מנכ"ל הבורסה: "עשינו כל מה שחברות ההייטק ביקשו, והן לא באו"

הבורסה לני"ע בתל אביב, שבעצמה נסחרת כחברה ציבורית, הציגה אתמול תוכנית אסטרטגית שאפתנית לחמש השנים הקרובות להרחבת ושיפור פעילותה, שבמסגרתה היא מעריכה כי יישום התוכנית יביא לקצב גידול שנתי בהכנסות של 12%-10% בחמש השנים הקרובות. קצב ההכנסות השנתי של הבורסה מסתכם כיום ב־378 מיליון שקל (לפי תוצאות המחצית הראשונה של השנה).

במסגרת התוכנית רוצה הבורסה בניהולו של איתי בן זאב לשנות את המבנה הארגוני שלה, כך שבמקום שכל הפעילות תרוכז בבורסה עצמה, היא תקים חברת אחזקות שתחתיה יהיו תשע חברות־בנות שיכללו הן את הפעילות הקיימות כיום כגון הבורסה עצמה, המסלקה והמדדים, והן חברות שירכזו תחומי פעילות חדשים כמו בתחום יצוא מוצרי טכנולוגיה.

בבורסה מציינים כי לשינוי המבני הזה כמה יתרונות, ובהם הפחתת הסיכון התפעולי (אם תקרה תקלה בפעילות מסוימת ההשפעה על שאר הפעילויות אמורה להיות מינורית) וכן תשפר את הגמישות בהכנסת שותפים רק לחלק מהפעילויות. יתרון נוסף מבחינת הבורסה יכול להיות גם בתחום הרגולציה: כיום רשות ני"ע מפקחת על כלל פעילות הבורסה שמרוכזת בחברה אחת - מה שיוצר לא אחת חיכוכים ביניהן. פירוק הפעילות לחברות־בנות עשוי להביא לכך שעל חלק מהפעילויות לא תפקח הרשות, ולבורסה תהיה יותר עצמאות. עם זאת, יצוין כי תהליך השינוי המבני ייעשה בשיתוף פעולה ובאישור הרשות, שככל הנראה לא תמהר לוותר על סמכויות פיקוח.

עוד יצוין כי לצד שורה של מקורות הכנסה חדשים שמתכננת הבורסה, היא גם מציינת כי דרך נוספת לשיפור הכנסותיה תהיה בעדכון העמלות שלה, קרי העלאתן. באחרונה הובילה הבורסה מהלך שיאפשר לה להעלות עמלות למנהלי קרנות הנאמנות (המהלך טרם נכנס לתוקף, אך גובשו הסכמות עם רשות ני"ע בנוגע לקצב ההעלאה). בבורסה מציינים כי הכוונה בעדכון התעריפים מתייחסת בעיקר לסוגיה זו, אך לא פוסלים העלאות בתחומים נוספים. עוד אומרים בבורסה כי בהשוואה עולמית שביצעו נמצא כי הבורסה המקומית גובה עמלות נמוכות לעומת הממוצע בעולם - מה שמצדיק את העלאתן במקרים מסוימים.

בנוסף להרחבת ושיפור הפעילות הרגילה, הבורסה מתכוונת גם לגוון את מקורות ההכנסה שלה, בין היתר באמצעות מכירת המערכות הטכנולוגיות שלה לבורסות קטנות ובינוניות בעולם. מרבית הבורסות בעולם רוכשות מגורמים חיצוניים את התשתית למערכות המסחר והסליקה, בעוד בישראל המערכות מפותחות בבורסה עצמה. במסגרת פעילות זו מול בורסות זרות, עשויה הבורסה המקומית אף לבצע שיתופי פעולה עם הבורסות הזרות, שעשויים לכלול רכישה של אחזקות באותן בורסות זרות. עוד בתחום המיזוגים והרכישות, הבורסה מתכוונת לבחון רכישה של חברות או ביצוע השקעות בחברות עם תחומי פעילות שהם אסטרטגיים לפעילות הבורסה, כגון בתחום הטכנולוגיה והמסחר.

באשר לפעילות הליבה שלה, הבורסה מתכוונת לפתח ולשפר כמה תחומי פעילות. ראשית, היא מתכוונת לקדם פעילות בתחום הקריפטו והבלוקצ'יין. בשבוע שעבר כבר הודיע משרד האוצר כי הוא בוחן עם הבורסה ביצוע הנפקה של אג"ח מדינה בפלטפורמת בלוקצ'יין (מערכת עצמאית ומאובטחת לניהול עסקאות כספיות).

איתי בן זאב, כל תחום הקריפטו זה לא איזשהו טרנד שהמשבר האחרון הוציא ממנו את האוויר?

"דווקא משברים מנקים תעשיות. זה ברור שהטכנולוגיה כאן כדי להישאר, והעולם הפיננסי ייראה עוד חמש-שבע שנים אחרת. יש נכסים דיגיטליים שכיום אנשים קונים מחוץ לגבולות המדינה. אם נרגיל אנשים לקנות מחוץ לגבולות ישראל, יתרגלו לקנות הכל בחו"ל - ולכן זה גם אינטרס של המדינה לייצר מנגנונים שיבטיחו שכסף יישאר פה".

עוד בתחום המסחר, הבורסה מתכוונת לפתח מערכת בתחום העסקאות מחוץ לבורסה, ולבצע רפורמה בתחום הנגזרים שתכלול השקת חוזים עתידיים על המדדים המובילים, בדומה למקובל בחו"ל. "נגזרים הם לפעמים עם קונוטציה שלילית, אבל זה כלי אפקטיבי לגידור תיק ופוזיציות. נפתח עוד מוצרים, ובראשם חוזים עתידיים, בעוד בשוק המקומי יש כיום בעיקר אופציות. אין סיבה שלא יהיו בבורסה בתל אביב חוזים עתידיים כמו בארה"ב. זה ישפר את הנזילות ואת היכולת של המוסדיים לפעול בשוק המקומי".

איך תטפלו במצב הנוכחי שבו השוק המקומי נחשב קטן בעיני המוסדיים מבחינת נזילות והיצע?

"זו אמירה שהיא בחלקה נכונה. יש דרכים לפתור אותה, אבל המדינה צריכה לסייע בכך, כמו בעידוד רישום כפול של חברות הייטק או קידום רפורמת האיגוח שתקועה זה עשור. אלה דברים שלא נוכל להוביל לבד, אבל בגלל המצב הפוליטי - אין כיום גורם שמתכלל את הכל, והמדינה לא פועלת מספיק בעניין".

מה בנוגע לתחרות שלכם מול הנאסד"ק על חברות ההייטק? נראה שהן עדיין מעדיפות את השוק האמריקאי.

"הדבר היחיד שלא הצלחנו בו, זה להביא את חברות ההייטק הגדולות מניו יורק אלינו הביתה, אף שנפגשתי איתן לפני שלוש שנים. עשינו כל מה שחברות ההייטק הגדולות ביקשו בכדי שיירשמו למסחר - והן עדיין לא באו. כנראה שהן מחכות לחברת הייטק הגדולה הראשונה שתעשה את זה".