יהיה וואו: 10 טכנולוגיות שהאנושות תאמץ בעשור הקרוב

העתיד הוא ללא ספק מקום גדול מדי. הרבה יותר גדול מהחיים שלנו, לצורך העניין. מפאת מימדיו הבלתי מושגים, קשה מאוד לדמיין כיצד תיראה הטכנולוגיה בקצהו - גם נוכח העובדה שבימינו קשה לדמיין גם כיצד היא תיראה עוד חודשיים וגם בגלל שלעתיד, כנראה, אין קצה. הכל, בעצם, יכול לקרות בעתיד הרחוק והפחות נראה לעין: טיסות צ'רטר ברחפת סולארית לעתיד ולעבר, המרת מיקום גיאוגרפי בפקודה קולית, התאמה אישית אוטומטית של מזג האוויר בחוץ, החלפת פנים בלחיצת כפתור, טיפול שיניים באמצעות נמלים רובוטיות, מדבקת חזה המאפשרת לנשום ולקיים חיים משגשגים מתחת למים - בקיצור, כיד הדמיון.

כיף להשתעשע בזה, אבל לשם כך יש את ארתור סי קלארק, אייזק אסימוב, טרי פרצ'ט ו"מראה שחורה". כל עוד לא נראית באופק המצאה שהופכת את בני האדם ליצורים שאורך חייהם מתקרב לזה של עצים, אי אפשר באמת להיכנס למוד של ציפייה והתרגשות לקראת העתיד הרחוק הזה. אנשים, לפחות אלה החיים על פני האדמה כיום, זקוקים לאופק שנמצא בטווח ידם כדי לנסות לתפוש אותו - כלומר, משהו שכבר יש לו אחיזה כלשהי במציאות הקיימת ושניתן לדמיין אותו קורה בהתבסס על הטכנלוגיה הנוכחית.

המטאוורס הוא דוגמה לא רעה למשהו כזה, אבל במקרה שלו באמת, כמו שאומר ארקדי דוכין, נאמר כבר הכל, אין לי מה להוסיף לזה. מה גם שעדיין, למרות כל הבאז והפיתוחים והפרשנויות, לא לגמרי בטוח שזה אכן קורה, שכן הפרויקט השאפתני של מארק צוקרברג תלוי מאוד בחומרה שנכון להיום האנושות לא ששה לאמץ - משקפי המציאות המדומה/רבודה/מועצמת/מועשרת/מה שלא יהיה.

הסיבה לכך היא שמדובר בחומרה שפשוט לא מתאימה, נכון להיום, לחזון שאליו היא מיועדת: הדגמים הקיימים של משקפי ה-AR/VR, לרבות האוקולוס של מטא, הם אינסטרומנטים גדולים וכבדים שאי אפשר באמת לשאת על הפרצוף יותר משעה, בעוד שרעיון המטאוורס יוצא מנקודת הנחה שהמשתשים יעבירו בו את יומם ובעצם יעבירו אליו את כל השימושים שהם עושים היום באינטרנט. כל עוד לא יימצא פיתרון לבעיה הבסיסית הזאת, המציאות שלנו לא תוכל להשתנות באופן דרמטי מדי, כפי שיודעת היטב גם אפל, שלא במקרה דוחה שוב ושוב את ההשקה של משקפי מציאות רבודה משלה.

ייתכן מאוד שעד שזה ייקרה, אם בכלל, תצוצנה טכנולוגיות משנות-מציאות אחרות, חכמות לא פחות, שמתמודדות באופן מוצלח יותר עם אתגר השילוב בין העולם פיזי לזה הווירטואלי או הדיגיטלי. אולי גוגל תצליח לשנות את העולם עם גוגל גלאס שלה (שזימינים כעת רק למפתחים במחיר לא נגיד של 1,500 דולר), אבל יש סיכוי, והוא לא ממש קטן, שהעתיד לא טמון דווקא במשקפיים, אלא באחד, או יותר, מבין 10 החידושים הטכנולוגייים שנראים כרגע מבטיחים לא פחות, אם לא הרבה יותר. הנה.

1. עדשות מגע חכמות

במשרדי מוג'ו ויז'ן שבסאראטוגה, קליפורניה, מנסים כבר כמה שנים להתגבר על המכשול הזה באמצעות פיתוח של עדשות מגע עם יכולות של משקפי מציאות רבודה. אמנם מדובר באביזר פולשני למדי, אבל עדיין, בעזרת הנדסה נבונה ניתן אולי להפוך אותו לנוח יותר מקסדות המשקפיים שבהן נעשה שימוש היום לצרכי מציאות רבודה/מועשרת/וירטואלית. למעשה, העדשות של מוג'ו ויז'ן מתיימרות לעשות הרבה יותר מזה - הן אמורות, על פי חזון החברה, להחליף את הסמארטפונים שלנו. מדובר באחד הפוריקטים היותר שאפתניים כיום בעמק הסיליקון, שרבים תולים בו תקוות גדולות.

לצורך בניית העדשות, החברה פיתחה בעצמה את הכימיקלים ואת חלקי הפלסטיק הייחודיים, שמאפשרים לעין "לנשום" מבעד לעדשה עמוסה בציוד אלקטרוני זעיר של מעגלים חשמליים, סוללות טיטאניום מהסוג שניתן למצוא בקוצבי לב ומסכים מיניאטוריים. קוטרה של העדשה גדול מזה של עדשה רגילה והיא חורגת מגבולות הקשתית. "זה לא לא-נוח", אמר דייויד הובס, מנהל המוצר הבכיר של החברה לבלומברג, לאחר שניסה לענוד כמה ארכיטיפים של עדשות כאלה.

בכל מקרה, ניתן לצפות איתן בנטפליקס או בטיקטוק, אבל הייעוד האמיתי שלהן הוא לדברים פרקטיים ובעיקר חשובים יותר. כיום, החברה עובדת על פיתוח של עדשות חכמות לאנשים עם ליקויי ראייה, שיכולות לסמן אובייקטים במרחב הפיזי כדי להקל עליהם לראותם. במקביל, היא עובדת מול חברות שמייצרות אפליקציות שמנטרות ריצה, סקי ופעילויות ספורטיביות אחרות במטרה לאפשר את הפעלתן, או לצפות במידע שמגיע מהן, ללא מגע יד.

לדברי החברה, דגם ראשון של העדשות החכמות צפוי בתוך חמש שנים - לוח זמנים קצת שאפתני, בהתחשב בכך שענקית הטכנולוגיה אלפבית, החברה האם של גוגל, נכשלה לפניה בניסיון לפתח עדשות מגע למטרות רפואיות. כלומר, זה לא הולך להיות פשוט, אבל אם זה ילך, אין ספק שזה יטוס.

2. אוזניות חכמות

לאחרונה הולכים ומתרבים הקולות הטוענים שהעתיד לר נמצא במשקפיים חכמים אלא באוזניות חכמות. במה בדיוק הן חכמות? ובכן, אוזניות העתיד לא מיועדות רק להאזנה למוזיקה, עם או בלי ביטול רעשים. הן אמורות לתקשר עם הסביבה ולייצר מציאות רבודה דרך חוש השמיעה. נוכל, למשל, להשתיק בעזרתן אנשים מסוימים בסביבתנו הקרובה, שסיפוריהם פחות באים לנו טוב ברגע איקס. נוכל גם להפוך את רעשי הסביבה - צפירות, טרטורי בנייה, צעקות ועוד - ליצירה מוזיקלית עם ריתמוס ולחן שנוצרו על ידי בינה מלאכותית. הן גם יוכלו לתרגם לנו סימולטנית אנשים שמדברים איתנו בשפה זרה. בקיצור, תקשיבו רגע.

מוזיקה, לצורך העניין, תישמע אחרת לגמרי עם אוזניות העתיד. למעשה, לא בטוח שבכלל תהיינה אוזניות, שכן המוזיקה תוחדר לתוך הראש שלנו באמצעות מכשיר זעיר שיודבק לחלק האחורי של האוזן וחלל הראש יהיה מעין תיבת תהודה. תצחקו, אבל הדבר הזה כבר קיים. יצרה אותו חברה בשם נובטו סיסטמס תחת השם Sound Beamer (מקרין צליל) ובזמן השמעת המוזיקה הוא אמור גם לקלוט את הרעשים מבחוץ ולהשקיט את אלה שמפריעים לנו. בעתיד, כנראה, ניתן יהיה גם להגביר במידת הצורך את אלה שחשוב לשמוע - למשל, מכונית שמסכנת אותנו בזמן חציית כביש.

"אתה לא מאמין לזה כי זה נשמע כאילו זה מגיע מרמקול, אבל אף אחד אחר לא יכול לשמוע את זה", הסבירה לסוכנות AP מנהלת המוצר של החברה, איינה וולווטר. "זה פשוט קורה סביבך. אתה גם לא צריך להגיד למכשיר איפה אתה נמצא. הוא לא מזרים מוזיקה או צליל למקום מדויק, מסוים - והוא עוקב אחריך לכל מקום. אתה פשוט במרכז והכל קורה סביבך - המציאות הפיזית והאודיו מחוברים".

המכשיר, יש לציין, מזכיר קצת את ה"ניורלינק" של אלון מאסק - מכשיר בפיתוח שמבוסס על חוטים דקיקים, דקים יותר משיער אנושי, שיכולים לשאת גלי קול אל תוך המוח - אבל כאן מדובר בטכנולוגיה שעשויה להיות זמינה בטווח סביר יותר.

3. בגדים שיכולים לשמוע

כן, זה נשמע קצת כמו סבתא על גלגלים (חכו ל-2122!), אבל חוקרים באוניברסיטת MIT הצליחו ליצור בד שמסוגל להבחין בקולות חיצוניים כמו מחיאות כף ודפיקות לב. הפיתוח, נכון לעכשיו, מיועד לסיוע לבעלי מוגבלויות שונות, ביניהם עיוורים שיוכלו ללבוש את הטכנולוגיה ולהרגיש דפיקות לב של אנשים או בעלי חיים בסביבה. ייעוד נוסף יכול להיות, למשל, בניינים בסכנת קריסה: ניתן להצמיד להם את הבדים ה"מקשיבים", כך שיוכלו לזהות סדקים בעת היווצרותם ולהתריע מראש על הסכנה. אפשר גם לחבר אותם לחכה או לרשת דיג כדי שדייגים יוכלו "לשמוע" אם יש דגים בסביבה.

נכון לעכשיו, החומר שאותו המהנדסים הצליחו לייצר הוא עבה מאוד ונדרשת עוד עבודה לא מעטה עד שניתן יהיה לעשות בו שימוש כפריט לבוש חכם, אבל המהנדסים שמאחוריו סבורים שניתן יהיה להוציאו לשוק במהלך השנים הקרובות.

4. עיניים מלאכותיות

לסטיב אוסטין, כידוע, הייתה יכולת לראות דרך קירות, אבל אי אפשר לקרוא לו בכל פעם שעולה צורך בכך והוא גם בטח עדיין תקוע בתוך טלוויזיה מהאייטיז, אז טוב מאוד שיש גם המצאה כזאת בדרך. למעשה, מדובר בכמה טכנולוגיות כאלה שמתקרבות לשוק ומטרתן היא לאפשר לעיוורים ולסובלים מלקות ראייה לראות את העולם.

ביונואר 2021 המנתח גלעד ליטוין השתיל בבית החולים בלינסון, לראשונה בעולם אי פעם, קרנית מלאכותית בעינו של אדם עיוור בן 78 - פעולה שהשיבה לו את ראייתו, מבלי שהשתל נדחה על ידי גופו. שנה קודם לכן, מדענים מבלגיה יצרו קשתית במותאמת לעדשות מגע חכמות ויודעת לתקן כמה לקויות ראייה. בנוסף, חוקרים מאוניברסטית מונטאש באוסטרליה עובדים בימים אלה על שתל תוך-מוחי שיאפשר לבני אדם לראות בלי צורך בעיניים, בעזרת משקפיים שמשדרים מידע ישירות למוח. הדרך מכאן לראייה דרך קירות כבר לא מאוד ארוכה.

5. תאום דיגיטלי

חברה אמריקאית בשם Q bio לקחה את סורק המערכות מסטאר טרק אל העולם האמיתי בנתה סורק שמסוגל לנטר ולנתח, בפרק זמן של כשעה, מאות נתונים בריאותיים ורפואיים בגוף האדם, ברזולוציות שיורדות עד לרמות ההורמונים בדם, אחוז השומן בכבד, מידת הסיכון לסוגים שונים של סרטן ועוד. באמצעות המידע הזה, החברה בונה אוואטר דיגיטלי שמייצג את הגוף של הפציינט - מעין תאום דיגיטלי שלו - שניתן למעקב לאורך זמן ולעדכון לאחר כל סריקה.

אם וכאשר יהיה לכל אחד מאיתנו תאום דיגיטלי כזה ייפתח עידן חדש בעולם הרפואה שבמרכזו רפואה מונעת, תרופות מותאומות אישית ודיאגנוזות מדויקות. וכולנו, כמובן, נהיה אחים.

6. תאורה שמעבירה מידע

המושג Lifi מתאר שימוש באור על מנת להעביר מידע מנקודה אחת לשנייה. המידע מועבר על ידי קידוד המידע הדיגיטלי באמצעות כיבוי והדלקה מהירים במיוחד - מהירות שעין אדם לא יכולה להבחין בה - של נורת לד. הואר נקלט אחר כך ברצפטור שממיר את הקידוד בתדר רדיו שניתן להעביר בו מידע - למשל ווייפיי ו-5G.

בדרך זו, המהירות שבה עובר המידע, לפחות בתיאוריה, גדולה פי 5 ממהירות העברתו ב-5G. זאת ועוד: ריבוי נורות הלד במרחב הציבורי מאפשר יצירת נקודות רבות של העברת מידע בקלות, כשהסיכון בכך שהאקרים יגיעו למידע הזה קטן בהרבה מהסיכון בשימוש בווייפיי.

7. אגירת אנרגיה בלבנים

חוקרים הצליחו לאגור אנרגיה בלבני בנייה אדומות סטנדרטיות, בהן נעשה שימוש במשך מאות שנים. הסיבה לכך שניתן לעשות זאת היא שבלבנים יש נקבוביות והמטיט - החומר שמעניק להן את צבען. על מנת שיוכלו לאגור אנרגיה יש לחמם אותן ל-160 מעלות צלזיוס ולאדות את פני השטח שלהן עם חומצה הידרוכלורידית שמעורבבת עם חומר אורגני בשם EDOT. התערובת הזאת, במגע עם הלבנים, יוצרת ריאקציה כימית שהיא סוג של פלסטיק בשם PEDOT, שנלכד בנקבוביות הלבנים ומסוגל לאצור אנרגיה בתוכו.

נכון להיום, כמות האנרגיה שניתן לאוגר בלבנים עדיין נמוכה: דרושות 60 לבנים כדי לההפעיל נורה אחת במשך 50 דקות. מצד שני, הלבנים נטענות מחדש בתוך 13 דקות בלבד ושומרות על יכולת ההטענה שלהן גם לאחר 10,000 סבבים כאלה, כך שמדובר בטכנולוגיה חסכנית ויעילה. בעתיד, אולי, ניתן יהיה להתשמש בה בשילוב לוחות סולאריים על הגג: הלבנים יוכלו לאגור אנרגיה שנקלטה על ידי הלוחות הסולאריים ולא נעשה בה שימוש מיידי - מה שיהפוך בתים לתחנות אנרגיה עצמאיות שאינן תלויות בכבלים או בסוללות לית'יום.

8. דבורים רובוטיות

מצב הדבורים בכדור הארץ לא מי יודע מה, כידוע, ואומרים שבלעדיהן גם מצבנו לא יהיה משהו. כדי לשנות את המצב צריך לשנות את האקלים - מה שלא הולך לקרות בקרוב - ולכן אין ברירה אלא לייצר דבורים מלאכותיות שיודעות לאבקן פרחים. כן, ממש כמו דבורים רגילות. איך עושים את זה? רוב החוקרים מאמינים היום שהדרך הטובה ביותר היא שימוש בשיער של סוס מצופה בג'ל עם חומר פעיל ומחובר לרחפן זעיר. השיער אמור לאסוף אבקנים מהפרח ולהעביר אותם לפרח הבא.

חוקרים בהרווארד עובדים כבר כמה שנים על פיתוח של "דבורים רובוטיות" שעושות שימוש בטכניקה הנ"ל, פלוס חיישנים, מצלמות ואלגוריתמים של בינה מלאכותית על מנת לזהות את הפרחים המאובקנים בסביבה. על פי הערכות, בכל אופן, נחילים של דבורים רובוטיות צפויים לפשוט על השדות כבר במהלך השנים הקרובות - מה שיסייע לאלפי חקלאים ויבטיח שגם בעוד עשור יהיה דבש בסופר.

9. מסך ללא מסך

כן, זה פחות או יותר מה שזה נשמע: מידע כתוב או מצולם יוצג בפנינו "באוויר", ללא צג פיזי. במהלך השנתיים האחרונות נרשמה התקדמות משמעותית בפיתוחים הקשורים לכך, שאמורה להתעצם בשנים הקרובות. הולוגרמות תהיינה חלק טריויאלי מחיינו די בקרוב והאוויר יהיה המסך של כולנו.

עשרות חברות עובדות על העניין כבר לא מעט זמן, ביניהן ARHT Media הקנדית, AV Concepts האמריקאית שכבר עשתה שימוש בטכנולוגיה שלה כדי להציג הולוגרמה של טופאק שאקור בפסטיבל המוזיקה קואצ'לה, בייס הולוגרם האמריקאית שיצרה הולוגרמות לרוי אורביסון ולוויטני יוסטון, והולו-לייט הגרמנית שמאפשרת למשתמשים ליצור ולשדר הולוגרמות של עצמם.

10. מדפסת תלת ממד ביתית

האמת היא שכבר עכשיו אפשר לתכנן מוצר פיזי בבית, לשרטט אותו ולהדפיס אותו בעזרת מכשיר כתום וגדול שנקרא Form 1, שיכול להיות שלכם תמורת 2,799 דולר. בהצלחה עם זה.