, המנהל הספורטיבי, אך שמו של אל־חאליפי לא הוזכר כלל. שוב, זאת אף שבדו"ח השופט נכתב על ההתנהגות החריגה והאלימה של הקטארי.

אופ"א גם ויתרה לחלוטין על כל עונש מרתיע על עבירות ברורות על חוקי הפייר־פליי הפיננסי, רגולציית הדגל של אופ"א בעשור האחרון, שהיתה אמורה למנוע השקעה לא פרופורציונלית מצד בעלים של קבוצות.

כדי למנוע העברות כספים דרך חברות של בעלים של קבוצות, הוחלט על תקנת "השווי ההוגן" לחסויות. כלומר, בעלים לא יוכלו לשלם בעקיפין לקבוצותיהם דרך חסות של החברה שלהם לקבוצה. רק שפריז סן ז'רמן פשוט לא שמה על החוקים וניפחה את הכנסותיה בצורה לא חוקית לפי הפייר־פליי באמצעות הסכמי חסויות לא פרופורציונליים עם "הרשות לתיירות בקטאר", "קטאר איירווייז" ועוד שורת הסכמי חסות עם חברות קטאריות.

הקבוצה נענשה במכה קטנה על כף היד והמשיכה להתחזק ולתחזק את אחד הסגלים היקרים בעולם בלי שום בעיה. אופ"א הגנה על פריז ופעלה, בעצם, נגד החוקרים העצמאיים שהעסיקה בעצמה כדי שיבדקו את הכנסות המועדונים האירופיים.

אל־חאליפי גם היה אחד האנשים המשפיעים ביותר על שינוי הפייר־פליי, שאחרי השינוי יאפשר לכל קבוצה להוציא 70% מההכנסות שלה על שכר שחקנים. קבוצות באירופה דחפו להגבלה חריפה יותר על הוצאות שכר, אבל באופ"א הלכו עם ההצעה של אל־חאליפי ופריז.

הרגולציה הזו, מן הסתם, תעניק לסן ז'רמן יתרון משמעותי על פני יריבות רבות בצרפת ובאירופה — בטח כשנותנת החסות קטאר איירווייז יכולה לשלם כמה שאל־חאליפי יבקש. אגב, כהערת שוליים, ב־2020 אל חאליפי חמק מעונש בבית המשפט בשוויץ על ענייני שחיתות במכירת זכויות השידור של מונדיאלים 2026 ו־2030. מנהלי קבוצות יריבות, כמו ריאל מדריד וברצלונה, טוענים שפריז סן ז'רמן "מתנהלת לפי חוקים משלה" והביעו חשש שההוצאות שלה על שכר ורכישת שחקנים מעוותות את השוק. והם צודקים.

פריז סן ז'רמן, בזכות הכיסים העמוקים של קטאר, הצליחה להשאיר אצלה את קיליאן אמבפה בהסכם האישי היקר בכל הזמנים, שיכול להגיע עד ליותר מ־250 מיליון יורו לשלוש שנים. במקביל הקבוצה רכשה שחקנים בכ־200 מיליון יורו בקיץ הזה בלבד. לה ליגה, מנהלת הליגה הספרדית, הגישה תביעה נגד ההוצאות של סן ז'רמן, שאותן הגדירה כ"יריקה בפנים של הכדורגל", אבל ללא הועיל.

"המועדונים בבעלות מדינות קרובים מאוד לאופ"א", טען נשיא ברצלונה ז'ואן לאפורטה. "זו שערורייה שמועדון כמו סן ז'רמן הפסיד בשנה שעברה יותר מ־220 מיליון יורו ואיבד יותר מ־700 מיליון יורו בשנים האחרונות, בזמן שהוא מדווח על הכנסות מפוקפקות מחסויות, עם סגל שעלותו עומדת על יותר מ־650 מיליון יורו לעונה. רק כך המועדון יכול להגיע לסיכום עם שחקן כמו אמבפה, כאשר מועדונים שבאמת רשאים להחתים את השחקן אינם יכולים לעשות זאת", נמסר מלה ליגה.

מדוע כל כך מעט אנשים יוצאים נגד ההשתלטות הקטארית על הכדורגל האירופי? קטאר נמצאת כרגע בלב־לבו של תהליך קבלת ההחלטות בכדורגל האירופי ומשתמשת היטב בכסף שלה כדי להשפיע על רשויות הכדורגל המקומיות.

הקטארים במערכת יחסים מעולה עם הרשויות הצרפתיות והממשל הצרפתי. במובנים רבים הם אחראים להכנסות רבות של הליגה הצרפתית דרך הסכמי זכויות שידור והם בעלי נכסים רבים בצרפת. עד כמה היחסים בין קטאר לממשל הצרפתי חזקים? נשיא צרפת עמנואל מקרון דיבר על לבו של אמבפה כדי שזה לא יעזוב לריאל מדריד הקיץ.

ב־2018 הקטארים חתמו גם על הסכם שיתוף פעולה נרחב עם התאחדות הכדורגל האנגלית כדי למנוע פעולת נגד מצד ארגון הכדורגל הוותיק בעולם. הקשרים של קטאר עם בריטניה נרחבים וארוכים. הקטארים שולחים את האצולה שלהם ללימודים בפנימיות הצבאיות הבריטיות, והאמיר של קטאר הוא חבר ב"מסדר האמבט", מסדר אבירות בריטי, שייסד המלך ג'ורג' הראשון.

קטאר משתפת פעולה באופן הדוק גם עם באיירן מינכן, הקבוצה המשפיעה ביותר בכדורגל הגרמני — וזאת למרות מחאת האוהדים. הסכמי חסות משמעותיים נחתמו גם באיטליה, אוסטרליה, ארגנטינה, מרכז אמריקה ועוד. היו בגרמניה ובאנגליה קבוצות שסירבו לשתף פעולה עם הקטארים, במיוחד בכל מה שקשור למשחקי ידידות, אבל המחאות נעלמות כאשר בזכות הסכום שקטאר מעבירה לקבוצה, רוכשים שחקן נוצץ ויקר.

העיסוק העולמי בכוכבים, בכספים הגדולים ואפילו בשחיתויות, הקטנות והגדולות, מצוין לקטאר. כאשר כל העולם מדבר על החוזה של אמבפה או על מערכת היחסים בין ניימאר לליאו מסי, מעטים מדברים על זה שבאוגוסט האחרון קטאר כלאה לפחות 60 עובדים זרים שהביעו מחאה פומבית על כך שלא שילמו להם על עבודתם להכנת המדינה לאירוח המונדיאל.

כשמדברים על קטאר וסן ז'רמן, מתעלמים מניצול עובדים ועבדות של ממש בקטאר עצמה; כשמדברים על הרכש הגדול הבא במחיר שערורייתי, לא מדברים על המחיר השערורייתי בחיי אדם שגבה המונדיאל בקטאר.

קטאר כן היתה נתונה ללחץ בינלאומי לשנות את חוקי העבודה שלה, ואף נעשו בה רפורמות — כולל קביעת שכר מינימום לעובד (275 דולר לחודש), אבל לפי מוסטפא קאדרי, מנהל בארגון זכויות העובדים Equidem, "קטאר שיטתה בכולם במשך שנים. הכל היה כיסוי שמאפשר לקטאר להמשיך באותה הדרך".

כך עובדת המכבסה: על כל ידיעה בדו"ח של אמנסטי על פגיעה בזכויות אדם יש מאות ידיעות על הרכב הפלא של פריז סן ז'רמן; על כל תחקיר על חימוש חמאס או איראן על ידי הקטארים, יהיו מאות כתבות על איך סן ז'רמן מתכננת להילחם בהגמוניה של ריאל מדריד; על כל סיפור של מעצר להט"בים בקטאר, יהיו מאות ציוצים על כך שקטאר מאשרת מכירת בירה מוגבלת במונדיאל; על כל חשיפת פוליטיקאי שלקח כסף מלוכלך מהקטארים, יהיו מאות אלפי כתבות על הכסף שקיליאן אמבפה ירוויח משיתוף פעולה עם הקטארים בשנים הקרובות. קטאר זכתה לשליטה מלאה על מה שמדווחים עליה דרך ניצול העניין הרב בכדורגל. על ידי ניצול המשחק. על ידי ניצול של תקשורת הספורט. קטאר לא צריכה "תעמולה טובה" כדי למשול בנרטיב. יש לה את הכדורגל העולמי בכיס. הוא נוצץ ומבריק מספיק כדי שלא יבחינו מה קורה בכיס השני.