קביעת בית המשפט: עובדים זרים אינם זכאים לקצבת אזרח ותיק

בית הדין האזורי בחיפה דן לאחרונה בזכויותיהם של עובדות זרות מרומניה, שבאו לעבוד בארץ במעמד עובד זר, וקבע כי ככלל עובד זר אינו תושב ישראל, ועל כן אינו זכאי לקצבת אזרח ותיק מהביטוח הלאומי.

מדובר בקבוצה של עובדות שבאו מרומניה לישראל לעבוד כמטפלות בסיעוד. רובן של העובדות היו בגיל מבוגר כבר בהגיען לישראל, וקיבלו אשרת שהייה של עובד זר. אשרות שהייה כאלו מוגבלות דרך שגרה לתקופה קצובה של חמש שנים, ואולם לעיתים מוארכת התקופה, בהתאם לבקשה של המטופלים.

בתום תקופת עבודתן חזרו העובדות הזרות לרומניה, אך דרשו מביטוח לאומי בישראל כי תשולם להן קצבת זקנה ברומניה - לכל יתרת חייהם ולשאירים אחריהם - בגין עבודתן בישראל.

בין ישראל ורומניה נחתמה בשנת 2013 אמנה בנושאי ביטוח לאומי שהסדירה בין היתר, יצוא של קצבאות מישראל לרומניה ובחזרה, בהתאם לתנאי הזכאות של החקיקה החלה בכל אחת מהמדינות.

בישראל, הזכאות לקבלת קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי תלויה בהיותו של אדם תושב ישראל, ולעניין קצבת אזרח ותיק נקבע כי הזכאות מוקנית למי שהינו תושב ישראל שצבר לזכותו תקופת ביטוח של 144 חודשים. כל מבוטח חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי, אלא אם כן הינו פטור לפי הקבוע בחוק.

לפיכך, מבחן התושבות הינו קריטי לקביעת הזכאות והוא נקבע בהתאם למקום מרכז חייו של האדם והזיקה שיש לו למעשה לישראל. מי ששוהה בארץ על פי אשרת עבודה לא יחשב כתושב.

כאמור, בית הדין קבע כי לאור הוראות חוק הביטוח הלאומי - שהינן ברורות ומפורשות - לא ניתן לראות בעובד זר תושב ישראל.

עו"ד עמוס א. רוזנצויג | צילום: נמרוד גליקמן

עוד קבע בית הדין כי הוראות האמנה שנחתמה בין ישראל ורומניה אינן משנות את המצב המשפטי לעניין הזכאות של עובדות זרות לקצבת אזרח ותיק, מכיוון שהאמנה קובעת במפורש שהזכאות תיקבע לפי החקיקה החלה בכל מדינה. כלומר, לעניין הזכאות לקצבת זקנה מישראל יחול הדין הישראלי.

בפועל, בין כותלי המוסד לביטוח לאומי חל בלבול ביישום האמנה, ותביעות לתשלום קצבה בסמוך לאחר חתימת האמנה נענו בחיוב. ואולם, לאחר בחינה של היועץ המשפטי של הביטוח הלאומי, נקבע הנוהל המתחייב על פי החוק לפיו עובדים זרים מבוטחים אמנם בביטוח לאומי, אבל זכאים לכיסוי ביטוחי חלקי הנובע מזיקת העבודה שלהם, כלומר לקצבאות מחליפות שכר בלבד, דמי לידה, נפגעי עבודה, ואבטלה.

בהתאמה, העובדים הזרים חייבים בדמי ביטוח מופחתים בגין ענפי הביטוח הללו בלבד.

לאור כך, זיכה בית הדין בתשלום קצבאות את התובעות שהגישו תביעתן לפני תאריך חוות הדעת המשפטית (דצמבר 2019) אך מתוך קצבאות אלו קבע שיש לקזז את דמי הביטוח המחויבים בדין שלא שולמו בגין הכנסתן בארץ.

עו"ד עמוס א. רוזנצויג, יועץ מיוחד במשרד ברנע ג'פה לנדה , לשעבר היועץ המשפטי של המוסד לביטוח לאומי

d&b – לדעת להחליט