"לא קיים בישראל חוק שאיפשר למשטרה להשתמש בתוכנת פגסוס"

תחקיר "כלכליסט" שפורסם על אודות השימוש של משטרת ישראל בתוכנת פגסוס של חברת NSO כדי לעקוב ולפרוץ לטלפונים של אזרחים ישראלים - חשודים בעבירות פליליות, כמו גם אזרחים שלא היו חשודים, לכאורה ללא פיקוח ובקרה משפטיים מספקים, ממשיך לעורר הדים.

הסנגורית הציבורית הארצית עו"ד ענת מיסד כנען, אמרה היום (ד') כי "בהתאם למידע החלקי שפורסם עד כה, המדובר באמצעי מעקב משוכלל, שיכולותיו עולות בהרבה על אמצעים טכנולוגיים אחרים בהם המשטרה עושה שימוש. האפשרות לשתול במכשיר הטלפון הנייד של אדם תוכנת ריגול, ללא ידיעתו, המאפשרת להאזין בזמן אמת לשיחות ולהודעות, לבצע האזנת נפח, לאכן את מיקומו של אדם, לחדור לכלל המידע השמור במכשיר הטלפון (כגון מיקומי עבר, התכתבויות, חיפושים ברשת האינטרנט וכיו"ב) וכן לחדור למידע השמור בשרתים מחוץ למדינת ישראל – פוגעת בצורה אנושה בזכות היסוד לפרטיות לא רק של בעל המכשיר הרלוונטי אלא גם של כל מי שבא עמו במגע".

הסניגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד כנען | צילום: לע"מ

עוד אמרה הסנגורית הציבורית הארצית כי "אם אכן נעשה שימוש ביכולות טכנולוגיות חריגות אלו, ספק אם הדבר עולה בקנה אחד עם הוראות החוק הקיימות כיום, שכן המסגרת החקיקתית הקיימת אינה מאפשרת קבלת צו המתיר את השימוש במכלול היכולות הטכנולוגיות אודותיהן נסבו הפרסומים". 

על פי הסנגורית הציבורית הארצית, "קיים פער רחב בין המסגרת החקיקתית הקיימת לבין אתגרי הקידמה הטכנולוגית המחייב הסדרה נורמטיבית על ידי המחוקק לאחר דיון ציבורי וחברתי מקיף באשר לכלים הטכנולוגיים בהם ראוי לאפשר למשטרה לעשות שימוש".

לדברי מיסד כנען, "עד שהמחוקק יגשר על פער זה, ובהתאם לקביעות החשובות של בית המשפט בפסק הדין בעניין של בית המשפט בעניין יונתן אוריך – על בתי המשפט מוטל תפקיד חשוב בביצור ההגנה על זכויות היסוד של אזרחי המדינה. על בתי המשפט לאסור על שימוש באמצעים שאינם חוקיים, ואף כאשר מדובר באמצעים חוקיים – לוודא כי המשטרה מבהירה באופן מפורט ומדויק את הכלים בהם בכוונתה לעשות שימוש, ולהגביל את השימוש בכלים אלו כך שלא יפגעו בפרטיותו של אדם מעבר לנדרש".

בשבוע שעבר ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בתיק של יועצי ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, שהמשטרה ערכה חיפוש בטלפונים הניידים שלהם ללא צו מתאים במהלך חקירתם בחשד להטרדת עד המדינה בתיק 4000 שלמה פילבר, ופנתה להסדיר את החדירה לטלפונים החכמים רק בדיעבד. אמנם העליון ביכר את החקירה ובירור החשדות על פני הפרטיות של היועצים בהחלטתו, אולם גם קבע סדרים וסייגים שונים למקרים דומים. 

בהתייחס לכך הסנגוריה הציבורית מדגישה כי "בית המשפט העליון עמד על הצורך בקביעת איזונים ובלמים בנוגע להוצאת צווי חיפוש בחומרי מחשב. בית המשפט קיבל את עמדתה של הסניגוריה הציבורית, אשר צורפה להליך במעמד 'ידידת בית המשפט', לפיה בשל מאפייניו הייחודים של החיפוש במחשב – ובפרט החשש לפגיעה בלתי-מידתית בזכות לפרטיות – יש "לעמוד על קיומן של ערובות מהותיות הולמות ... בין היתר באמצעות קביעת מערך איזונים ובלמים אשר יאפשר לבית המשפט לממש את תפקידו בהגנה על זכויות הפרט".

לדברי עו"ד מיסד כנען, "חשיבות קביעות אלו של בית המשפט העליון מתחדדת שבעתיים נוכח הפרסומים בימים האחרונים בדבר אמצעים טכנולוגיים ייחודיים בהם משטרת ישראל עושה שימוש, לכאורה, ובהם תוכנת המעקב המכונה 'פגסוס' של חברת NSO". 

הסנגורית הציבורית הארצית מסרה עוד ל"כלכליסט" כי "יש חשיבות רבה לערוך בירור מקיף ובקרה על ההתנהלות של גופי החקירה לאור המידע שהתפרסם". 

ממשטרת ישראל נמסר: "בהמשך לפרסומים בהם לכאורה משטרת ישראל משתמשת בתוכנת ריגול כפי שפורסם אתמול בכלכליסט ברצוננו להעמיד את הדברים על דיוקם: אין שחר לטענות העולות בכתבה שפורסמה אתמול. כל פעילות המשטרה בתחום זה הינה ע״פ דין, על בסיס צווי בימ"ש ונהלי עבודה מוקפדים. בתחום זה קיימות מערכות פיקוח ובקרה מוגברות בתוך הארגון ומחוץ לארגון.  משטרת ישראל תמשיך לפעול בנחישות לאכיפת החוק במדינת ישראל".