ישראל וארה"ב חייבות לשלב ידיים בתחום הבריאות

בביקורו האחרון בארץ ביולי נשיא ארה"ב ביידן וראש הממשלה לפיד חתמו על "הצהרת ירושלים", הביטוי המובהק לשותפות האסטרטגית בין המדינות והסכמה על החזון והערכים המשותפים. בהצהרה החשובה כתבו אודות שיתוף הפעולה בין ארצות הברית וישראל והיא אף פרטה את התחומים - מדע וטכנולוגיה, מודיעין וצבא, שינוי אקלים, ביטחון תזונתי – ורק בסוף, צוינה - הבריאות.

למרות מגיפת הקורונה וההבנה שנחתה על כולנו עד כמה המשמעות של תחום הבריאות היא קריטית לחיינו ועד כמה האיום על הבריאות שלנו הוא איום ממשי – כיום בתחום הבריאות, בניגוד לתחומי הביטחון, הסייבר והאנרגיה, אין שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל וארה"ב. הקונגרס האמריקאי אמנם העביר בשנה שעברה חוק שמורה על שיתוף פעולה בתחום וקיימים הסכמים בין המדינות, אך אלו נותרים ברמת הצהרת כוונות. שיתוף פעולה אסטרטגי נרחב בתחום הבריאות הוא צו השעה.

ראשית, שיתוף פעולה בתחום יאפשר להגביר את המוכנות של מערכת הבריאות הישראלית, שכיום סובלת מפערים חמורים לעתות חירום. מגיפת הקורונה, שהייתה כנראה נשמעת לרובנו כתרחיש דמיוני לפני שלוש שנים הבהירה ביתר שאת את הצורך להכין את מערכת הבריאות לתרחישי קיצון נוספים – ממגפה נוספת, אסונות טבע ועד מלחמה. יש שיטענו כי כבר היום קיים שיתוף פעולה בתחום מוכנות מערכת הבריאות למלחמה, שנובע בין היתר מהקשר ההדוק לתחום הביטחון, אולם, עלינו לעגן אותו כתחום אסטרטגי – ולהרחיב את היריעה תוך מתן דגש על מערכת הבריאות הציבורית.

שנית, שיתוף הפעולה יאפשר התקדמות באחת הסוגיות שמטרידות את ראשי מערכות הבריאות בארץ ובעולם – איום מתקפות הסייבר על מתקני בריאות – החל מבתי חולים שלמים, דרך מתקנים רפואיים כגון מערכות דימות ואחרות המחוברות לרשת, ועד קוצבי לב והתקנים אחרים. ברור לכל כי מדובר באחד האיומים הגדולים ביותר לבריאות הציבור ולכלכלה. יחד עם זאת ברור שהבעיה גדולה מכדי שחברה או מנגנון אחד יפתרו אותה לבד. רק יחד, נוכל להאיץ את פתיחת השוק, להסיר עקבות וכך לאפשר לטכנולוגיות ורעיונות חדשים לספק פתרונות.

במדינת ישראל נמצאים גם טובי החוקרים ומעבדות מובילות בתחומן בעולם. עלינו להקים ולייצר שיתוף פעולה בין מחקרי פיתוח וחדשנות בתחום - ממוסדות אקדמיים ועד בתי חולים. אנו מוכרחים להמשיך ולשאוף לקדם מחקר ופיתוח רפואי תוך יצירת ערך מוסף לעולם כולו. ישראל וארה"ב, בידידות רבת שנים, ובסלילת דרך באמצעות המדע, עם חזון משותף של קידמה יוכלו להביא לבריאות משופרת בישראל, בארה"ב וגם במדינות נוספות.

לא סתם פייזר השיקה את חיסוני הקורונה בישראל. למרות ואולי בגלל שישראל שוק קטן, יש בו יתרונות משמעותיים לחברות המפתחות טכנולוגיות חדשניות. מערכת הבריאות של ישראל היא מהמובילות בעולם. כל אוכלוסייתה נמצאת בארבע קופות חולים וישנם נתונים לגבי כל האוכלוסייה באופן דיגיטלי עד 25-30 שנה אחורה. בישראל ישנם רופאים וצוותים רפואיים מצוינים והמערכת מאד יעילה. אותן סיבות יכולות לשמש בעבור כמעט כל טכנולוגיה חדשנית אחרת. עם מיתוג נכון ניתן להפוך את ישראל למקום הראשון בו חברות ירצו להשיק את מוצריהן והטכנולוגיות החדישות ביותר. ראשית ירוויחו החולים מכך שיהיו הראשונים לקבל את הטיפולים החדשניים ביותר. שנית הכלכלה הישראלית תרוויח מכך.

שיתוף פעולה עם ארה"ב בנושא יהיה win-win לתעשייה ולכלכלה האמריקנית והישראלית. עדיף שעה קודם כי ישראל יכולה להיות אבן שואבת של פיתוח וחדשנות בתחום – בסיס נוח למרכזי מחקר של חברות בינלאומיות והנעת שיתופי פעולה גלובליים לקידום משמעותי של שירותי הבריאות.

מן העבר השני, אנו קרובים יותר מתמיד לשימוש ברפואה מרחוק, ורפואה מותאמת אישית. בריאות דיגיטלית צוברת תאוצה וטכנולוגיות חדשניות מגיעות לישראל וממנה, אך הפער בין הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות הבריאות בישראל לבין המימוש ענק. כדי לממש את הפוטנציאל האדיר להשקעות בתחום הבריאות בישראל במסגרת שיתוף פעולה אסטרטגי, ניתן יהיה כך אנו מקווים להביא להסדרת תהליכים רגולטורים יוכלו לוודא שארה"ב תהווה קרקע יותר נוחה לחברות הישראליות ותאפשר מעורבות וכניסה שלהן לשוק הבריאות האמריקאי ביתר קלות ומהירות מאשר היום. כדי לייצר זאת על כל הגופים הפועלים לשלב ידיים, רשויות, לשכות, ארגונים ולפעול יחד להסרת חסמים.

עודד רוז הוא מנכ"ל לשכת המסחר ישראל-אמריקה