"החברה הישראלית יכולה רק להרוויח מהעסקת הלומי קרב"

לפני שלוש שנים התקבלו במחלקת משאבי האנוש בחברת אלמה, קורות חיים שצויינו עליהם ראשי התיבות PTSD כאשר חברת ההשמה העירה את תשומת לב סמנכ"לית משאבי האנוש שמדובר במועמד הלום קרב. "בהחלטה משותפת עם המנהלים המגייסים הוחלט להתקדם עם המועמד, להירתם לעניין ולראות בו כשליחות. הוא עבר אצלנו תהליך גיוס הכולל ראיונות לתפקיד משמעותי. בשל הטלטלה הרגשית הכרוכה בתהליך הגיוס, הלומי קרב נוטים שלא לעבור תהליך ראיונות שמלחיץ בפני עצמו וכרוך בסיכון של תשובה שלילית ואכזבה, ולכן יצרנו תהליך עדין ומותאם שמאפשר למועמד למזער את הסטרס", אומרת ענת קינן – סמנכ"לית משאבי אנוש גלובלית בחברת אלמה, המפתחת, מייצרת ומשווקת ברחבי העולם פתרונות בתחומי האסתטיקה הרפואית.

לעוד כתבות בערוץ TRUST

ההחלטה להתקדם עם מועמד הסובל מפוסט טראומה נבעה מתוך הבנה שמדובר באוכלוסיית לוחמים - אנשים עם ערכים של התמדה, נחישות, יכולת עבודה בצוות ועוד – אנשים מיוחדים שמבחינה ערכית הם נכס אנושי לכל ארגון, מסבירה קינן. "זיהינו שיש כאן אנשים בעלי מרכיבי אישיות שאותם אנו רוצים להעסיק. התמורה הדדית – מדובר בעובדים נאמנים, מוקירי תודה ושילובם בצוותים השונים אף מהווה דוגמה לשאר העובדים ומעביר להם מסר חשוב לפיו מקום העבודה ימשיך לתמוך ולהעסיק אותם גם םם ייקלעו לבעיה כלשהי".

ענת קינן, סמנכ"לית משאבי אנוש גלובלית בחברת אלמה | צילום: אוהד ארידן

בישראל יש 5,300 הלומי קרב המוכרים על ידי משרד הביטחון, כך לפי נתוני המשרד לשנת 2022. עם זאת, לפי ההערכות כ-30 אלף אינם מוכרים. רובם המוחלט של נפגעי הפוסט טראומה אינם מועסקים, הם מתקשים לעמוד בלחץ הטמון בתהליך הגיוס וממעטים להופיע לראיונות עבודה. לפי עמותות המסייעות להלומי קרב, מתוך המיעוט הנותר שמצליח לעבור את תהליך הגיוס ומתקבל לעבודה, הרוב לא מחזיקים מעמד לפרק זמן של יותר מארבעה חודשים.

"עובד עם PTSD מאופיין לעיתים קרובות עם נפילות אנרגיה, חולשה פיזית ומצבי רוח משתנים. לדוגמא עבור עובד המועסק באלמה אורגנה פינת מנוחה כדי לאפשר עצירת מנוחה בעת הצורך. צוות הניהול שלו הונחה בהתאם וכל הצוות מודע, מבין ומתחשב. עבור מנהלת המחלקה העסקת עובד מסוג זה דורשת סובלנות וערנות של יצירת גיבוי תמידי, ויחד עם כל אלו, לראות את הערך האדיר של העובד. מדובר מבחינתנו בשליחות. אותו מועמד שהחלטנו לא לוותר עליו אז, עובד אצלנו בהצלחה מזה כ-3 שנים", אומרת קינן.

"החברה הישראלית יכולה רק להרוויח מהעסקת הלומי קרב", אומר ד"ר אורן טנא, מנהל המכון הפסיכיאטרי באיכילוב ומנהל מכון "מנטליקס" לרפואת הנפש בהרצליה. "כיום כמעט כל מנגנוני הפיצוי למתמודדים, מספקים תגמול על נכות, ולא על השתלבות בעבודה, וזה נורא. אדם שיושב בבית מרגיש לרוב כמו אפס, גם אם הוא ברווחה כלכלית. עבודה היא כל כך הרבה יותר מרק כסף. היא קשורה לתחושת הערך העצמי של כל אחד מאתנו, להגשמה, ליצירתיות ולתחושה של יכולת ופוטנטיות. היא גם מאפשרת למתמודד לצאת מעט מסיר הלחץ המשפחתי בו הוא שרוי פעמים רבות".

ד"ר אורן טנא, מנהל המכון הפסיכיאטרי באיכילוב ומנהל מכון "מנטליקס" לרפואת הנפש בהרצליה | צילום: טל גבעוני

"לדעתי אמורים להגיד למתמודדים בדיוק ההפך ממה שאומרים להם היום – לא ניקח לך את הקצבה אם תצא לעבוד – להיפך, נתגמל אותך על יציאה לעבודה. נעשה מאצ'ינג של שקל לשקל. זה במיוחד חשוב כי הלומי קרב יכולים להיות עובדים נהדרים ולהוות חלק חשוב ותורם בכל צוות. עם שמירה על מספר כללי יסוד או עקרונות מנחים די קלים לביצוע, אפשר לאפשר לעובד לתרום ולפרוח - בכך המעסיק מרוויח שלוש פעמים (לפחות) – הוא תורם תרומה אזרחית משמעותית בהעסיקו מתמודד נפש,זוכה לעובד נאמן וחדור הכרת תודה והוא מעביר מסר לכל עובדיו על היות מקום העבודה שלהם - מקום מכליל המאפשר תמיכה והתמודדות עם קושי – מסר חשוב מאין כמותו בעידן הנוכחי", הוא מוסיף.

לדברי רונן סידי, פסיכולוג קליני בבית חולים "העמק" ובקליניקה פרטית, מתמחה בטיפול בתגובות קרב ובפוסט-טראומה על רקע צבאי, מנחה סדנאות לעיבוד חוויות לחימה לצוותים מיחידות מובחרות, ככל שאדם עם PTSD מקבל מעטפת תעסוקתית מתאימה יותר לצרכיו, כך הסיכויים שלו יותר טובים להחזיק עבודה יציבה, זוגיות בריאה ועוד. "הרבה מעסיקים שרואים מועמד עם פוסט טראומה זה מעורר אצלם חששות, אבל זה לא תמיד זה מעוגן במציאות ולעתים אף מבוסס על סטיגמות שגויות. יש צורך לספק ליווי לכל מעסיק, להסביר איך הוא יכול לסייע, איזה התאמות הוא יכול לעשות כדי להעסיק הלומי קרב".

"בצה"ל בוחרים את האנשים הכי איכותיים שהם יכולים למצוא ליחידות הקרביות, אלו גם האנשים שהתנדבו לתת לצה"ל לסכן את הגוף והחיים שלהם ואלו גם האנשים שייתנו לארגון את כל כולם. בוגרי שירות קרבי באים עם אותו סט מרשים של יכולות ומוטיבציה לארגון עסקי. גם עם כל המגבלות, לארגון עסקי יש הרבה מה להרוויח מהעסקתם. מדובר באנשים שיש סיכוי גבוה ייתנו את הנשמה לארגון, כפי שנתנו את הנשמה לצה"ל בצעירותם. זה המבנה האישיותי שלהם", הוא אומר.

רונן סידי, פסיכולוג קליני בבית חולים העמק בעפולה | צילום: יח"צ

במיקרוסופט ישראל השיקו לפני שנה מסלול הכשרה טכנולוגי המיועד לחיילים משוחררים המתמודדים עם פוסט טראומה בעקבות שירותם הצבאי בשיתוף עם מכללת סלע, קופת חולים מאוחדת ועמותת נט״ל, המסלול נמשך כארבעה חודשים, מותאם במיוחד עבור המשתתפים ומספק להם את כל התנאים על מנת שיוכלו להשתלב בשוק ההייטק.

"מיקרוסופט, שפועלת בישראל מזה שנים רבות, פועלת רבות לטובת צמצום הפערים החברתיים הקיימים בה. למטרה זו, למיקרוסופט ישראל תכנית מדינתית שנועדה לחזק את הכלכלה המקומית ולהשפיע באופן חיובי על החברה. מיקרוסופט בוחרת לפעול ולהפעיל תכניות במקומות שבהם היא יכולה להגיע לאוכלוסיות מוחלשות ולהביא לשינוי אמיתי. אחת התוכניות המרשימות של החברה היא התוכנית לשילוב חיילים משוחררים שסובלים מפוסט טראומה. רבים מבוגרי שתי תוכניות ההכשרה מועסקים בתעשייה", אומרת עו"ד הילה היבש, סמנכ"לית ייעוץ משפטי, קשרי ממשל ואחריות חברתית במיקרוסופט ישראל.

לדבריה מיקרוסופט מעסיקה בעצמה מספר עובדים עם פוסט טראומה בישראל. "מההכשרה ומהשיחות שמיקרוסופט עורכת עם בוגרי התוכנית שרובם כבר מועסקים בתעשיית ההייטק, הקורס שינה לרבים את החיים, גם במעטפת המשלימה שהעניקו להם כחלק מהקורס וגם מעצם היותם חסרי ניסיון (ג'וניורים) דבר המקשה עוד יותר לקבלה לעבודה בתחום. מלבד תוכנית זו במיקרוסופט גם אימצו חיילים משוחררים הלומי פוסט טראומה כחלק משיתוף פעולה עם עמותת "בלב אחד", כחלק מהתוכנית מיקרוסופט מעניקה סדנאות, מנטורינג ואירוח במשרדי החברה זאת במטרה להעלות את המודעות למצב", היא אומרת.

הילה היבש, סמנכ"לית ייעוץ משפטי, קשרי ממשל ואחריות חברתית במיקרוסופט ישראל | קרדיט: ענבל מרמרי

כמה מעקרונות העבודה כאשר מעסיקים אדם הסובל מהלם קרב לפי טנא הם:

1. אין תבנית מתאימה לכל אחד ולכן חשוב לשמור על ערוץ תקשורת פתוח. "צריך לזכור שמדובר במתמודדים שעסוקים כל העת בהסתרת התסמינים מכל סביבתם, הם הפכו מומחים לכך. הסתרה, כמעט תמיד תוביל לתסכול לנוכח קשיים בלתי צפויים ואז להתפרצות – ולעזיבת מקום העבודה. חשוב לשבור את המעגל הזה. ככל שלמעסיק יש יותר מידע, ככל שהעובד ירגיש פחות צורך להסתיר ויותר חופש לשתף, יהיה קל יותר לסייע לו. חשוב להרגיע את המעסיק ולהגיד שלא מצופה ממנו להיות מטפל בעצמו. מספיקה הקשבה אמפטית. היינו לנסות לשים את עצמנו בנעליו של העובד, ולשדר מסר פשוט – שניתן לעבוד יחדיו כדי להקל על קשיים מיוחדים שנובעים ממצבו".

2. הפחתת רעשים. "אחד הדברים שהכי מפריעים להלומי קרב, או כל מתמודד עם PTSD היא רגישות ניכרת לרעשים, ודריכות גבוהה. כך שלהושיב מתמודד באיזור יותר שקט של חלל משותף לדוגמה, או בחדר פרטי אם ניתן, ולמקמו באיזור בו יוכל לראות את החלל מולו ולא להיות מופתע אם מישהו מגיח מאחוריו – די בכך כדי לתרום לעתים תרומה משמעותית מאוד לרווחת העובד".

3. גמישות בשעות ובמיקום העבודה. "הלומי קרב פעמים רבות מתקשים לישון טוב, אז לאפשר להם שעות עבודה יותר גמישות במידת האפשר או לאפשר שעות עבודה מסוימות מהבית - יכול מאוד לעזור". בנוסף, צריך לבחון שלא מוטל על העובד עומס גדול מדי שעלול להסב סטרס משמעותי. "גם כך העובד מתמודד עם סטרס, אז מומלץ לנסות לפרק מטלות גדולות ליותר קטנות. זה מאפשר לעובד לעבוד עם פחות לחץ, וגם לשמר יותר ריכוז בכל מטלה, בעיה שמטרידה הרבה פעמים מתמודדים עם PTSD".

4. ללמד את הצוות על PTSD בהסכמת העובד. "זה יאפשר שיח יותר חופשי בין חברי הצוות, והבנה של הצרכים המיוחדים של העובד המתמודד. זה מקדם חברות ותחושת 'ביחד' במקום העבודה. העובדים מרגישים שהם עושים שינוי חברתי, בנוסף לעבודה הרגילה – וזו תרומה אדירה לגיבוש הצוות", אומר טנא.

5. לפי רונן סידי, אחד הדברים החשובים הוא לשאול את האדם מה הטריגרים שלו, אילו דברים יכולים להפעיל אותו, מה עוזר לו לווסת את עצמו ולתת את האפשרות לבטא את עצמו. "ברגע שמקום העבודה מבין את העניין ומגלה רגישות, מדובר לרוב בהתאמות פשוטות ולא בדברים מסובכים. הממונים לא מבינים הרבה פעמים למה האדם עם PTSD מתנהג בצורה מסוימת, למה מתעצבן, למה הוא דרוך כל הזמן. אפשר לטעות ולחשוב שאדם כזה הוא חסק מוטיבציה, לא יציב או לא מחויב לעבודתו. ברגע שהמעסיק מקבל הסבר על הדברים האלה, הרבה מההתנגדות והכעס של המעסיק חולפים".

* ערוץ TRUST של כלכליסט בשיתוף שופרסל נולד מתוך רצון להוביל חברות לקחת אחריות בתחום האימפקט ולייצר שינוי דרך פרויקטים בעולמות ה-ESG.