האם אנו במצב של אינפלציה או מכת מחירים?

מהי אינפלציה ומהי מכת מחירים?

שאלה זו נשמעת תיאורטית ואולי כבדה, אך למעשה יש לה חשיבות עצומה בימים אלו והיא יכולה להכריע רבות לגבי המשך מדיניות הריבית העולמית.

מכת מחירים הינה כשמחירי מוצרים או שירותים עולים בצורה חד פעמית, או פתאומית, בין אם באופן יזום (כמו מוצרים ושירותים הנמצאים תחת פיקוח של הממשלה), בין אם כתוצאה מזעזוע חיצוני (מכות טבע שכילו גידולים חקלאיים או השביתו שדות נפט, לדוגמא) ובין אם בשל מבנה השוק (כגון שוק הנפט הקרטליסטי, שנתון להודעות על דעתם של קרטל אופ"ק ורוסיה ויכול לגרום לשינויי מחירים חדים, כפי שנוכחנו אך לאחרונה).

מכות מחירים לא בהכרח תתגלגלנה לאינפלציה, שהיא עליית מחירים מתמשכת.

הדבר תלוי בשאלה אם מדובר במכות מחירים מצד ההיצע או מצד הביקוש והן במחזורי העסקים הכלכליים ובשאלה האם נמצאים בתקופה של צמיחה חזקה, או שמא מיתון.

כשמדובר במכת מחירים מצד ההיצע, ההיצע נוטה לקטון (לעיתים עד כדי מחסור) ולכן המחירים יעלו וההכנסה הפנויה מכל המקורות של משקי הבית לטובת מוצרים ושירותים אחרים תקטן – מה שיוליך לירידה של הביקוש להם ולירידת מחירם (לכל כמות נתונה). יכול להיות שירידת מחירי המוצרים האחרים תקוזז ואולי בכלל תהייה חזקה יותר מעליית המחירים המקורית. ככל שהמצב הכלכלי טוב פחות והכנסות משקי הבית בהתאם – גדל הסיכוי לתרחיש כזה.

כשמדובר במכת מחירים מצד הביקוש – הסיפור שונה. לדוגמא, במקרה של ביקוש כבוש – שמתפרץ. בתקופת הקורונה משקי בית רבים העדיפו, או לא יכלו, לרכוש שורה ארוכה של מוצרים בני קיימא, להחליף ריהוט, מכשירי חשמל, מקררים, מדיחים וכו'. עם תום הסגרים, מיהרו כולם להוציא לפועל רכישות שדחו זמן רב בעל כורחם. היות וההיצע איחר להתאים את עצמו, קפצו מחירי מוצרים ושירותים רבים. זה לא בא על חשבון מוצרים ושירותים אחרים, שעלו אף הם. אירוע כזה, בניגוד לקודמו, כן יכול להניע תהליך של עליית מחירים מתמשכת, במיוחד בתקופות של צמיחה גבוהה, יחסית. ואכן אנו עדים לעלייה מתמשכת כזו בשנה האחרונה.

ואיפה זה פוגש את הריבית?

ריבית עולה על מנת למנוע, או לשכך, עליית מחירים מתמשכת, שכן יש לה נטייה להתבדר ואם כך יקרה – תישחקנה הכנסות משקי הבית לאורך זמן ויהיה קשה יותר לשקמן.

אולם, ככל שמדובר במכת מחירים, בפרט מצד ההיצע, הריבית לא בהכרח תעלה, שכן כאמור התוצאה הסופית שלה יכולה להיות ירידת מחירים כוללת.

בחודש יוני אשתקד התייחס לכך הבנק הפדרלי של ריצ'מונד, ארה"ב. בנייר עבודה שפרסמו חוקריו נכתב כי אינפלציה נקבעת לפי אינטראקציה בין זעזועי היצע, או ביקוש, המשפיעים על רכיבים שונים של סל התצרוכת, לבין המדיניות המוניטרית הננקטת. החוקרים גילו קשר חזק בין זעזועי מחירים לבין עליות מחירים מתמשכות.

לדוגמא, אינפלציית החסר שהשתררה בארצות הברית משנת 2012 ועד 2019 (1.4%+ בממוצע שנתי, לעומת יעד אינפלציה של 2%) נבעה, במחצית הראשונה של התקופה, מזעזועים בשוקי שירותי הבריאות והבנזין ומוצרי אנרגיה אחרים, ואילו משנת 2016 הריבית היא זו שעלתה ונעשתה דומיננטית יותר.

במקרה אחר, לגבי האינפלציה הגבוהה שפרצה עם תום הקורונה, גילו החוקרים כי אמנם המדיניות המוניטרית המרחיבה (ריביות אפס) שננקטה במהלכה הייתה גורם חשוב להתפרצות, אך זעזועים סקטוריאליים (במיוחד בשוקי כלי הרכב) היו חשובים יותר והם למעשה "האשמים" העיקריים להתפרצות האינפלציה בחודשים מאי עד נובמבר 2021.

בשורה התחתונה, קובעים החוקרים כי:

א. אינפלציה אינה בהכרח ולא תמיד תופעה המיוחסת רק לזעזועי מחירים, אלא גם למדיניות המוניטארית שקדמה להם, או באה בעקבותיהם.

ב. ככל שתנוהל מדיניות אמינה יותר, שתוליך לאינפלציה יציבה יותר, כי אז תנודות המחירים שיוותרו הן אלו שייוחסו לזעזועים המחירים.

לנוכח ההבחנות החשובות הללו, חשוב שגם בשיח התקשורתי אצלנו יעמדו על ההבחנה בין מכות מחירים לבין תהליכים אינפלציוניים וכן, איזה חלק מהאינפלציה נגרם ממכות מחירים ואיזה חלק מהמדיניות המוניטארית.

רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות