מצוקת החקלאים מהעוטף: "במקום לקטוף תחת אש, יכולנו להישאר במלון ולקבל פיצוי מלא"

למרות שחלפו חמישה חודשים מאז פרוץ המלחמה, הפיצוי לחקלאים מהמשקים שבמרחק של עד 20 ק"מ מהגבול, עדיין לא הוסדר. לטענת חקלאים המעורים במשא ומתן בין מס רכוש למשרד החקלאות, העיכוב נובע בין היתר מכך שלאחר שהוסכם מתווה שלפיו יפוצו החקלאים בהתאם לנזק שנגרם להם, נקט מס רכוש בסחבת ממושכת, עד שלאחרונה העלה תנאים נוספים הפוגעים בהיקף הפיצוי שיקבל כל חקלאי.

על פי תקנות מס רכוש יכולים מגדלי הירקות בישובים הסמוכים לגבול להגיש תביעת פיצויים באמצעות דו"ח שמאי המציג את הנזק הכלכלי שנגרם להם ולקבל פיצוי בהתאם, ללא תקרה או תלות בהכנסות בשנה שקדמה למלחמה ("מסלול אדום"). מכיוון שבמלחמה הנוכחית מדובר במספר גדול מאוד של חקלאים שנפגעו, והטיפול של מס רכוש בהיקף התביעות יארך זמן רב, הוחלט כי כל חקלאי שזכאי למסלול אדום, יוכל להיות מיוצג על ידי נציג החקלאים, שיחד עם נציג משרד החקלאות ונציג מס רכוש, ירכיבו את מתווה פיצויים ("מסלול ורוד"). זאת, כשלכל חקלאי שלא מעוניין בכך שמורה הזכות לנהל תביעה עצמאית במסלול האדום.

החקלאים טוענים כי אחרי שהוסכם על המסלול הוורוד, העלה מס רכוש טענה ולפיה חלק מהחקלאים קטפו חלק מהתוצרת ושיווקו אותה ולכן יש לקזז את ההכנסות של החקלאים ממכירות אלו. החקלאים מנגד טענו כי סיכנו עצמם והגיעו לקטוף תחת אש, כדי למנוע מחסור בירקות, ולכן אין מקום לקזז להם את המכירות שהושגו מהקטיף.

"יכולנו במקום לצאת לקטוף תחת אש, להישאר במלון באילת ולקבל פיצוי מלא, ולכן אין סיבה לפגוע בפיצוי שמגיע לנו", אמר אחד החקלאים ל"כלכליסט". לדבריו, מס רכוש לא השתכנע והוחלט לקזז את ההכנסות מהפיצוי. כך לדוגמה, במקרה שבו הגיע לחקלאי פיצוי בגובה 2 מיליון שקל והוא קטף תוצרת ומכר אותה במיליון וחצי שקל, הפיצוי יתכווץ לחצי מיליון שקל בלבד. הצדדים נפגשו עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שקבע כי לטובת שמירה על ביטחון המזון, יש להגיע לפשרה שלפיה אם חקלאי קטף 20% מהתוצרת ו־80% מהתוצרת נשארה בשטח, מס רכוש יקזז להם במקום 20% מהפיצוי רק 10% ובכך יעניק להם תגמול על הסיכון שלקחו.

אלא שלטענת החקלאי, למרות הסכמתם לפשרה, המו"מ נמשך ומס רכוש דחק אותם לפינה, עד שהסכימו לקיזוז גבוה, שכן לטענת מס רכוש השמאות של הקרן לנזקי טבע מטיבה עם החקלאים ומשקפת פיצוי גבוה מידי. "הזמן עבר ונאלצנו להסכים כי היינו לחוצים וכך הגענו לסגירה על מתווה ולטיוטא", מספר החקלאי, שטוען כי אז מס רכוש העלה דרישה חדשה ולפיה יש לקבוע תקרה לפיצוי.

בשונה מהמתכונת שלה נערכו ולפיה החקלאי מציג נתונים על היקף שטחי הגידול וסוג הגידול בכל שטח ומס רכוש בודק זאת ומעביר פיצוי, התקרה מחייבת את החקלאי להציג את מחזורי המכירות של השנה הקודמת. במקרה הזה מחלקים את הכנסות השנה שעברה ל־12 חודשים, מוסיפים לממוצע 30% ומכפילים את הסכום בשישה חודשים שחלפו מאז פרוץ המלחמה. הסכום הוא תקרת הפיצוי, שממנה מקזזים את ההכנסות שהיו לחקלאי באותה חצי שנה של המלחמה.

"הופתענו. כל מי שקטף זה גילח לו הרבה כסף", אומר החקלאי, שבאותה נשימה מסביר שהחקלאים קטפו לא רק כדי לספק תוצרת למשק, אלא גם כי היה משתלם מאוד לקטוף: "בגלל שלא כל החקלאים קטפו, היתה מעט תוצרת ובהתאם, המחיר היה טוב לחקלאי, שבמקום 4 שקלים לק"ג, קיבל 8–9 שקלים". הרווח שעשו החקלאים שקטפו באותה עת פגע בהם בדרך לפיצוי: "אם יש לחקלאי שתי חממות ובגלל המחסור בעובדים הוא הצליח לקטוף רק מחממה אחת, הוא לא יקבל פיצוי על החממה השנייה, כי הממוצע של המכירות שלו מכסה על החממה שלא קטף".

החקלאים זועמים על כך שמי שנשאר במלון באילת ולא יצא לקטוף, יקבל פיצוי דומה. "נלך למסלול אדום ושיקח כמה זמן שצריך". אלא שנציג משרד החקלאות נוטה לקבל את עמדת מס רכוש ודוחף לפשרה, מה שיקשה על החקלאים להתנגד למתווה. ממשרד החקלאות לא התקבלה תגובה עד סגירת הגיליון.

מרשות המיסים נמסר בתגובה: ״אין מדובר בדרישות חדשות. נושא הקטיף בפועל היה מונח על שולחן המו"מ תמיד והגענו להבנות בעניין עם אנשי המקצוע במשרד החקלאות ועם איגוד המעסיקים. כך הדבר גם בקביעת תקרה לפיצוי מקסימלי״.