המוסדיים מנעו את שדרוג השכר של מנכ"ל ביטוח ישיר

הגופים המוסדיים אמרו לא לשיאן השכר בענף הביטוח. ביום חמישי התקיימה אסיפת בעלי המניות של איי.די.איי ביטוח, שמה הרשמי של ביטוח ישיר, שבה עלו להצבעה מדיניות התגמול בחברה וכן שכרו של המנכ"ל קובי הבר.

החברה ביקשה להזניק את עלות השכר הכוללת של הבר ב־17.5% להיקף של 4.7 מיליון שקל בשנה. בכל הנוגע לשכר הבכירים, נדרש רוב מבין בעלי מניות המיעוט, ואלו הצביעו נגד העלאת השכר ברוב מוחץ של 79%. בעלי המניות פסלו גם את מדיניות התגמול הכוללת של החברה. ביטוח ישיר נמצאת בשליטת משפחת שניידמן (49%). המוסדיים הבולטים שמחזיקים במניות החברה הם הפניקס (7%, יחד עם אקסלנס) והראל ביטוח (5%).

ביטוח ישיר ביקשה להעניק להבר שכר קבוע בהיקף של 4.35 מיליון שקל בשנה (לעומת שכר קבוע של 3.43 מיליון שקל כיום) ותגמול הוני של 350 אלף שקל (לעומת 543 אלף שקל כיום). ככל הידוע, המוסדיים לא התנגדו באופן מוחלט לשכר המוצע, אלא בראש ובראשונה למבנה שלו. לשיטתם, השכר הקבוע אמור להוות כ־67% מכלל עלות השכר, בעוד התגמול ההוני מהווה את היתר, וזאת כדי לקשור בצורה הדוקה בין האינטרס האישי של המנכ"ל לזה של בעלי המניות — השאת תשואה. בהצעה שעמדה על הפרק השכר הקבוע היווה 92% מהעלות הכוללת.

עוד כללה ההצעה את האפשרות לשלם להבר מענק של 4.5 מיליון שקל עבור אי־תחרות במקרה שיעזוב את החברה. זאת על בסיס תשלום של 12 חודשי שכר במונחי עלות מעביד, ולא במונחי ברוטו, הנמוכים בכ־30% מסכום זה, כפי שהמדיניות היא כיום.

הרצון לקשור בצורה הדוקה בין התגמולים של הבר לביצועי המניה מובן מצד המוסדיים. הבר, לשעבר ראש החטיבה העסקית־מסחרית של בנק לאומי, נכנס לתפקיד מנכ"ל ביטוח ישיר ביוני 2018. הוא החליף את רביב צולר שכיהן בתפקיד זה במשך עשור. כיום צולר מכהן כמנכ"ל ICL שבשליטת עידן עופר.

מאז תחילת יוני 2018 ירדה מניית ביטוח ישיר ב־50%. לשם השוואה, מדד חברת הביטוח עלה בתקופה זו ב־44%.

הבר הוא המנהל בעל השכר הגבוה בענף הביטוח, זאת בשעה שביטוח ישיר, ששווי השוק שלה עומד על כ־1.25 מיליארד שקל, לא נמנית עם הענקיות בתחום. לשם השוואה, עלות שכרו של אייל בן סימון, מנכ"ל הפניקס — החברה הגדולה בענף במונחי שווי שוק, מעל 9 מיליארד שקל – עמדה על 3.6 מיליון שקל בשנה החולפת: 2.2 מיליון שקל כשכר קבוע, מענק של 540 אלף שקל ותגמול הוני של 841 אלף שקל.

עלות השכר של יהודה בן אסאייג, מנכ"ל מנורה מבטחים, ששווי השוק שלה עומד על 4.6 מיליארד שקל, היא 3.5 מיליון שקל בשנה. זאת, בדומה לשכרו של מנכ"ל הראל עד 2021 מישל סיבוני ושל מחליפו בתפקיד ניר כהן.

בביטוח ישיר ניסו לגלגל את תפוח האדמה הלוהט ולטעון שההתנגדות של המוסדיים לשכר של הבר היא למעשה פגיעה בכלל העובדים. מתוקף החוק להגבלת שכר הבכירים בענף הפיננסים, שכרו של הבר, כמו של עמיתיו, מוגבל ל־2.5 מיליון שקל בשנה (במונחי עלות) או עד פי 35 מעלות השכר של העובד הזוטר ביותר בחברה.

לחברה פיננסית מותר לחצות את הרף של 2.5 מיליון שקל בשנה, אבל השכר שמעל סכום זה אינו מוכר לצורכי מס, מה שמגדיל את נטל המס על החברה. כיום החברה נושאת בהיקף שכר של מיליון וחצי שקל שאינם מוכרים לצורכי מס. בביטוח ישיר הבהירו שאילו שכרו החדש של הבר היה מאושר, שכר העובדים הזוטרים היה משתדרג בהתאם על מנת לעמוד במגבלה של פי 35. השכר המבוקש עבור הבר גוזר עלות שכר מינימלית של כ־10.7 אלף שקל בחודש לעובד. היום עלות שכר הזוטרים המינימלי, כנגזרת משכרו של הבר, עומדת על 9.5 אלף שקל.

אולם, הטענות על כך שמניעת שדרוג שכרו של הבר פוגעת בעובדים, מגוחכות למדי שכן החברה יכולה להעלות את שכר העובדים הזוטרים גם בלי להעלות את שכר המנכ"ל, והשימוש בהם כתירוץ להעלאת שכרו של הבר הוא אפילו מעליב.

לדברי טל פריאל־מן, היועצת המשפטית של ביטוח ישיר, "השיטה תמיד, גם לפני הבקשה האחרונה, היא לדאוג שהשכר של מי שנמצא מתחת לגבול יושלם בהתאם. זה נכון באותה מידה עבור עובדי קבלן ועבור עובדים זוטרים. זאת היתה גם המטרה של החוק. למחוקקים לא היתה בעיה שהשכר של הבכירים יעלה ובלבד שלא יעלה על יותר מפי 35 משכר העובדים הזוטרים".

כעת נשאלת השאלה האם ביטוח ישיר תנצל את הזכות המוקנית לה לבצע אובר־רולינג על החלטת בעלי המניות במטרה לאשר את שכרו של הבר בכל מקרה. לפי החברה, "הדירקטוריון לומד עכשיו את ההחלטה ויקבל את החלטתו בהמשך באופן סדור ומושכל". כלומר, ביטוח ישיר שוקלת אובר־רולינג ומסרבת להוריד את האופציה מהשולחן. אם אכן תפעל כך, תהיה זו הפעם הראשונה שבה חברת ביטוח נוקטת במהלך כזה.