54 מיליארד שקל: האם המלחמה תשיב את הכספים שההפיכה המשטרית הבריחה?

האם אירוע קשה ועתיר אי־ודאות כמו המלחמה מול חמאס הוא זה שישיב את הגופים המוסדיים הביתה? במידה רבה, האסון של ה־7 באוקטובר תפס את הגופים המוסדיים, שמנהלים את חסכונות הציבור, כשהם מוכנים לטלטלה שהמלחמה הנחיתה על שוק המניות. טלטלה שבאה לידי ביטוי בכך שמתחילת הלחימה מדד ת"א־125 ירד ב־12.6% בעוד שמדד S&P 500 האמריקאי ירד ב־1% בלבד בתקופה הזו.

מתחילת השנה הנוכחית, עם הקמת הממשלה וההכרזה של שר המשפטים יריב לוין על ההפיכה המשטרית, מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים הגבירו את החשיפה לחו"ל של קופות הגמל, קרנות ההשתלמות וקרנות הפנסיה.

כך, החשיפה הממוצעת לנכסי חו"ל בקופות הגמל חצתה לראשונה באוגוסט (החודש האחרון שלגביו פורסמו נתונים) את גבול ה־50% והגיעה ל־52%. וגם בקרנות הפנסיה היא כבר הגיעה לכמעט 50%. בשמונת החודשים הראשונים של השנה, גדלו ההשקעות של המוסדיים בחו"ל בכמעט 54 מיליארד שקל להיקף של 654 מיליארד שקל. מנהלי קופות הגמל, שמאופיינות בכך שהכסף המנוהל אצלן נזיל יותר מזה של קרנות הפנסיה, היו מהתורמים העיקריים להוצאת כספים החוצה שהסתכמו בכמעט 35 מיליארד שקל, מתוך 700 מיליארד שקל שמנוהלים באופן כללי.

"השקעה עכשיו במניות ארץ זה הדבר הנכון"

אולם זה היה הסיפור עד אוגוסט האחרון, וככל הנראה זו גם תמונת המצב עד ממש לפרוץ המלחמה. משיחות עם גורמים בגופים המוסדיים מסתמן כי המגמה מתחילה להשתנות, ולו במעט. כלומר, המוסדיים מתחילים להגדיל את החשיפה לישראל ולהחזיר כסף לארץ, הן באמצעות רכישת מניות והן באמצעות רכישת אג"ח, באופן רוחבי.

המהלך הזה נובע לא רק מטעמים ציוניים, אלא מתוך זיהוי הזדמנויות ומתוך ההערכה כי בתום המלחמה יחול תיקון חד בשוק המקומי. בין היתר, המוסדיים מעריכים שהמלחמה תביא לסיום השאיפות של הקואליציה להעביר את הההפיכה המשטרית במתכונתה הנוכחית. בנוסף, הצורך בשיקום יישובים רבים בדרום הארץ יביא את משרד האוצר להפנות משאבים למטרות יצרניות ולא למשרדי ממשלה מיותרים ולהעברות קואליציוניות. כלומר, העדפה לתמוך במגזרים יצרניים שתורמים לצמיחה על פני לא יצרניים (כגון חרדים). הפניית משאבים אל המגזר היצרני והמגזר העסקי אמורה לתמוך ברווחי החברות הישראליות לאורך זמן ולכן פוטנציאל ההשקעה בכלכלה המקומית הופך להיות להיות אטרקטיבי יותר.

מאז פרוץ הלחימה בעזה "כלכליסט" שוחח עם חמישה מנהלי השקעות בכירים. שניים מהם – מנהל ההשקעות הראשי של מיטב גמל ופנסיה גיא מני ואור קרן מנהל ההשקעות הראשי של מור גמל ופנסיה אור קרן – אמרו כי הם רוכשים מניות בשוק המקומי. "עם התקדמות הלחימה, כשנבין לאן הדברים מתקדמים ונחזה את סיום הלחימה באופק, אני מאמין שהשוק יגיב. מלחמות לא נמשכות לנצח. יותר מכך, השווקים לא ממתינים לתמונת הניצחון הסופי", אמר מני.

קרן אמר: "האי־ודאות גדלה והמשקיעים הזרים עוזבים. אין לדעת כמה זמן יימשך אירוע המלחמה או אם יתפתח עימות מלחמתי גם בחזית הצפונית, אבל אירוע ביטחוני דינו להסתיים. המלחמה מביאה לשינוי בתעדוף התקציבים ואלה יופנו לשיקום האוכלוסייה והתשתיות ויביאו לצמיחה כלכלית. זה גורם לנו להעריך שהשקעה עכשיו במניות בישראל היא הדבר הנכון".

אבל יש גם מי שסבור אחרת. כך למשל שמעון אוליאל, סמנכ"ל מחקר ואסטרטגיה בבית ההשקעות אנליסט. "אני לא חושב שתהליך החזרת הכסף לישראל יקרה כל כך מהר", הוא אומר. "זה תלוי בעיקר איך המצב יתפתח. יש כל מיני תרחישים – ממערכה מוגבלת לדרום בלבד ועד מערכה ממושכת שמורכבת מכמה חזיתות. היו ירידות מסוימות במניות וירידות קלות באג"ח ולכן ברור שהשוק לא מתמחר תרחיש מלחמתי רחב יותר. השוק כרגע מתמחר כניסה לעזה בצורה מבוקרת והכלכלה לא מזועזעת. לכולם ברור שצריך לעשות שינוי בסדרי עדיפויות לאומיים. אם אנשים יעריכו כי בעקבות המלחמה האירוע המשפטי יורד מסדר היום ויש שינוי בסדרי העדיפויות, אז יש סיכוי שהכסף יחזור לארץ".

לדברי אוליאל, הרכיב המנייתי בישראל מתומחר נמוך היום. "כך לדוגמה את מניות הבנקים. גם אם הכלכלה תיפגע והבנקים יצטרכו לתת הקלות ללקוחות ולבצע הפרשות עבור הסכנה שלא יקבלו את הכסף שנתנו בהלוואות, זה עדיין לא אמור לגרום לבנקים להיסחר במכפיל הון של 0.7. מניות הבנקים במחיר כזה מספקות תשואה פנומנלית על ההון. אם תהיה הורדת ריבית זה ייפגע בבנקים, אבל לא באופן משמעותי. גם סקטור האנרגיה המתחדשת אינו מתומחר נכון וכך גם מניות הגז ומניות הנדל"ן על כל האפיקים שלו. עם זאת, לכסף ייקח זמן לחזור לשוק המקומי".

"תמיד אחרי מלחמות יש ריבאונד בתוצר"

אוליאל מוצא כמה נקודות כלכליות אופטימיות. "ההשפעה של מלחמה בטווח הקצר היא אינפלציונית כי צריך לשלם פיצויים והממשלה נכנסת לגירעון. בטווח הבינוני־ארוך ההשפעות הן דיפלציונית בעקבות הירידה בביקוש. יצטרכו לתת הקלות ולהוריד ריבית. כל אלו תומכים בשוקי המניות. אחרי מלחמות יש גם ריבאונד בתוצר. זה יישען על פיצויים, על הסיוע האמריקני ועל יהודי התפוצות", הוא מעריך.

בדומה לאנליסט, גם מנורה מבטחים עדיין לא קבעה שינוי מוחלט בכיוון ההשקעה חזרה לישראל. אורן מונטל, מנהל תחום השקעות כספי עמיתים במנורה מבטחים, סבור כי קיימות הזדמנויות בשוק ההון הישראלי אך החברה עדיין מעדיפה להיות מפוזרת יותר מחוץ לישראל. ואם מדובר בהשקעה בישראל אז חלק משמעותי ממנה הוא בענף הלא סחיר.

גילעד אלטשולר, מנהל ההשקעות והמייסד של אלטשולר שחם, הגוף הניצי ביותר בישראל בכל הנוגע לצורך בהשקעה בחוץ לארץ עם חשיפה של יותר מ־60% לחו"ל, לא מתכנן שינוי במדיניות ההשקעה שלו. "התגובה המתונה בשווקים נובעת בחלקה מכך שעוד לא קולטים את גודל האירוע שמתרחש פה", הוא אומר. "התרגלנו ב־20 השנים האחרונות לכל מיני סבבים כאלה ואחרים, שנגמרים בתוך שבועיים־שלושה ואז חוזרים לשגרה. עכשיו אנחנו הולכים למשהו אחר".

להשקפתו, ככל שתתקדם המלחמה, חברת הגמל שלו – שמנהלת קופות גמל ביותר מ־130 מיליארד שקל – תמשיך להשקיע בעיקר מחוץ לישראל.