לינה קאן | צילום: בלומברג
פרשנות
שעת המבחן של הסופרסטארית שנלחמת בענקיות הטכנולוגיה
בשנים האחרונות, ממשלות ברחבי העולם החלו לחשוש מענקיות הטכנולוגיה משולחות הרסן. יו"ר נציבות הסחר של ארה"ב, לינה קאן, היא האדם הנכון בזמן הנכון. בקרב המשפטי המתנהל נגד מיקרוסופט, שרוצה לחזק את מעמדה בשוק הגיימינג, קאן נלחמת לרסן את עמק הסיליקון
בבית המשפט בסן פרנסיסקו מתנהל בימים אלה קרב איתנים. בפינה האחת נמצאת נציבות הסחר הפדרלית (FTC), רשות ההגבלים העסקיים של ארצות הברית. בפינה השנייה, סוללת עורכי הדין של מיקרוסופט, אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם.
תקציר הפרקים הקודמים: בשבוע שעבר, הנציבות הפדרלית גררה את מיקרוסופט לבית המשפט במטרה לחסום את אחת העסקאות הכי גדולות העומדות כיום על הפרק - רכישת אקטיוויז'ן בליזארד (Activision Blizzard), הבעלים של כמה מהמשחקים הפופולריים ביותר בעולם, כמו "קול אוף דיוטי" (Call of Duty) ו"קנדי קראש". תג המחיר של החברה? כמעט 69 מיליארד דולר.
לעסקת ענק כזו יהיו השלכות מרחיקות לכת על שוק הגיימינג, אבל גם על עמק הסיליקון בכללותו. בשנים האחרונות החלו ממשלות ברחבי העולם להבין כי באין מפריע, חברות ענק כמו אמזון, גוגל, מיקרוסופט, אפל ומטא (החברה האם של פייסבוק), צברו כוח אדיר. אלו מונופולים השולטים על תעשיות שלמות, כמו תשתיות ענק, קמעונות, אפליקציות, תקשורת ופרסום.
למעשה, זוהי אחת הסוגיות היחידות בפוליטיקה האמריקאית המפולגת שבה מחוקקים משני צדי המתרס מסכימים כי יש לרסן את כוחן של ענקיות הטכנולוגיה. אלא שעד כה, חברי הקונגרס טמנו ידם בצלחת. כלומר, מי שנאלצה להכריע בשאלה "האם על הממשלה להצר את צעדיהן של חברות הטכנולוגיה?" היא הלכה למעשה ה-FTC, ובפרט - יושבת הראש, לינה קאן (Lina Khan), הרוח החיה בגלגולה החדש של הנציבות הפדרלית.
קאן, בת 34 בלבד, נהנתה מנסיקה מטאורית בחוגי המשפטנים בוגרי אוניברסיטאות היוקרה . בשנת 2017, כתבה קאן, אז סטודנטית למשפטים באוניברסיטת ייל, מאמר בשם "פרדוקס ההגבלים העסקיים של אמזון". בשפה בהירה וקולחת שוזרת קאן את סיפורה של אמזון בסיפורו של תאגיד זיקוק הנפט של ג'ון ד. רוקפלר, סטנדרד אויל (Standard Oil). התאגיד, שהיה לאחד המונופולים הגדולים בהיסטוריה, פורק בשנת 1911 ל-34 חברות.
בפתח מאמרה כותבת קאן: "בנוסף להיותה קמעונאית, [אמזון] הינה פלטפורמת פרסום, רשת שילוח ולוגיסטיקה, שירות תשלומים, חברת אשראי, בית מכירות פומביות, בית הוצאה לאור, חברת הפקות טלוויזיה וסרטים, בית עיצוב אופנה, יצרנית חומרה וספקית שירותי ענן". כלומר, אמזון איננה זירת מסחר נייטרלית, אלא קונגלומרט ענק מתחרה בבתי עסק אחרים שמציעים את מרכולתם דרך אמזון. לשיטתה של קאן, אמזון היא רק מקרה בוחן אחד מובהק לחברות הענק שמציבות מכשולים בפני תחרות בריאה בכלכלה האמריקאית.
במאמרה, טוענת קאן כי החל בשנות ה-70, בתי המשפט בארצות הברית החלו לפרש את חוקי ההגבלים העסקיים בצורה שמרנית ומצומצמת מבעבר. במקום לבחון מיזוגים ורכישות מכמה כיוונים - כמו תחרות, חדשנות והעסקה הוגנת - בתי המשפט מביטים דרך חור המנעול ובוחנים האם העסקה עשויה לפגוע בצרכנים באמצעות העלאת מחירים גרידא. קאן טוענת כי על אף שאמזון שומרת על שביעות רצון לקוחותיה, היא פוגעת במתחריה, דווקא משום שהיא מסוגלת לספוג הפסדים כבדים ולהציע מחירים זולים משמעותית - בדומה למהלכים הטורפניים של סטנדרד אויל. קאן הציעה להחזיר עטרה ליושנה ולפרש את חוקי התחרות האמריקאיים באופן מרחיב, כפי שנהג הממשל האמריקאי עת מפנה המאה ה-20, כאשר פירק את מונופול הנפט של רוקפלר.
המאמר של קאן זיכה אותה בתשומת לב רבה והפך אותה לכוכבת עולה בוושינגטון הבירה. מיד לאחר סיום לימודיה, מונתה קאן לעוזרת של אחד מחברי המועצה של ה-FTC. לאחר מכן, היא הובילה את חקירת הקונגרס בעניין תחרות בשווקים הדיגיטליים.
ב-2021, ארבע שנים בלבד לאחר פרסום מאמרה, נקב הנשיא ביידן בשמה של קאן כאחת מחמשת חברי מועצת נציבות הסחר הפדרלית, שמצביעים האם לחקור ולתבוע חברות שנחשדות בהפרת חוקי ההגבלים העסקיים. שעות ספורות לאחר אישור מינוייה בסנאט, מינה ביידן את קאן לתפקיד יושבת ראש הנציבות, בגיל 32.
להקדים תרופה למכה
באותה שנה, הודיעה מטא על כוונתה לרכוש תמורת 400 מיליון דולר את Within, סטארט-אפ קטן שפיתח יישומון כושר במציאות מדומה, המתיישר עם חזון המטא–וורס של מארק צוקרברג. 400 מיליון דולר זה כסף קטן בעמק הסיליקון, אך הרכישה עלתה על הרדאר של קאן, שמיהרה לתבוע את מטא בבית המשפט במטרה לחסום את העסקה. ההתנגדות המרכזית של ה-FTC היא שהעסקה עשויה להניב למטא יתרון בלתי הוגן בשוק המציאות המדומה. לשיטתה של קאן, תפקיד הרגולטור הוא להקדים תרופה למכה ולחסום עסקאות שעלולות בעתיד להניב תוצאות שליליות, גם בענפי טכנולוגיה שטרם הבשילו, כמו מציאות מדומה. קאן ספגה מהלומה כואבת כאשר הפסידה בתביעה, שהייתה הראשונה שנוהלה תחתיה מראשית כהונתה.
אולם ה-FTC גם נחל נצחונות בהנהגת קאן. בדצמבר, אפיק גיימס (Epic Games), יצרנית "פורטנייט" (Fortnite), הסכימה לשלם 520 מיליון דולר כדי להגיע לפשרה עם ה-FTC. הרגולטור האמריקאי האשים את החברה בהפרת ההגנה על פרטיותם של ילדים ברשת וכי הונתה שחקנים במטרה לגרום להם לבצע רכישות ללא כוונתם. לטענת ה-FTC, אפיק גיימס השתמשה ב"דפוסים אפלים", כלומר שיטות שהובילו לרכישות בלתי מכוונות של אביזרים קוסמטיים ב"פורטנייט", למשל, באמצעות מיקום לחצני האישור והביטול בצורה מבלבלת ובלתי-אחידה על המסך.
בשבוע שעבר, הגישה ה-FTC תביעה דומה נגד אמזון. הנציבות טוענת כי אמזון עושה שימוש באותם דפוסים אפלים במטרה לגרום לאנשים להירשם בשוגג לשירות המנויים שלה, אמזון פריים, ולאחר מכן מערימה עליהם קשיים בממשק המשתמש כאשר לקוחותיה מבקשים לבטל את המינוי.
במקרה של מיקרוסופט, הנציבות שוטחת שתי טענות עיקריות: ראשית, ה-FTC מודעת לכך ש"קול אוף דיוטי" היא אחת מסדרות המשחקים המוכרות והאהובות ביותר בעולם. המשחקים, שיוצאים מדי שנה, גרפו למעלה מ-30 מיליארד דולר עד היום. הנציבות חוששת כי מיקרוסופט, יצרנית האקסבוקס, תהפוך את "קול אוף דיוטי" למשחק אקסקלוסיבי ולא תשיק משחקים חדשים בסדרה לקונסולת הפלייסטיישן - מה שעשוי לפגוע בסוני המתחרה.
יתרה מכך, קאן צופה פני עתיד וחוששת שרכישת אקטיוויז'ן בליזארד תקנה למיקרוסופט שליטה בתחום הגיימינג מבוסס-ענן: בדומה להזרמת וידאו בנטפליקס, שירותי הענן מציעים לבצע את כל העיבוד הגרפי בחוות שרתים מרוחקת ולהזרים את המשחק דרך האינטרנט אל מסך המחשב או הטלוויזיה.
קאן לא נוהגת לצאת לקרבות אבודים מראש, אבל היא ובעלי בריתה מאמינים כי כדי לנצח בטווח הארוך ולשנות את הפרשנות המקובלת של חוקי ההגבלים העסקיים בארצות הברית, עליהם לקחת סיכון, ובחלק מהמקרים, להיות נכונים להפסיד. קאן נחושה לשלוח מסר לעמק הסיליקון: הש"ג כבר לא ישן בשמירה; ענקיות הטכנולוגיה צריכות לחשב מסלול מחדש.