מנכ"ל משרד התיירות: "המוצר באילת טוב, אבל עם מחירים כאלה עדיף לנפוש בעקבה"

מנכ"ל משרד התיירות דני שחר, הענף התאושש מאז משבר הקורונה?

"התיירות מתאוששת בקצב יותר מהיר ממה שחשבנו. אנחנו עומדים היום על 80% ממספר התיירים של החודש המקביל ב־2019. אנחנו רואים את ההתאוששות של הענף בעולם. המלחמה שלנו עכשיו היא להביא את התיירים הנה. לפי התוכנית האסטרטגית ב-2024 נגיע למדדים של 2019, אבל אני טוען שאם לא יהיה וריאנט שיפתיע אותנו או אירוע בטחוני אז כבר ב-2023 נעבור את 2019".

מורי הדרך התאוששו? המלונות? מארגני התיירות הנכנסת? סוכני הנסיעות?

"מלונות תיירות נכנסת זה הענף שנפגע הכי קשה. זה לא רק שהמלון לא פועל ומפטרים את כל האנשים, גם עלות האחזקה שלו פשוט בלתי נתפסת. לכן יצרנו נוהל, בשני שלבים, שמפצים אותם ב־350 ועוד 150 מיליון שקל. אנחנו בתהליך עכשיו של העברת התשלומים. עוד אוכלוסייה שנפגעה הם מורי הדרך של התיירות הנכנסת, והעברנו 25 מיליון שקל לטובת העניין. יצאנו בקמפיין ואמרנו לעם ישראל: 'צאו, תטיילו, אנחנו נתקצב לכם את מורי הדרך'. דבר נוסף זה מארגני התיירות הנכנסת. הבעיה היא שלא הגיעו לכאן תיירים. העברנו החלטת ממשלה שחלק מההוצאות השוטפות שלהם הם יקבלו מאיתנו, ואנחנו עוזרים להם בשיווק לתיירים שמגיעים לפה".

השגתם כסף לטובת מורי הדרך ומארגני התיירות ולא הצלחתם להשתמש בו. איך דברים כאלו קורים?

"כשנכנסתי למשרד הופתעתי מהסירבול של כתיבת הנהלים. בשעה הראשונה שנכנסתי לתפקידי חתמתי על מסמך הפיצויים, אבל תהליך כתיבת הנהלים היה מאוד מורכב, ולפעמים הבאות צריך לשנות את זה. אני מסכים עם המסורבלות, לגבי היכולת לבצע: בסוף ביצענו הכל".

אתה יודע להסביר את הסרבול?

"הדוגמא הקלאסית היא מענקים לבתי מלון. כל החלטה שלא תקבל, יהיה גורם שייפגע. ומופעלים המון לחצים מקצועיים. אתה רוצה לחזק את הבינוניים והחלשים ופחות את אלה שיש להם שומנים. התעסקנו בעיקר ביצירת המנגנון ובבחירת הפרמטרים".

מי מגיע לארץ בחודשים האחרונים?

"אני אגיד לך מי לא: אוקראינים, שהתיירות שלהם הייתה רווחית, הרוסים, שמספרם ירד דרמטית, והסינים. אנחנו עובדים על חיזוק התיירות ממדינות הסכמי אברהם".

לא עושים את המוות לתיירים מוסלמים שמגיעים לפה? אנחנו לא רואים מצרים וירדנים באים לפה.

"הבנתי את המורכבות כשהגיעה לכאן אשתו של מפכ"ל המשטרה באמיריויות, שהיא דמות ידועה בתחום האופנה. אתה לא יכול לקחת אישיות כזו, ו'לבדוק' אותה בנתב"ג. הגעתי כמעט עד ראש השב"כ, ונתתי ערבות אישית, כספית, שהיא לא לוקחת דברים החוצה. פתחנו ערוץ ישיר מול השב"כ, ויש לנו צוות משותף כדי לפתור את התהליכים האלה. זו סוגיה שאנחנו חייבים לתת עליה את הדעת".

חיברתם תוכנית אסטרטגית לתעשיית התיירות. מה היא כוללת?

"הגדרנו יעדים ובהתאם לזה בנינו את התוכנית: אנחנו מדברים על הכפלת כמות התיירים: מ־4.6 מיליון שהיו ב־2019 ל־10 מיליון עד 2030. המשמעות התקציבית היא שעד אז צריך תקציב של כ־1.7 מיליארד שקל לטובת תוספת של 7,500 חדרי מלון. לא רק מלונות 5 כוכבים: אנחנו נכנסים לעולמות הקמפינג, הגלמפינג והקראוונים".

מה המכשול הכי גדול להגדלת מספר התיירים לישראל?

"המכשול הכי גדול הוא שיווק של ישראל לתיירים מחו"ל. אנחנו כרגע בתהליך מיפוי של כל קהלי היעד. נכנסנו לעולם השיווק הדיגיטלי והיום אנחנו יודעים לטרגט כל תייר ולהגיע אליו. אנחנו צריכים לשווק הרבה יותר את מה שיש למדינת ישראל. יש את ירושלים ותל אביב, אוונגליסטים ונוצרים, אבל אין משהו חד משמעי. עוד דבר שאנחנו עושים זה שינוי שיטת הסבסוד לסוכני הנסיעות: פעם נתנו כסף על שיווק למדינת ישראל והיום אנחנו נותנים פר ראש, ככה אני יוצר תמריץ. בעיה נוספת היא נושא המחירים והשירות. אנחנו עוסקים בלהכשיר אנשים לתת שירות מסוג אחר. אנחנו עושים תהליך של ביקורות גם בתחום הנראות וגם בתחום השירות. אין לי יכולת לשלוט באופן ישיר באיכות השירות של מלון או ברמת הניקיון של עיר, אבל אני כותב מכתבים אישיים לראש רשות, למנכ"ל, לראש העיר ותמיד מקבל תגובות 'הנה שיפרתי'".

אולי מוצר התיירות שאנו מציעים לא איכותי מספיק?

"אני חושב שלמדינת ישראל יש המון מה להציע, אבל צריך לשפר את המוצר". בשלב זה ד"ר ירון ארגז מנהל אגף מחקר וסטטיסטיקה במשרד מתערב: "אנחנו מוצאים מהסקרים שלנו ששביעות הרצון גדולה: תייר יוצא מפה וימליץ לחברים לבקר, אבל התמורה בעד הכסף נמוכה כי המחירים גבוהים".

איך תביא לכאן תיירים כשכל כך יקר פה?

שחר: "המלונות באילת עמוסים בתיירות פנים אבל תיירים מחו"ל שנוחתים בשדה התעופה רמון עוברים לעקבה. זה לא כי לעקבה יש יותר מה להציע. כשמשווים, מבינים שבאילת מקבלים מוצר טוב, אבל כשאלו המחירים עדיף לנפוש בעקבה. אחד הפתרונות הוא להגדיל את ההיצע. הדרך השנייה, שעשינו כבר כמה פעמים: קמפיינים שעסקו בשיווק ותקצוב בתי מלון זולים. להגיד לך שהצלחנו ב־%100? לא. אבל אלו חלק מהניסיונות שלנו לנסות להוזיל את בתי המלון. אני לא יכול להוריד את מחיר הסטייק במסעדה כי הם בעיה של כל עם ישראל".

תייר עצמאי שנוחת בארץ לא מצליח לשלם על תחבורה ציבורית בלי רב קו.

"נכון. זה חלק מתיקון השירות. חלק מהפתרונות שיש עכשיו זה שיתוף פעולה שלנו עם משרד התחבורה ועם נתב"ג. אני חושב שיש שיפור דרמטי במה שקורה בנתב"ג".

תייר רוצה להגיע לנצרת, לאתר העתיקות בבית שאן, למצדה או לנחל צין. הוא יכול לעשות את זה בלי לשכור רכב?

"זה לא פשוט. הוא יכול לנסוע עם מדריך או בטיול מאורגן".

אתם מתמקדים בתיירות קבוצות או עצמאית?

"גם וגם. היום תיירות קבוצות היא כבר לא הלחם והחמאה של התיירות הנכנסת לישראל. יש תיירות קבוצות אבל אלו באמת אותן אוכלוסיות: צליינים ואוונגליסטים. בכל הקשור לשינוי תפיסת השיווק אנחנו רוצים להשפיע על תיירות הבודדים.

ד"ר ארגז: "תיירות קבוצות היא רבע מכלל התיירות והיא מכניסה פי 2 מתיירות עצמאית".

שחר: "אנחנו מתחילים להעצים את תיירות הכנסים. כנס מכניס המון כסף. בעוונותיי אני רץ מרתונים בעולם. תחשוב על מרתון ברלין: 40 אלף מתוך ה־70 אלף הם תיירים כמוני, והם בדרך כלל לא באים לבד ולא מגיעים רק כדי לרוץ".

ד"ר ארגז: "אחת מהכוונות זה לפרסם ממש בקרוב מכרז לחברה סלולרית במטרה לקבל ממנה נתונים על המיקום של כמויות של תיירים. זאת כדי להבין עומסים, לחצים, איפה נכון להשקיע ואיפה פחות נכון להשקיע".

איך מתמודדים עם המחסור בכוח האדם בענף?

"אנחנו מנסים להעצים את מקצוע התיירות ולהפוך אותו באמת לפרופסיה. יש צוות שכרגע בונה לשנת הלימודים הבאה כניסה מאסיבית לתיכונים של לימודי מקצוע התיירות ב־5 יחידות בגרות. הדבר השני זה להכניס את זה לאקדמיה. "

אני מניח שלא חסרים בישראל מנהלי מלונות. בעיית כוח האדם היא אחרת.

"נכון. העברנו עכשיו החלטת ממשלה להביא עוד 2,000 עובדים פיליפינים לבתי המלון ו־500 ירדנים למלונות באילת. יכול שלא תהיה ברירה אלא להגדיל את כמות האנשים שאנחנו מביאים מחו"ל לעבודות האלה".

היום להקים מלון לוקח 10 שנים, איך תקל על יזמים?

"היום יש את נוהל התמיכה בהקמת בתי מלון של מרכז ההשקעות, לפיו מקבלים %10־%30 תמיכה מאיתנו. מה שאנחנו מכניסים עכשיו זה עירוב שימושים: האפשרות לבנות בית מלון ובתוכו חדרי מגורים, משרדים או מסחר. הדבר השני זה שאין לתעשיית המלונאות כתובת. כיתוּת הרגליים של מי שרוצה להקים מלון בישראל מעורר רחמים. נקים אגף שהתפקיד שלו זה לתכלל את כל הפעילות של תעשיית התיירות בדגש על מלונאות, שיהיה One stop shop".

יש לכם פרויקטים אנטי־סביבתיים כמו על חוף אילת שלטענת המשרד להגנת הסביבה פוגע בשונית, או הקמה של 600 דונם למגרש גולף. טבע הוא לא נכס תיירותי?

"אני כופר בטענה של פגיעה בשונית של אילת. הייתי שם אישית כמה פעמים ובדקתי, . הכל נעשה בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, כולם היו שותפים בהחלטות. לעולם יהיה מתח בין פיתוח לשימור".

יבואו לשחק גולף באילת? זה שווה את ההרס?

"אני גר בפרדס חנה ליד קיסריה ואני רואה מה קורה עם הגולף שם. אני חושב שתיירות הגולף היא תיירות שמאוד מכניסה, וגולף באילת זה קלאסיקה תיירותית".

למה בעצם צריך משרד נפרד לתחום התיירות? למה אתם לא יכולים להיות אגף במשרד הכלכלה? אתם רק 2% מהתוצר, ויש מדינות שאין בהן משרד תיירות.

"מדינת ישראל חייבת משרד שזה יהיה הלחם והחמאה שלו. אני חושב שמשרד התיירות כמשרד כלכלי שווה להשקיע בו, כי אם בסופו של דבר אממש רק 7% מהתוכנית האסטרטגית אז מדינת ישראל תרוויח והרבה".