ה־SEC מאותתת: ארה"ב תסתדר בלי שוק הקריפטו

זה לא משנה אם אתם אוהבים את שוק הקריפטו או לא, השוק שלמדתם לאהוב או לשנוא כבר לעולם לא יהיה אותו דבר אחרי הבליץ המשפטי שספג. בתוך יומיים - בימים שני ושלישי השבוע - הגישה הרשות לניירות הערך האמריקאית (SEC) שתי תביעות רחבות היקף נגד שתי בורסות הקריפטו, שיחד תומכות, לכאורה, ביותר מחצי מהמסחר העולמי בקריפטו.

יו"ר ה־SEC גארי גנסלר הבהיר בשיחה עם רשת CNBC איך לדעתו צריך העולם להיראות אחרי התביעות האלה. "ארה"ב לא צריכה עוד מטבעות דיגיטליים", אמר, "כבר יש לנו מטבע דיגיטלי, הוא נקרא דולר ארה"ב. הוא נקרא יורו. הוא נקרא ין. כולם דיגיטליים עכשיו".

הנתבעת הראשונה היא בייננס (Binance), בורסת הקריפטו הגדולה בעולם במונחי היקפי מסחר, שנגדה הוגשה ב־5 ביוני תביעה ובה 13 כתבי אישום ובהם: הונאת משקיעים ולקוחות; שימוש בלתי נאות בכספי משקיעים; אי־רישום כבורסה, ברוקר או סוכנות סליקה; והצעה למסחר בניירות ערך לא רשומים בכמה אסימונים ובשניים שהיא עצמה הנפיקה — BNB ו־BUSD. בנוסף נטען בכתב התביעה, כי בייננס העבירה באופן חשאי נכסי לקוחות בשווי עשרות מיליארדי דולרים ל־Sigma Chain ולחברה נוספת בשליטת CZ — הכינוי של מייסד ומנכ"ל בייננס צ'אנגפנג ז'או (Changpeng Zhao) — ששמה Merit Peak Limited.

CZ ייסד את בייננס ב־2017, והיא מציעה אפיקים לקנייה ומכירה של מטבעות קריפטוגרפיים ונכסים דיגיטליים אחרים, בתמורה לעמלות נמוכות. החברה הקימה את Binance.US בשנת 2019, לכאורה כישות נפרדת מכל יתר עסקיה, וזאת כדי לעמוד בתקנות האמריקאיות. לפי ה־SEC, הכנסות החברה בתקופה יוני 2018­—יולי 2021 עמדו על 12 מיליארד דולר. בשלב מסוים ניהלה החברה כ־70% מכל המסחר העולמי בקריפטו ונהפכה עם השנים גם למשקיעה פעילה. בין היתר הזרימה חצי מיליארד דולר לטוויטר, במסגרת הצעות הרכישה של אלון מאסק לרשת החברתית — רכישה שהושלמה באוקטובר 2022.

אחת הטענות המרכזיות של ה־SEC היא שבייננס לא באמת הפרידה את עסקיה בארה"ב משאר פעילותה, והייתה מודעת לפעילותה האסורה. לפי כתב התביעה, אמר בדצמבר 2018 ה־COO (סמנכ"ל התפעול) של בייננס לקצין הציות בחברה: "אנחנו פועלים כבורסה לניירות ערך ללא רישיון בארה"ב, אחי".

בנוסף נטען כי אמנם, לכאורה, לא יכלו לקוחות אמריקאים לבצע עסקאות בפלטפורמה העולמית Binance.com, אך במציאות בייננס ו־CZ פעלו כדי לאפשר בסתר ללקוחות אמריקאים גדולים להמשיך לסחור בפלטפורמת Binance.com. לפי תביעת ה־SEC, שלט CZ בסתר בחברה האמריקאית. "כחלק מהתוכנית של CZ ושל בייננס להגן על עצמם מפני הרגולציה האמריקאית, הם טענו בעקביות בפני הציבור שפלטפורמת Binance.com אינה משרתת אנשים בארה"ב, ובמקביל הסתירו את מאמציהם, שנועדו להבטיח כי הלקוחות האמריקאים העשירים ביותר ימשיכו לסחור באמצעותה". בין היתר מצוין בתביעה כי בייננס הנחתה את לקוחותיה האמריקאים להשתמש ב־VPN (רשת פרטית וירטואלית), כדי לטשטש את מיקומם בארה"ב.

שניים מהאישומים מופנים ישירות למייסד החברה. לטענת הרשות, בייננס הבטיחה ללקוחותיה כי היא פעולת לסכל מניפולציות בשוק באמצעות "בינה מלאכותית ואמיתית", אך בפועל היא לא רק כשלה ואז שיקרה לגבי זה, אלא שאותה חברת Sigma Chain שבבעלות CZ הייתה עצמה מקור למסחר מזויף (Wash Trading) — ועוד באמצעות נכסי לקוחות.

ביום הפעילות הראשון של Binance.US, כך נכתב בתביעת ה־SEC, המסחר בין החשבונות של Sigma Chain לבין חשבונות המופעלים בידי CZ או עובדים בכירים אחרים בבייננס היווה יותר מ־99% מהמסחר הראשון בנכס אחד לפחות, לכמעט 70% מנפח הנכס הזה במהלך כל היום — והמצב רק הלך והחריף. "בין 1 בינואר 2022 לבין 23 ביוני 2022 עסקו חשבונות רשת Sigma במסחר מזויף (Wash Trading) ב־48 מתוך 51 נכסי קריפטו שהיו רשומים למסחר בבורסה", נכתב בכתב התביעה, "חשבונות Sigma Chain 'שטפו' שוב ושוב 51 נכסי קריפטו נסחרים מתוך 58 נכסי הקריפטו הזמינים למסחר באותו זמן בפלטפורמת Binance.US". לפי הרשות, בבייננס ידעו כל הזמן שמסחר זה מתקיים, ולא עשו דבר בנושא.

בהודעתם לעיתונות ציינו בבייננס כי הם "מאוכזבים שהרשות בחרה להגיש תלונה נגד בייננס", וכי מדובר בדוגמה נוספת לאופן שבו ה־SEC מסרבת להעניק "בהירות והדרכה לתעשיית הנכסים הדיגיטליים", ואינה נוקטת גישה "מתחשבת וניואנסית, הנדרשת לטכנולוגיה דינמית ומורכבת זו". לפי חברת הנתונים Nansen, זרמו החוצה מפלטפורמת החברה 1.4 מיליארד דולר מאז הודעת הרשות על התביעה — סכום המהווה 2.6% מכלל נכסיה. שלשום ביקשה הרשות לני"ע של ארה"ב להקפיא את כל נכסי בייננס, ולהעביר למשמורת את כל האחזקה בכספי הלקוחות. הרשות גם מבקשת שבייננס תעביר את כל נכסי לקוחותיה לארנקים חדשים עם מפתחות (קודי גישה) חדשים, ושתעביר לידיה תיעוד על כל אלה.

הנתבעת השנייה היא קוינבייס (Coinbase), בורסת הקריפטו הגדולה בארה"ב, ומחברות הקריפטו הציבוריות הבודדות בעולם. אף שמאפייני שתי התביעות דומים — וסובבים סביב השאלה אם שתי החברות איפשרו לניירות ערך לא רשומים להיסחר בפלטפורמות שלהן או לא — הן שונות מהותית בכך שבעוד שאת בייננס מכנים "רשת של הונאה", קוינבייס אינה מואשמת כי פעלה באופן תרמיתי זה.

לטענת ה־SEC, הפלטפורמה של קוינבייס "ממזגת שלוש פונקציות, המופרדות בדרך כלל בשוקי ניירות ערך מסורתיים — אלה של ברוקרים, בורסות וסוכנויות סליקה", כך בכתב התביעה. "עם זאת, החברה מעולם לא נרשמה ב־SEC כברוקר, כבורסה לניירות ערך או כסוכנות סליקה, ובכך התחמקה ממדיניות הגילויים שהקונגרס הנהיג עבור שוקי ניירות הערך שלנו". כשלים אלה מונעים הגנות בסיסיות על המשקיעים, נכתב בכתב התביעה, כמו גילוי נאות, בדיקות שגרתיות ואמצעי הגנה מפני ניגודי עניינים.

עוד נטען שקוינבייס איפשרה ביודעין מסחר בניירות ערך לא רשומים. "כדי לממש צמיחה אקספוננציאלית של הפלטפורמה שלה ולהגביר את רווחי המסחר שלה, קיבלה קוינבייס החלטה עסקית אסטרטגית להוסיף נכסי קריפטו לפלטפורמה, גם כאשר זיהתה שלנכסי הקריפטו יש מאפיינים של ניירות ערך". בנוסף לאותן הפרות, לכאורה, תובע ה־SEC על פלטפורמת ההימור כשירות (המכונה Staking), שמאפשרת ללקוחות להרוויח תמורה עבור השתתפות בבלוקצ'יין "הוכחת הימור". במקרה של Staking ה־SEC כבר נקטה פעולה דומה בפברואר האחרון, כדי לאלץ את סגירת שירות ההימורים של בורסת הקריפטו Kraken. "החברה התריסה במשך שנים מול המבנים הרגולטוריים והתחמקה מדרישות הגילוי" של חוק ניירות ערך בארה"ב, כתבו בתביעה. "פשוט אי אפשר להתעלם מהכללים כי הם אינם לרוחך, או כי אתה מעדיף אחרים", אמר בהצהרתו מנהל האכיפה של ה־SEC גורביר גרוואל (Gurbir Grewal).

במקביל לתביעת הרשות, רגולטורים במדינות אלבמה, קליפורניה, אילינוי, קנטקי, מרילנד, ניו ג'רזי, דרום קרוליינה, ורמונט, ושינגטון וויסקונסין הגישו לבורסה דרישה להגיב בתוך 28 יום ולהסביר "מדוע אין להנחות את קוינבייס לחדול ממכירת ניירות ערך לא רשומים". על פי נתוני Nansen, לקוחות החברה משכו יותר מ־57 מיליון דולר מהבורסה בתוך כמה שעות מהגשת אותה דרישה. מניית קוינבייס צנחה עם הפרסום על התביעה ב־8%, ומאז הונפקה באפריל 2021 צנחה מניית החברה ב־84%, והיא נסחרת היום לפי שווי של 11 מיליארד דולר.

קוינבייס נוסדה ב־2012 ויש לה יותר מ־100 מיליון לקוחות. לפני כשנה — ובתגובה להערות מצד ה־SEC כי ייתכן שהחברה מאפשרת מסחר בני"ע לא רשומים — עלה פוסט בבלוג שלה ובו היא פסקה נחרצות: "קוינבייס אינה סוחרת בניירות ערך, נקודה".

"הסתמכות ה־SEC על גישת אכיפה בלבד, בהיעדר כללים ברורים לתעשיית הנכסים הדיגיטליים, פוגעת בתחרותיות הכלכלית של אמריקה ובחברות כמו קוינבייס, שיש להן מחויבות מוכחת לציות", אמר פול גרוואל (Paul Grewal), היועץ המשפטי של החברה, בתגובה להגשת כתב התביעה והוסיף: "הפתרון הוא חקיקה שמאפשרת לפתח כללים הוגנים באופן שקוף וליישמם באופן שווה, לא ליטיגציה". בתביעתה כינתה הרשות לניירות ערך את "מאמצי הציות" של קוינבייס "מס שפתיים".

התביעות, אף שהן חריגות ברמת ההאשמות נגד בייננס, קוינבייס ובכיריהן, לא הפתיעו. שתי החברות נמצאות בקונפליקט מתמשך עם הרשויות האמריקאיות, אף שכל אחת מהן הקפידה להחזיק, לכאורה, מחלקת ציות מבוססת. רק במרץ האחרון הגישה הוועדה האמריקאית למסחר בחוזים עתידיים על סחורות (CFTC) תביעה ראשונה נגד בייננס והמייסד־מנכ"ל שלה CZ. זמן קצר קודם לכן הורו הרגולטורים לחברה שמנפיקה עבור בייננס את המטבע BUSD לחדול מפעילות.

קוינבייס מהלכת בין הטיפות ביתר יעילות מבייננס. כחברה אמריקאית ציבורית, הפיקוח עליה הדוק יותר, ולמרות זאת היא מצאה עצמה בעימותים חוזרים ונשנים מול ה־SEC. בין היתר נחשף ביולי האחרון כי החברה עומדת בפני חקירה של רשות ני"ע בחשד שאפשרה ללקוחותיה לסחור בנכסים שהיו רשומים כניירות ערך, ובינואר היא הגיעה להסדר כספי של 100 מיליון דולר עם הרגולטורים בניו יורק, על כשלים בניהול הפיקוח שלה על הלבנת הון.

שתי התביעות של ה־SEC מבססות את טענתה ארוכת השנים, שאסימוני קריפטו רבים הם ניירות ערך לכל דבר ועניין, כפי שהוגדרו בחוק האמריקאי, ולכן הם בתחום אכיפתה. אך בין הרגולטורים, החברות והלוביסטים מתנהל סביב טענה זו ויכוח ארוך שנים. בעוד חברות הקריפטו טוענות כי הן צריכות כללים חדשים ומתאימים לפעילותן, טוענת הרשות שהחקיקה הקיימת יכולה להתמודד עם כמה מפיתוחי השוק — בדגש על בורסות מסחר והיחס להנפקת אסימונים.

כך, בין היתר, ולתשומת לבם של פעילים ומשתתפים רבים בשוק, ציינה ה־SEC שורה של מטבעות קריפטו שאותם זיהתה לראשונה כניירות ערך, וככאלה נדרשים מהמנפיקות שלהם רישום והגנה על המשתמשים.

בין היתר מציינים שם את האסימונים Solana (SOL), המשחק Axie Infinity (AXS), Polygon (MATIC), האסימונים של העולם הווירטואלי The Sandbox (SAND), וגם של הפלטפורמה הפופולרית TRON (TRX), המטבע Cardano (ADA), וגם Filecoin (FIL). מי שאינו מעורה בעולם הזה עשוי לראות בשמות הללו בליל מילים חסרות משמעות, אך מדובר בכמה מהפרויקטים והמטבעות המפורסמים והגדולים בשוק הקריפטו, ולפחות בשבעה מתוך 15 המטבעות הגדולים בשוק.

לאורך השנים קרא יו"ר ה־SEC גנסלר שוב ושוב לבורסות הקריפטו להירשם ברשות, ותפיסתה כי מרבית האסימונים המונפקים הם ניירות ערך הייתה ידועה. עם זאת, הבורסות טענו כי הם אינם כאלה. קוינבייס, למשל, יצרה לעצמה הליך פנימי, שבמסגרתו החליטה אם אסימון הוא נייר ערך בסיכון גבוה או לא.

כמובן שיעבור זמן רב עד שהתביעות האלה ייושבו בבית המשפט. ה־SEC בחרה להתמודד עם שתי החברות בעלות האמצעים הרבים ביותר, וקשה לראות אותן מוותרות בקלות על עסקיהן. אם גנסלר מחפש לצנן את השוק ולהגביל את הגישה של הצרכן האמריקאי לאסימונים הקריפטוגרפיים, הוא ככל הנראה ישיג מטרה זו במהרה. רק אתמול הודיעה פלטפורמת המסחר הפופולרית רובינהוד שהיא בוחנת את הסרתם של כמה מטבעות קריפטו — וזאת לאור תביעות ה־SEC.