״הטבח עלה מיליארדים לחמאס. גם את הבונקר הפיננסי שלהם חייבים למוטט"

ד”ר שלומית וגמן־רטנר, את מומחית למימון טרור ואף העדת בפני הסנאט האמריקאי בנושא בשבוע שעבר. חמאס אולי כבר שייך לעבר, אבל מה עוד אפשר לעשות כדי למנוע מחיזבאללה להתעצם כלכלית?

"לצערי, חמאס עוד לא גמור, הוא עדיין ארגון עם תשתית מאוד משמעותית. מיטוט פיזי הוא הכרחי, אבל לא מספיק לבדו. צריך למוטט את חמאס גם כלכלית, לא מספיק לפוצץ את הבונקר הפיזי, חייבים לפוצץ את הבונקר הפיננסי שלו. כי אחרת הוא ימשיך להתקיים. הכסף של חמאס לא מוחזק במזומן, ולכן בדיוק כמו שהיה עם איראן ובעבר עם דעאש, יש הרבה עבודת איתור, חילוטים והקפאה של חשבונות בבנקים השונים. זה משהו שישראל לא יכולה לעשות לבדה, אלא דורש מאמץ בינלאומי. במלחמה מול דעאש הייתי בצוות שעבד על איתור ומעקב אחר חשבונות כחלק מהעבודה של FATF — כוח משימה בינלאומי למעקב אחרי כספי פשיעה וטרור — ובכל ארבעה חודשים הוצאנו דו"ח מודיעיני לגופי ביון בכל העולם. יצרנו לחץ עולמי שחשף את כל התשתית הפיננסית של דעאש מהבנקים בעיראק, עבור בסחר בעתיקות ועד קריפטו, שישראל היתה הראשונה להצביע על כך שדעאש התחיל להשתמש בו".

יש תחושה שחנק כלכלי תמיד נעשה בדיעבד ולא בזמן אמת. מה למשל נעשה היום בהקשר של חיזבאללה?

"יכולנו להיות יותר אקטיביים בכל הקשור לחמאס אם היתה תפיסה בכל העולם, כולל בישראל, שזה ארגון שצריך להילחם בו עד חורמה. אבל זו לא היתה התפיסה. אף שחמאס הוכרז כארגון טרור על ידי ארה"ב, הרבה בעקבות מאמץ של ישראל, טיפול בצד הפיננסי שלו לא היה בראש סדר העדיפויות של אף אחד. הקונספציה היתה שמזינים את חמאס כלכלית, וכך הגענו ל־7 באוקטובר. לחיזבאללה יש הרבה יותר כסף מאשר לחמאס ומקורות המימון שלו מסועפים עוד יותר, כך שכדי לטפל בו פיננסית דרושה קואליציה עולמית. אנחנו לא באמת יודעים כמה חיזבאללה מעורב בכלכלה הלבנונית ומה החלקים הלגיטימיים ומה פחות. זה אגב נכון גם לגבי הרשות הפלסטינית, שהיא גוף ממשלתי אשר מעולם לא נעשתה עליו ביקורת ושיקוף ברמה שנדרשת היום ממדינות".

על דרכי המימון של חמאס: איראן וקטאר העבירו מאות מיליוני דולרים בשנה. בנוסף חמאס לוקח חלק מהמסים של תושבי עזה, ויש לארגון גם תיק השקעות ונדל"ן גדול"

בסנאט דיברת על איך מפרקים פיננסית ארגון טרור, מהם האתגרים המרכזיים?

"אחד האתגרים הגדולים במעקב ועצירה של מימון טרור הוא שלרוב לא מדובר בסכומי כסף גדולים. כל ההתקפות של 11 בספטמבר ביחד עלו לאל־קעידה רק חצי מיליון דולר. הפיגוע בתיאטרון הבטאקלאן בפריז עלה מאות אלפי יורו בודדים, בעיקר על נשק וכרטיסי פרי־פייד לסלולריים. זה מייצר קושי עבור כוחות משימה בינלאומיים כמו FATF למשל, שהוקם כדי להילחם בפשיעה כלכלית, ושם לרוב מדובר בסכומי כסף גדולים מאוד. המאפיין השונה הנוסף בטרור לעומת הפשיעה הכלכלית הוא שפושעים מלבינים כסף שחור ואילו בטרור זה בדיוק הפוך — כסף לבן, שלעתים קרובות מגיע מתרומות או ממטרות הומניטריות, הופך לשחור. לכן ארגז הכלים שנבנה להתמודדות עם פשיעה לא מתאים".

כמה עלתה ההתקפה של חמאס?

"ההתקפה של חמאס ב־7 באוקטובר היא כן אירוע יקר, ברמה של מיליארדי דולרים: החל מהאימונים הרבים, הכמות העצומה של כלי הנשק וגם המנהרות שנבנו מראש".

מהם מקורות המימון של חמאס פרט למזוודות הדולרים של הקטארים ונתניהו?

"המימון העיקרי הוא אכן מדינתי. איראן, למרות מצבה הכלכלי הקשה, מעבירה בין 30 ל־100 מיליון דולר לחמאס מדי שנה. קטאר הוסיפה עוד בין 200 ל־450 מיליון דולר. בנוסף ישנם המסים של תושבי עזה שחמאס לוקח חלק מהם. ערוץ משמעותי נוסף הוא תיק השקעות ונדל"ן גדול, של מיליארדי דולרים, שמייצר דיבידנדים ותשואה שנתית של עשרות מיליוני דולרים. אלה רשומים דרך הרבה חברות קש שיקשו על זיהוי הבעלים הסופי של הכסף".

יכול להיווצר מצב שבו חברות ניהול השקעות מכובדות מנהלות תיקי השקעות עבור חמאס?

"זה יכול לקרות ולכן אנחנו מאוד מקפידים בבדיקה להגיע עד החברה האחרונה במבנים המסורבלים. אבל רוב הנכסים מנוהלים על ידי גופים פיננסיים במדינות המפרץ".

איך פריחת חברות הפינטק משפיעה על דרכי המימון של ארגוני טרור?

"קמפיינים רבים של תרומות אכן מפנים לחברות כמו פייפאל, ראפיד, סטרייפ או פיוניר כדי לנצל את הפעילות הלגיטימית לתרומות לחמאס. זה ערוץ שמייצר להם עוד עשרות מיליוני דולרים בשנה. אני כבר באותו יום שבת נתתי הוראה אצלנו בראפיד לחפש לפי מילות מפתח כמו Gaza Now ורבות נוספות כדי לזהות שלא ננוצל להיות ערוץ מימון של חמאס ותרומות זה. מאז 7 באוקטובר קהילת הפינטק התגייסה כולה ובתוך דקות נוצרו קבוצות ווטאספ מהתעשייה יחד עם אנשי 8200 שהתיישבו לעבוד. היה ברור שאחרי התקפה כזאת תהיה קפיצה בקמפיינים של קבוצות שקשורות לחמאס, וכל החמ"לים בפינטק ממשיכים לעבוד גם היום, כולל בראפיד, על חסימת חשבונות ועדכון גורמי האכיפה. זו פעם ראשונה בהיסטוריה שהציבור מייצר באופן אפקטיבי ומהיר מודיעין עבור גופי אכיפה, נוצר פה ממש מצב של מיקור המונים".

בישראל כולם מסורים למטרה, אבל איך חברת פינטק בעולם או גורם בנקאי יכולים לדעת שקמפיין מעביר בסוף את הכסף לחמאס?

"לעתים קרובות אנשים תורמים מבלי לדעת בכלל שתרמו לחמאס כי זה ממותג כתרומה עם שם תמים. כאן נכנסת החשיבות של העבודה בישראל וברמה העולמית לעדכון כל המערכות הפיננסיות למי באמת מגיע הכסף והשיטה היא הכרזות. ההכרזה החזקה ביותר היא של מועצת הביטחון של האו"ם. הבעיה היא שבגלל החברות של רוסיה במועצת הביטחון קשה להביא היום להכרזות כאלה. הדרגה השנייה היא הכרזות ברמת המדינה, רצוי על ידי ארה"ב והאיחוד האירופי כי במקרה כזה נחסמות כל העסקאות בדולר וביורו ורוב העסקאות בסופו של דבר עוברות דרך המטבעות האלה. בארה"ב התעוררו ועשו בחודש האחרון הכרזות על הרבה גורמים שקשורים לחמאס, לא רק על ארגונים, אלא גם על אנשים ואפילו על צ'יינג'ים — אבל זה מעט מדי, ומאוחר מדי".

על העמדה כלפי האקדמיה בארה"ב: הפסקת התרומות לאוניברסיטאות בארה"ב היא טעות דרמטית. במקום זאת צריך להתנות את המשך מתן התרומה בשינוי תכנים, כך שישקפו גם שיח פרו־ישראלי"

גם צ'יינג'ים הם כלי להעברת כספים לחמאס?

"הכסף עובר במגוון דרכים, החל ממזומן, בסחורות, בצ'יינגים, וכמובן בקריפטו. גם ממשלת ישראל בשנים האחרונות, כחלק מהקונספציה, איפשרה העברת כספים — וזאת חרף ההתנגדות של הרשות לאיסור הלבנת הון, אבל זה לא חלק הארי של הכסף. הכסף הגדול זורם מאיראן דרך לבנון או טורקיה, גם בהברחות קלאסיות של מזומן באמצעות בלדרים. דרך יצירתית יותר היא כסף איראני שבאמצעותו נרכשים דברים כמו צעצועים או שוקולד בטורקיה ונמכרים בעזה, אבל כל התמורה הולכת לחמאס ואת זה הכי קשה לתפוס".

גולת הכותרת היא הקריפטו שהפך, בדיוק כפי שחששו, לגן עדן לכסף שחור.

"חמאס משתמש בקריפטו מאז 2019 וישראל הכריזה על כמה ארנקים דיגיטליים כמזוהים עם חמאס עוד ב־2020. טכנולוגיה יכולה להיות טובה או הרסנית, אבל היא תתקיים איתנו או בלעדינו, הדרך היא לנהל את הסיכון שם. גם ב־FATF הבינו כבר לפני כמה שנים כי הקריפטו הוא אחד הסיכונים הגדולים בתחום וטוענים כי לכל גורם שמפעיל ארנקים ופלטפורמות יש אחריות לברר מי הלקוח. הקריפטו כרגע אפיק מדוד אבל אם לא ינוהל — הוא יהפוך להיות ענק".

בשבוע שעבר נשאת הרצאה באוניברסיטת הרווארד שכותרתה "מימון טרור". ההודעות על ההרצאה עוררו סערה, האבטחה תוגברה וזאת לאחר שגם השם נבחר בקפידה תוך קבלת החלטה לא להזכיר את השם המפורש חמאס בכותרת. איך זה להיות מרצה ישראלית בקמפוס שמתגלה ככר פורה כל כך לאנטישמיות?

"הקמפוס מאוד פוליטי והיה לא מעט לחץ לקראת ההרצאה שלי, אבל זו הדרך מבחינתי להשפיע על השיח בצורה אמיתית כי אם לא הייתי שם, הסטודנטים היו נחשפים רק לצד אחד, רק להיבט של הבעיות ההומניטריות. ישראל חייבת ללמוד לרדד את השיח לרמת הטיקטוק ולהסביר מה זה 'מהנהר לים'. עבור רוב מי שצועק את זה מדובר פשוט בבורות שמשולבת בהזדהות אוטומטית עם החלש".

כמה אפקטיבית הדרך של ביטול התרומות להרווארד, כפי שעשתה משפחת עופר, ואוניברסיטאות אחרות לאחר תגובתן המגומגמת לטבח בעוטף?

"הפסקת התרומות היא טעות דרמטית. צריך להשתמש בתרומות כדרך להשפיע. הרווארד היא אוניברסיטה מאוד עשירה עם תיק של 50 מיליארד דולר ועם כל הכבוד לתרומות החשובות של המשפחות היהודיות, ברמה הפיננסית זה לא באמת מזיז לאוניברסיטה. הגישה צריכה להיות שונה, כי בכל מקום שבו נמצא ישראלי או יהודי זה מאזן את השיח ומצבנו טוב עשרות מונים. לכן זו טעות להיעלם מהחדר שבו מתקבלות ההחלטות. מי שיש לו יכולת פיננסית להשפיע על הלמידה במקום שבו מחנכים את דור העתיד של המנהיגים — צריך להתנות את המשך התרומה בשינוי תכנים, כך שישקפו גם שיח פרו־ישראלי".

כמה משמעותית ומשפיעה ההודעה של קרנות גידור ופירמות עורכי דין גדולות כי לא יקבלו לעבודה סטודנטים שמשתתפים בהפגנות "מהנהר לים"?

"זה בדיוק סוג הלחץ הנכון, וטוב שהוא לא מגיע מישראל, אלא מארה"ב. מכתב הפירמות הוא לא רשימת משרדי עורכי דין יהודים, אלא של כל הגדולים. זה מאוד מטריד את הסטודנטים. חשוב לזכור כי הסטודנטים בקמפוסים היום, זה הדור הראשון שנולד כבר אחרי 11 בספטמבר והם לא מבינים עד הסוף מה זה טרור".