השחקן ג'ון טרבולטה | צילום: AFP
שיגעון הטרבולטה: דוקו חדש מספק זווית שטרם הכרנו
הדוקו "ג'ון טרבולטה - אייקון הוליוודי" מספר מחדש את קורותיו של הכוכב, לא כסמל סקס או כמלך הקאמבקים, אלא כגיבור טראגי שכל הצלחותיו לוו באסונות
"הדבר הכי מרשים שגילינו בטרבולטה הוא החוזק שלו", אומר אוליבר רייט, המפיק הראשי של הסרט התיעודי "ג'ון טרבולטה - אייקון הוליוודי" (yes VOD), בשיחת זום עם "כלכליסט". "אנחנו שומעים על כל כך הרבה כוכבי קולנוע שמתמכרים לסמים ומטביעים את יגונם בטיפה המרה. ואפשר להבין אותם כי זה עסק מזעזע. אבל ג'ון עבר שורה ארוכה של טרגדיות ונשאר נקי - זה ראוי לציון".
קראו עוד בכלכליסט:
הסרט בבימויה של שרה אגר מתחיל בלידתו ב־1954 באנגלווד שבניו ג'רזי, כילד השישי במשפחתו, ומראה לנו כיצד ככל שהצלחתו המקצועית של טרבולטה גדלה, כך התרבו הטרגדיות בחייו הפרטיים: בצילומי "שיגעון המוזיקה" אשתו דאז מתה מסרטן בזרועותיו; אחרי ההצלחה של "גריז" אמו, שהיה קשור אליה במיוחד, מתה גם היא מסרטן; ב־2009 בנו ג'ט מת במפתיע ממחלה בגיל 16; וב־2020 אשתו השנייה, השחקנית קלי פרסטון, מתה בגיל 48 מסרטן השד.
אתה חושב שסוד כוחו היה הנחמה שמצא בסיינטולוגיה?
"כן, אבל אני גם חושב שהקריירה המקבילה שלו כטייס, שאליה פנה וגרמה לו להבין שיש לו עוד מפלט, חיזקה אותו".
הסרט מלווה את פריצתו של טרבולטה ב"שיגעון המוזיקה", שזיכתה אותו במועמדות לאוסקר, והתעצמה עם ההצלחה העוד יותר גדולה של "גריז". אבל כשהדיסקו יצא מהאופנה, גם כוכבו של טרבולטה דעך. בסוף שנות השמונים הוא עשה קאמבק ראשון בקומדיה "תראו מי שמדבר", שהיתה הצלחה כלכלית אדירה אבל לא ממש תרמה לתדמית שלו. היה זה הקאמבק השני שלו ב"ספרות זולה" (1994) של קוונטין טרנטינו, שהפך אותו גם לשחקן מאוד נחשב ושוב למועמד לאוסקר. מכאן ואילך טרבולטה יכל להרשות לעצמו לגוון בליהוקים שונים ואפילו להעז בבחירות מפתיעות כמו לגלם את האמא ב"היירספריי", שיכלו אולי לחבל בקריירה שלו, אבל בפועל רק קידמו אותו.
"ג'ון טרבולטה - אייקון הוליוודי" הוא חלק מהסדרה "אייקונים הוליוודיים" (שזמינה כולה ב־yes), שכוללת מגוון של פרופילים, ממרילין מונרו דרך פטריק סווייזי ועד קלינט איסטווד ואליזבת טיילור. "הסדרה החלה באופן קצת מעגלי", מספר רייט. "קודם לכן עשינו הרבה סרטים על בני משפחת המלוכה, ושם הבנו שמעניין יהיה לעשות סדרה על מלוכה הוליוודית. אז גיבשנו רשימה שכללה את כוכבי הקולנוע שלנו והוספנו גם את ג'קי אונסיס. היא אמנם לא הוליוודית אבל מרגישה כזאת.
"גם אצל האלילים ההוליוודיים חיפשנו את הסיפור שלא סופר. במקרה של מרילין מונרו זה שהיא פמיניסטית. היא האישה הראשונה שהיתה לה חברת הפקה משלה. במקרה של ליז טיילור זה שהיא השורדת האולטימטיבית, שתמיד המציאה את עצמה מחדש. ובמקרה של ג'ון טרבולטה, שמוכר כסמל סקס שנראה כי אין לו דאגה בעולם, רצינו לספר על חייו מלאי העליות והמורדות, שהתרחשו בעת ובעונה אחת. עניין אותנו מאוד הפן האישי - הטראגי, אבל גם הרגשי".
מה הפתיע אתכם לגלות על טרבולטה?
"אתה מצפה שגברים הוליוודיים לא יהיו מחויבים למערכות היחסים שלהם. במקרה שלו ראינו אהבה אדירה לשתי נשותיו. אני יודע שישנן שמועות על כך שהוא הומו. בחרנו להתעלם מהן כי לא הצלחנו לגבות אותן בעובדות".
טרבולטה בעצמו התייחס לשמועות ולעקיצות האלה במהלך הקריירה שלו.
"ועדיין, כשאתה מספר סיפור מזווית חדשה, יש גבול לדברים שאפשר לספר בו".
בסרט מוזכרים לא רק התפקידים שטרבולטה גילם, אלא גם אלה שהוא סירב להם, ובראשם התפקידים הראשיים ב"קצין וג'נטלמן" ו"ג'יגולו אמריקאי", שהפכו את ריצ'ארד גיר לכוכב ענק בשנות השמונים - שנות הדעיכה של טרבולטה. אבל ב־40 השנים שחלפו מאז טרבולטה רק הלך והתחזק וממשיך גם היום לשחק בהצלחה, בעוד גיר די נשכח.
מה אתה חושב היה קורה לו טרבולטה היה מסכים לככב בסרטים הללו?
"הוא בטח היה נהיה כוכב עוד יותר גדול, אבל הקריירה שלו מוכיחה שלפעמים מי שיותר מעניין אותנו הוא דווקא מי שעושה את הקאמבקים הכי גדולים".